בדצמבר 2008 הפך השם ברנרד מיידוף לשם
המזוהה עם הונאה, תאוות בצע ועורמה, אך האיש שנידון ביום ב' ל-150 שנות מאסר על ניהול הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה כבר היה בכותרות הרבה לפני כן. מבט לאחור על אמירותיו מהתקופה שבה היה נקי מכל רבב יכולה להעלות חיוך על שפתיו של כל קורא בעל חוש אירוני.
|
| גזר דינו של מיידוף - 150 שנה |
ב-20 באוקטובר 2008, קצת יותר משנה לפני שעולמו קרס, השתתף מיידוף בפנל כלכלנים בניו יורק והתייחס לאפשרות שבכירי הבורסה עוברים על החוק. "במציאות הרגולטורית של ימינו", אמר האיש שכבר ניהל באותו זמן הונאה בהיקף של מיליארדים, "זה בלתי אפשרי לעבור על החוקים, אין אפשרות שהפרה של התקנות תתרחש מבלי שירגישו בכך, בוודאי שלא לאורך זמן".
לאבחנותיו של מיידוף בנוגע לוול סטריט היה משנה תוקף. הצעיר היהודי מקווינס, שהחל את דרכו בעולם העסקים בגיל 22 עם 5,000 דולר שחסך בעבודה כמציל ומתקין מטפים לכיבוי אש, עשה מהר את דרכו אל החלונות הגבוהים של הבורסה בניו יורק. ייחודו של מיידוף היה בכך שהבחין בשלב מוקדם יחסית בערך הרב הטמון בעולם האלקטרוניקה.
במהרה קנה לעצמו שם כחלוץ בתחום הסחר במניות טכנולוגיה ובראשית שנות ה-90 המריא עד למשרה הרמה של יו"ר שוק המניות המקוון, נאסד"ק. בינואר 1999, כשמדד הנאסד"ק היה כמעט בשיאו, התייחס מיידוף בראיון לוול סטריט ג'ורנל לאפשרות שבועת ההיי-טק תתפוצץ, מה שאכן קרה כשנה וחצי לאחר מכן. "אני לא אוהב את הפעילות הזאת" אמר מיידוף על הרכישות הפרועות שהקפיצו את המדד באותם ימים, "אם הבועה הזאת תתפוצץ, אנשים ישארו בידיים ריקות. לא הייתי רוצה להיות בסביבה כשזה יקרה".
על אסטרטגיית הרכישות שלו, לא הירבה מיידוף לדבר. "מדובר באסטרטגיית קנייה", אמר בראיון לעיתון העסקים Barron's במאי 2001. "אני לא לא יכול להיכנס לזה ביתר פירוט". ספק אם המראיין ידע, על איזו קופת שרצים הגנה ההתחמקות האלגנטית של איש הפיננסים הבכיר.
