אסאמה זעתר, מסורת, אובייקט, 2006 . צילום: טל אדלר
מתוך חוד, הגליון הרביעי של כתב העת "סדק, שיושק ביום ד' 1.7 ב- 19:00, ב"חללית" הירקון 70, תל אביב-יפו.
הזר מניח את חריץ הדלת הנעולה
כדי להיכנס דרך חור המפתח
מסתתר מעצמו
אני מכירה אותו
כפי שאני מכירה את עצמי מליל אמש
הוא יושב אתי, לשמוע מוזיקה.
פירוז לא תועיל לנו היום
המולת הדיבור בלתי נסבלת
ובכן, לא מדברים
אם ניכנס למיטה
אצא אני הנוכריה
עירומה מהדיו שלי
וממחדד המילים
ואם נשאר שם
מחבקים את הפחד מן המבט
נישאר כפי שבאנו
כל אחד,
ודלתו
וחיבוקו
וחדרו
הזר נכנס אל האחרים
כדי שיחלקו עמו את לחם זרותו
והנה הוא הופך את הלחם
לְדממה לה שותפים
הזרים שלביתם נכנס
איך נבוכתי במבוכתו
ונאזרתי במילים
והנה ביתי הופך שלו
ואני חולקת איתו מבוכת
כוחו ושקיעת
המבטים
על צל המפתח
אם נכנס אל תוך הזיכרון
אצא אני המנצחת
עירומה מיומי
ומשארית חיי.
תרגום - מרזוק חלבי, 2009
يترك الغريب
طرف الباب المقفل
ليدخل من شقوق المفتاح.
يتوارى عن نفسه.
أعرفه
كما اعرف نفسي منذ ليلة أمس
يجلس معي نستمع للمويسقى.
لا تنفعننا فيروز اليوم.
صخب الحديث لا يحتمل
ولا نتحدث.
إذا دخلنا السرير
سأخرج، أنا الغريبة
معرّاة من حبري
ومبراة الكلمات
وإذا بقينا نعانق
خوف النظر
سنبقى كما أتينا
كل،
وبابه
وعناقه
وغرفته.
يدخل الغريب على الآخرين
حتى يشاركونه خبز غربته
وإذا به يحوّل الخبز
إلى صمت يشارك به
الغرباء الذين دخل بيتهم
كيف أحرجني ارتباكه
فأحتطت بالكلام
فإذا ببيتي يصبح له
وأشاركه ارتباك
قوتّه وركود
النظرات
على ظلُ المفتاح
إذا دخلنا الذاكرة
سأخرج، أنا المنتصرة
معراة من يومي
وباقي حياتي!
- גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען"
ומגזין "אתגר".
לכל הגלריות לחצו כאן
- הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com
