מה קורה כאשר חקירה של עבירה פלילית חמורה מתערבבת עם ענייני משפחה? מיכה שוקרון, בן 27 מצפת, זוכה היום (א') בבית משפט השלום בטבריה מעבירות של מעשה מגונה וניסיון לכליאת שווא של נערה בת 17. השופט דורון פורת, שזיכה את שוקרון זיכוי מלא, קבע כי עדותה של המתלוננת היתה רצופה בסתירות, והוסיף כי החקירה המשטרתית בעניין תלונתה של הנערה - בתו של קצין משטרה בדימוס ואחות של שני שוטרים - היתה רצופה מחדלים חמורים, שצריכים "להדיר שינה מאנשי שלטון החוק". השופט המליץ לפתוח בחקירה על התנהלות התיק.
שוקרון הפעיל בעבר מזנון בתוך בית ספר בצפת. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, באחד הימים בשעה שהגיעה הנערה למזנון, לפת שוקרון בידיו את גופה, נישק אותה בצווארה ובגופה - וכל זאת לשם "גירוי, סיפוק וביזוי מיניים". עוד נטען כי הציע לה לבלות עמו ערב רומנטי חד פעמי וניסה לסגור את דלת המזנון על מנת שלא תוכל לצאת. כבר בהתחלה טען שוקרון, המיוצג על ידי עו"ד דוד שפיגל, כי לא כך הם פני הדברים. לטענתו, הוא נשק לנערה ברפרוף על לחיה, מאחר שהיו ביניהם יחסי ידידות טובים.
ארבע שנים וחצי לאחר שהוגש כתב האישום, החליט השופט פורת לקבל את גרסתו של שוקרון, ואמר כי עדותה של הנערה שעליה נסמכת התביעה היא עדות המלאה בסתירות מהותיות. לדברי השופט, "המתלוננת כשלה בעדותה פעם אחר פעם, בעוד הנאשם מסר גרסה עקבית והותיר רושם אמין". השופט מתח ביקורת נוקבת על התנהלות החקירה בתיק, אותה כינה "התנהלות מלאה מחדלים מהותיים הפוגמים באופן קשה בהגעה לחקר האמת. עוצמת המחדלים היא כזו שגם בהתעלם מחולשת עדותה של המתלוננת יש במחדלים כדי להביא לזיכוי הנאשם".
מהכרעת הדין עולה כי אביה של הנערה הוא קצין רם דרג במחוז הצפוני של המשטרה, וכי אחיה ואחותה הם שוטרים בתחנת המשטרה בצפת, שם הוגשה התלונה. למרות זאת, איש לא מצא לנכון להעביר את חקירת המקרה לתחנה אחרת. השופט פורת התייחס לכך והעלה תהיות רבות נוספות: "המתלוננת נחקרה לראשונה על-ידי חוקר שאינו חוקר נוער. ראש משרד החקירות מצא לנכון להפקיד את החקירה בידיהם של חוקרים מהשורה, שהם בבחירת הברירה האחרונה והמאוד לא מומלצת".
כאשר נדרש החוקר למסור עדות ונשאל על-ידי השופט מדוע פעל כך, השיב: "ראש המחלקה התעקש שאני אגבה את העדות מאחר שלמשפחת הנערה יש בעיה עם חוקרי נוער". בנוסף, העלה השופט תמיהה מדוע נחקרו חברותיה של הנערה זו אחר זו, כשכל אחת שומעת את עדות חברתה, מדוע לא הוכנה רשימה של כל חומר הראיות שנאסף בתיק, וכיצד קרה שהנערה נחקרה בביתה - כשאמה נמצאת בחדר לצדה ואביה נמצא בקרבת מקום. "אין מזכר המסביר מדוע פעלו החוקרים שלא בדרך התנהלות רגילה", כתב השופט.
"אביה - קצין משטרה בכיר - היה נוכח סמוך למקום גביית העדות במרחק שיש בו ליצור לפחות מראית עין של השפעה בלתי הוגנת על מהלך החקירה.
אין זו התנהלות המצופה מקצין משטרה מנוסה. כשל זה מצטרף לכשלים אחרים המטילים צל כבד על דרך התנהלות החקירה. מחדלי החקירה בתיק זה, הם בלבד, מכריעים את הכף לזיכוי הנאשם". את הכרעת הדין העביר השופט לנשיא בית משפט השלום בנצרת, השופט ג'ורג' אזולאי, והמליץ להעביר את החומר שנאסף לגורמים המתאימים, על מנת לפתוח בחקירה.
ארבע שנים וחצי לאחר שהחל משפטו יכול מיכה שוקרון לחייך בהקלה. "האמנתי בחפותי, אך היו רגעי שבירה רבים. לאורך הדרך הבנתי שאזרח קטן כמוני אינו יכול להתמודד עם מערכת שלמה שמנוהלת על-ידי בני משפחתה של הנערה. ההתנהלות היתה ממש כמו של משטרה פרטית", אמר שוקרון ל-ynet והוסיף כי למרות הכל - האמת יצאה לאור. "יש צדק בבית משפט, למרות הזרועות הארוכות של בני משפחתה, השופט הוא איש אמיץ שאמר את דברו והכרעת הדין מדברת בעד עצמה".
