בוועדת הכספים
הסתמנה היום (ד') תמיכה בהגדלת קצבאות הילדים שבחוק ההסדרים, לרבות מצד חברי האופוזיציה. מדובר בקצבאות שיינתנו החל מהילד השני ועד לרביעי שנולדו מ-2003 ואילך. עם זאת, יש התנגדות כמעט גורפת לתנאים שמציע האוצר, לפיהם יקוצצו הקצבאות להורים שלא יעמדו במספר תנאי סף וכן לכך שהחוק לא יחול החל מהילד הראשון.
האוצר מציע לקצץ 100 שקלים מתוספת הקצבה לכל ילד, עד 300 שקלים למשפחה, אם הילדים יצאו מחזקת הוריהם הביולוגיים או אינם לומדים במוסד חינוכי מוכר, או אם לא קיבלו את החיסונים עליהם ממליץ משרד הבריאות. התנגדות הגורפת היא לשני התנאים האחרונים.
| אתמול: |
|
| גפני נאבק לדלל את חוק ההסדרים / צבי לביא |
|
שעון החול להעברת התקציב הולך ואוזל, ויו"ר ועדת הכספים במירוץ נגד הזמן, כדי להבטיח דיון ענייני לפחות בחלק מהנושאים. "האוצר בא עם תירוץ של המצב הכלכלי הקשה ורוצה שנעביר הכל ומהר. אני מסכים איתו רק שהמצב קשה" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) התכוון להעמיד את החוק להצבעה, אולם דחה אותה בשל היעדרם של רוב חברי הוועדה. עם זאת הוא הציע לקיים את ההצבעה על שתי גרסאות, האחת של הממשלה, והשנייה שלו ושל חברים אחרים בוועדה.
החוק המוצע כתיקון לחוק הביטוח הלאומי, מעגן לפי הצעת האוצר את הסכמי הקואליציה עם הסיעות החרדיות. על פי החוק החדש הקצבאות יגדלו החל מאוגוסט השנה ובהדרגה מהסכום הקיים של 159 שקלים לילד עד לסכום האחיד של 259 שקלים באפריל 2012. הקצבאות יגדלו בקצב נפרד ושונה לילד השני, השלישי או הרביעי. המשנה לממונה על התקציבים באוצר, רביב סובל, אמר כי להערכת האוצר העלות התקציבית הכוללת של הגדלת הקצבאות בשלוש השנים הקרובות תסתכם ב-1.5 מיליארד שקלים.
היום גפני טען שהצעת האוצר חורגת מההסכם הקואליציוני שעליו הוא חתם בשם סיעת יהדות התורה, לפיו חלה לדבריו ההגדלה גם על ילדים אשר נולדו לפני 2003. "ההסכם מחייב את תמיכתי בחוק, למעט על מה שלא חתמתי", אמר גפני והציע שוויון בהגדלת הקצבאות ללא המגבלה של שנת הלידה. החוק חורג לדבריו גם בשינוי התנאי השני למתן הקצבה המוגדלת. הוא ציין כי התנאי עליו חתם איננו מחייב לימודים סדירים במוסד חינוכי מוכר בחוק, אלא מסתפק בלימודים בכל מוסד. הוא חושש שהתיקון המוצע יפגע במגזר החרדי.
ח"כ חיים אורון (מרצ) תבע להגדיל במידה משמעותית בעיקר את קצבת הילד הראשון אשר לידתו מעמיסה הוצאות כבדות יותר על הוריו. אורון ויתר חברי הוועדה יצאו בעיקר נגד תנאי החיסונים. מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן שהצטרף לחברי הכנסת יצא נגד "העונש שנגזר על ההורים בגלל אי ביקור סדיר של ילדיהם בית או ספר או בגלל אי מתן חיסונים".
"יש כאן הצעת חוק מטורפת ואף גזענית בכל קנה מידה אפשרי, שנובעת מהצביעות הבלתי נסבלת של הממשלה אשר מפריטה את שירותי הבריאות לתלמידים וגורמת בעצמה לירידה בהיקף החיסונים ומצמצמת גם את חוק חינוך חובה", אמר קדמן. הוא גילה כי חברי כנסת ושרים טענו באוזניו שהם חתמו על הסכם הקואליציה או תמכו בו בממשלה, כשנאמר להם בלחישה שהתנאים נועדו לפגוע במגזר הערבי או בחרדים. "אל תהפכו את הביטוח הלאומי לשוט נגד ההורים מהמגזרים האלה". אמר קדמן.
עוד טען שלא ניתן יהיה לאכוף את החוק בהעדר בקרה ממוחשבת על היקף הנושרים מבתי הספר או על סרבני החיסונים. לדבריו האכיפה תחייב הקמת מנגנון אדיר של פקידים, מערכות מחשב חדשות, תיאום בין שלושה משרדים וביורוקרטיה מסורבלת שיעלו למדינה "מיליוני שקלים מבוזבזים". לדבריו ניתן להשיג את אותן מטרות בהשקעת המיליונים בביטול אגרת טיפת חלב, או בתוספת קציני ביקור סדיר ועובדי חבורות רחוב למערכות החינוך והרווחה.
אנשי אגף התקציבים הגיבו על הביקורת בטענה שהתנאים נקבעו על פי מודל של הבנק העולמי ומחקרים שמצאו כי יעדי החינוך והבריאות שבחוק יושגו אך ורק באמצעות הפגיעה בקצבאות, ולא באכיפה פלילית של החוק על העבריינים. לדבריו התנאים נכנסו לחוק בתמיכת משרדי החינוך, הבריאות והמוסד לביטוח לאומי. עוד נטען כי בניית מערכות הבקרה הממוחשבות תהיה חלק מתוכנית האכיפה.
ח"כ שלי יחימוביץ' ביקשה ולא קיבלה תשובה לשאלה, האם החוק החדש יוציא את ישראל מהמקום הלפני האחרון בסולם סכומי הקצבאות הנהוגות במדינות המערב. עו"ד רועי קרן מהביטוח הלאומי נאלץ להודות בלחץ שאלות היו"ר גפני כי במצב הקיים התנאים המוצעים בחוק לא יחסכו כסף למדינה.
קדמן סיכם בלשונו הציורית: "אני בוש ונכלם שמשרדי הממשלה והביטוח הלאומי הפכו עצמם לשטיח עליו דורכים פקידי האוצר".
