האם זה מריח כמו אהבה?

"אני מושיטה ידי לאחור, קוטפת צמח ממוללת ומריחה. הריח חריף וחזק. אי אפשר לטעות בו. אני נאנחת מאושר". ענת מדמוני, מאחרונות הפלאחיות שנותרו כאן, יצאה לנשום קצת חיק הטבע יחד עם מי שהיא מכנה: איש ההייטק ה"חננה"

ענת מדמוניפורסם: 02.07.09 , 14:14

איש ההייטק, שפגשתי בבליינד דייט סמוך לשיח הננדינה התגלה כעוף מוזר. הוא נולד, כך מתברר, באחת מארצות אשכנז, בטרנסילבניה אשר על גבול הונגריה - רומניה. הוא מנגן בכינור קלאסי וכליזמר, אך מעריץ מושבע של האחים סאלח ודאוד אל כווייתי נגני הכינור, חביביו של המלך פייסל העיראקי. זה, אני יודעת בוודאות, יקנה לו נקודות זכות אצל אמא שלי. אני בעיקר מתפעלת מגופו החטוב ומעיני התכלת שלו. שערו, אגב, היה פעם בלונדיני וכיום הוא מציג לעולם ראש ביצה חלקלק. אם תרצו, במילה אחת, ניתן לתאר אותו כ"חננה".

בניגוד אליי, הפלאחית שאוהבת להימצא באוויר הפתוח, להתחרדן בשמש ולשאוף אל קרבי ניחוחות טבע משכרים, איש ההייטק מתגלה כטיפוס עירוני לחלוטין, האוהב לשאוף לקרבו אוויר ערים מפויח, ולהימלט מהחמה בחסות המזגן. טיולים בחיק הטבע אינם כוס התה שלו ומצמחים הוא נמנע אפילו בצלחת. דומני שמצאתי את האדם היחיד בארץ שאינו מבחין בין ברוש לאורן, או אפילו חמור מכך, בין ריח מרווה לריחו של פיגם.

כדי לבחון אם ניתן לגשר על הפערים בינינו, אני מציעה לטייל לצפון. בטיול יכול להתגלות בנקל טבעו של אדם. אמנם איש ההייטק מתהדר בכך שהתהלך לילות כימים בהרי הקצ'קר בנעלי מנדל, בתרמיל ואודה ובחולצת קולומביה, אבל אני חושדת שבארץ הוא מעדיף בית קפה מעוצב מאשר להתעסק עם פינג'אן בחיק הטבע. אני רוצה ללון באוהל, הוא בצימר עם ג'קוזי, ואנחנו מתפשרים על אכסניית נוער.

בצפון כמו בצפון הכל ירוק ופורח בשלל צבעים וריחות. מרווה, צתרה, זוטה, כולם נותנים את ריחם. בעבורי הריחות הללו הם גולת הכותרת של חוויית הטבע, אבל אין לי מושג מה מכל זה, אם בכלל, מגיע לנחיריו של איש ההייטק.

אני בולעת אוויר מלוא ראותיי ומשתרעת על הדשא הירקרק. איש ההייטק מתיישב ובוחן את נעלי המנדל היקרות שלו, אם ניזוקו בדרך. אני מושיטה ידי לאחור, קוטפת צמח ממוללת ומריחה. הריח חריף וחזק. אי אפשר לטעות בו. אני נאנחת מאושר. זהו ריחו המופלא של הפיגם. אני מושיטה את העיסה הירקרקה לאיש ההייטק שאוחז בה בידי כנר לבנות וענוגות. השמן האתרי נפוץ לכל עבר, הוא מעקם את החוטם. "מה זה הדבר הזה?" הוא שואל.

תעודת זהות

פיגם מצוי (Ruta chalepensis), או כפי שהוא נקרא בלשון העממית רודה, רוטה או שדאב, שייך למשפחת הפיגמיים והוא קרוב משפחה של הלימון והתפוז.
זהו צמח הגדל בר בארץ ושכיח בחבל הים תיכוני בעיקר בצפון הארץ.
הצמח הוא שיח ירוק עד המגיע עד לגובה של 100 ס"מ ופורח מפברואר ועד יוני בפרחים קטנים וצהובים.
עלי הצמח זרועים בלוטות צהבהבות המכילות שמן אתרי. כאשר ממוללים אותם מופץ ריח השמן למרחק.
הדעות לגבי ריחו של הצמח חלוקות. יש הסבורים כי הריח דוחה במיוחד ויש הסבורים (כמוני) כי הוא נהדר.
ברפואה העממית של עדות המזרח הפיגם משמש כתרופה בדוקה ומנוסה למגוון פגעים כגון: דלקת פרקים, הרעלת קיבה, דלקת עיניים ואוזניים, כינים בשיער ועוד.
בערבית נקרא הצמח פי ג'אן, כלומר יש בו שד. לכן יש הסבורים כי ניתן לגרש בעזרת הפיגם שדים, ויש מאמינים כי הוא עוזר כנגד עין הרע.
בטבע מטיל פרפר זנב סנונית, את ביציו על עלי הפיגם. הזחלים שבוקעים מהביצים ניזונים מהעלים.

הוראות הפעלה

הפיגם הוא צמח קל לגידול עם תחזוקה מינימאלית.
תאורה: משמש מלאה עד צל למחצה.
צריכת המים שלו מועטה, לאחר שהוא מתבסס בבית הגידול.
רגיש לחוסר ניקוז.
עמיד לתנאי קרקע קשים.
רגיש לזחלי זנב הסנונית.

ברפואה העממית הפיגם משמש כתרופה למגוון פגעים (צילום שרה גולד)

זחלי זנב הסנונית מוצאים עניין אצל הפיגם (צילום: שרה גולד, צמח השדה)

אתם שואלים, ענת עונה

נטע מירושלים שואלת: האם יש צמחים בעלי פריחה יפה ומשמעותית, שהם גם צמחים חסכנים במים ומתאימים לגינה קטנה?

כדי לתת צבע לגינה משתמשים לרוב בצמחים עונתיים כפטוניה, אמנון ותמר ולוע הארי. צמחים אלו צורכים מים רבים וגם עבודה, כיוון שיש להחליף אותם מדי עונה. קיימים מינים רבים של צמחים בעלי פריחה משמעותית, שאינם עונתיים והם חסכנים במים. צמחי בצל ופקעת, כגון: עירית גדולה, נרקיס מצוי, חבצלת החוף, שושן צחור ואגפנטוס אפריקאי. וגם שיחים למיניהם כמו רוזמרין רפואי, מינים שונים של אלוי, והרדוף נחלים ננסי. יש כמובן גם צמחים עשבוניים כמו אוזן ארי אפריקנית, חוטמית זיפנית, חד אבקן אדום וגאורה קיפחת. עם המטפסים נמנים מינים שונים של יסמין, טרכלוספרמון יסמיני וכן ויסטריה.

הרשימה המלאה של צמחים חסכנים במים כוללת 500 מינים והיא מצויה באתר של משרד החקלאות.

לשאלות ניתן לפנות לענת במייל הזה