הפארסה נמשכת: ביהמ"ש הקפיא עסקת קק"ל

הפארסה סביב אישור עסקת החלפת הקרקעות בקק"ל נמשכת: בית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות השופט משה סובל, הוציא הבוקר (ד') צו מניעה זמני נגד יישום הסכם חילופי הקרקעות בין קק"ל למינהל מקרקעי ישראל. זאת, עקב טענות של חברת ועדת הקלפי מטעם סיעת קדימה, צופיה דימנט, על טעות שהיא-עצמה עשתה בהצבעה על אישור ההסכם, שהתקיימה אתמול באסיפת קק"ל.  

בית המשפט ידון בעתירתה של דימנט נגד אישור ההסכם ב-21 ביולי, וקק"ל לא תוכל לבצע את ההסכם עד שהשופט יסיר את הצו - במהלך הדיונים.

האסיפה הכללי של הקרן הקיימת קיבלה אתמול הכרעה בעלת משמעות היסטורית: לפי ההחלטה, אמורה קק"ל להחליף כ-50 אלף דונם של שטח בנוי במרכז ובצפון הארץ עם כ-50 אלף דונם של שטח פתוח שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל בצפון ובדרום. לפי התוצאות הרשמית, 62 מצירי האסיפה הצביעו בעד העסקה, 55 נגד, וש-13 צירי קדימה נמנעו. אלא שסיעת קדימה, שנציגיה הצביעו במרוכז באמצעות ייפוי כוח, טוענת שהצירים התנגדו להחלטה והצבעתם נרשמה כ"נמנע" עקב טעות אנוש של נציגת הסיעה בוועדת הקלפי, צופיה דימנט, ולכן התוצאות אמורות להיות 62 בעד ו-68 נגד.  

"אני מתנגד לעסקת חילופי הקרקעות וזאת הייתה אמורה להיות ההצבעה שלי", אמר ל-ynet יוסי רענן, המשמש כציר של קדימה בקק"ל שהצבעתו נרשמה כ"נמנע", "התוצאה הזאת התקבלה בטעות, ולכן, אם היא הכריעה את התוצאות אי אפשר להתבסס עליה. אם הייתי יודע מה יעשו בהצבעה שלי, הייתי מצביע בעצמי ולא באמצעות ייפוי כוח. ההחלטה להצביע נגד הייתה החלטת סיעה, ואם לא הייתי מסכים אתה הייתי מגיע לאסיפה בעצמי. ההצבעה עוותה. אני מרגיש רע מאוד עם מה שנעשה, ואני מאוד מקווה שזה נעשה בתום לב".

דימנט אמרה אתמול כי רשמה את ההצבעות כ"נמנע" כיוון שהתבלבלה בתרגום המלים "נמנע" ו"מתנגד" לשפה האנגלית. מכריה של דימנט הגיבו בביטול לדברים ואמרו: "שטויות. האנגלית של צופיה מצויינת".

הנהלת קק"ל נחושה לכבד את תוצאות ההצבעה, שנעשו בהתאם לתקנון קק"ל ולחוק, וליישם את העסקה - בכפוף להגבלות בית המשפט. מקק"ל נמסר בתגובה כי: "ההסכם טוב לקק"ל ולכן אושר באופן הדמוקרטי ביותר בכל המוסדות המוסמכים של קק"ל: הן בהנהלת קק"ל, את בדרקטוריון קק"ל, הן בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית והן באסיפה הכללית אמש. מתנגדי ההסכם פועלים ממניעים שונים שכולם זרים לקק"ל, לטובת הארגון ולחובתנו הציונית להמשך קיומה של קק"ל גם במאה שנים הבאות". בתגובה לטענותיו של רענן נמסר כי: "רענן לא פנה אלינו והתלונן על תוצאות הבחירות. אם נקבל תלונות, נטפל בהן לפי תקנון קק"ל".  

הצבעה שנדחתה שלוש פעמים

בית המשפט כבר הוציא שלשום צו מניעה זמני נגד ההצבעה, בעקבות עתירה שהגישו מתנגדי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, בטענה שהנהלת קק"ל דרשה שהמצביעים ירשמו את שמם על פתקי ההצבעה, וזאת בניגוד להצהרתם הראשונית כי ההצבעה תהיה חשאית. מאוחר יותר, ביטל בית המשפט את הצו בנימוק שהוא נוהג להידרש להחליט בנושאים הקשורים להחלטות שנתקבלו ודרכי יישומן - ולא טרם קבלתן.

במשך האסיפה אתמול התעוררה מהומה כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, החל לנאום באסיפת קק"ל. נתניהו שאל את המשתתפים אם מישהו מהם מתנגד לרפורמה, ואחד מהמשתתפים השיב שכן וקרא לעברו "אתה מוכר את המדינה לעשירים". אותו משתתף הורחק מהאסיפה.

ביום ה' האחרון נדחתה אותה האסיפה, בתום דיון סוער, לאחר שיו"ר קק"ל אפי שטנצלר, נענה לדרישת האופוזיציה במועצת הקרן, לערוך הצבעה חשאית בשאלה האם לערוך חילופי קרקעות עם מינהל מקרקעי ישראל.  

חברי הכנסת שלי יחימוביץ', אורי אריאל, ניצן הורוביץ, אורי אורבך ונחמן שי, שלחו אתמול מכתב משותף, הקורא לקק"ל שלא לאשר את החלפת הקרקעות. "חברנו יחד, חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית של בית המחוקקים, כדי לקרוא לכם שלא לתת יד למכירתן של אדמות המדינה", נכתב בפנייה. חה"כ טוענים כי אישור ההסכם עם המינהל יהפוך את המדינה "לבנק לסחר בקרקעות, במסגרת הפרטת קרקעות המדינה ומכירתן המכונות "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל".

ההחלטה כבר עברה שניים מהאישורים הנדרשים: דירקטוריון קק"ל, שאישר אותה לפני כשבועיים וההסתדרות הציונית, שאישרה אותה אמש. האישור שהתקבל הבוקר הוא השלב האחרון בתהליך הנדרש.

המטרה: להעביר את הבתים לדייריהם

מדובר בחלק מהרפורמה שמקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במינהל מקרקעי ישראל: במסגרת הרפורמה, אמורים כל הבתים שעל אדמות המינהל לעבור לידי בעליהם בפועל, והחלפת הקרקעות נועדה להכניס למעגל זה גם את הבתים שנבנו על אדמות קק"ל.

התושבים מחזיקים כיום בבתים בחכירה והדבר מחייב אותם בתשלום דמי חכירה ובמגבלות ביורוקרטיות שונות ומשונות. כיוון שמדובר בהחלפה לא שוויונית מבחינת ערך הקרקע, אמורה קק"ל לקבל פיצוי ממכירת הבתים שאמור להגיע למאות מיליוני שקלים.

ההחלטה מעוררת סערה גדולה בקרב הגופים הפוליטיים המיוצגים בקק"ל כיוון שגם בשמאל וגם בימין טוענים כי היא עומדת בסתירה לייעוד ההסטורי של קק"ל - שמירת אדמות לעם היהודי. המתנגדים נתלים בשני טיעונים: הראשון הוא שהשטחים הבנויים שימסרו למינהל יעברו לידיים פרטיות, ולא בהכרח של יהודים, וחלקם לידי בעלי הון. טיעון שני הוא שהשטחים שתקבל קק"ל בתמורה הם שטחים שאינם ניתנים לבנייה, כיוון שהם מיושבים על ידי בדואים, תפוסים על ידי צה"ל או נמצאים במקומות שאיש אינו רוצה לחיות בהם – טענה שהנהלת קק"ל מכחישה מכל וכל.