"משרד התמ"ת מייבש את המשפחתונים". כך טוענות 2,400 המטפלות במשפחתונים המסובסדים שמחזיק המשרד בפריפריה. תקציב האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת גדל ב-35 מיליון שקלים, ועדת המחקר של הכנסת המליצה בשבוע שעבר להעלות את שכרן - אבל בתמ"ת מסרבים להעלות את שכר המטפלות.
הערב (ג') יצאו כמה עשרות אנשים להפגין מול קריית הממשלה בתל-אביב, בדרישה ששר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, ייפגש עם המטפלות וידון איתן בדרישתן להעלות את שכרן.
_wa.jpg)
מפגינות היום מול קריית הממשלה בתל-אביב (צילום: דודו אזולאי)
המטפלות רשומות כעצמאיות המחזיקות את המשפחתונים כעסק, ולכאורה, התמ"ת אינו המעסיק שלהן, אלא שהתמ"ת קובע את התעריף שהן גובות, וכמה כסף
יקבל ממנו, כך שבפועל הן שכירות. מתעריף התמ"ת, העומד בממוצע על 7,000 שקלים בחודש, מוציאות המטפלות אלפי שקלים בחודש על אחזקת המשפחתון - כך שהכנסתן בפועל נמוכה משכר המינימום.
"התמ"ת מסרב כבר שמונה שנים להעלות לנו את התעריף", אומרת אבלין מורד מאשדוד, המחזיקה משפחתון כבר 20 שנה. "דורשים מאתנו מקסימום איכות עם מינימום עלות. אנחנו לא נותנים לילדים מה שנותנים להם על מעון יום, אלא הרבה יותר מזה, ומקבלות פחות מהן. בכל שנה אומרים לנו, יהיה בסדר יהיה בסדר, ולא קורה דבר. כולנו מתפרנסות מזה, ויש הרבה מטפלות שהן אמהות במשפחות חד-הוריות שזאת פרנסתן היחידה".
עוד טוענות המטפלות כי התמ"ת מסרב להעניק להן תוספת ותנאי ותק, וכי חלק מהרשויות המקומיות מלינות לעתים קרובות את השכר שהתמ"ת מעביר לו עבורן.
המטפלות התארגנו לפני כשנה במסגרת ארגון העובדים "כוח לעובדים".
התמ"ת מקיים עם המטפלות משא ומתן, אבל מסרב להכיר בהן כשכירות, ולכן מסרב לדרישותיהן המרכזיות - להבטיח להן שכר נטו ריאלי שישווה לשכר המינימום ותנאים סוציאליים.
"אנחנו בפירוש אוכלוסייה במצוקה", אומרת יו"ר הוועד של המטפלות, עליזה ידעי. "אנחנו מוציאות בממוצע 2,000 ומשהו שקל בחודש על אוכל וצעצועים לילדים, חשמל, כולל מזגן כל היום, תחזוקה, צביעה ושיפוצים - כך שבפועל יוצא לנו פחות משכר המינימום. וכל זה, בלי פנסיה ותנאים סוציאליים. אני עובדת 21 שנה, ואם מחר אין לי עבודה, אין דמי אבטלה. המעמד שלנו לא מעמד. פנינו לשלי יחימוביץ', והיא אמרה: אם אתן רוצות שידונו אתכם על הזכויות שלכן, תתאגדו - וכך עשינו".
"יש גזירות שכבר בוטלו", אומרת ידעי. "בזמן המלחמה בעזה, סגרו את המשפחתונים באשדוד, והחליטו שהמטפלת תחזיר להורים את הכסף, ולא התמ"ת. למה? פנינו לתמ"ת, עשינו מו"מ, ובסוף החזירו להן את הכסף".
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "המשרד מעניק סיוע בהקמת המשפחתון כדי להבטיח רמת שירות בטיחותית ונאותה לילדים המטופלים בו".
"המטפלת היא עובדת עצמאית, המפעילה את המשפחתון בביתה כעסק זעיר. המטפלת היא אשר בוחרת, בכל שנה מחדש, אם ברצונה להפעיל את המשפחתון אם לאו, ואף חותמת על הסכם בינה לבין הרשות המקומית וכן בינה לבין הורי הילדים השוהים במשפחתון. המטפלת מחוייבת לפעול בהתאם להנחיות התמ"ת להפעלת משפחתונים".
"עסקים מסוג זה מאפשרים לנשים במגזרים שונים, כמו המגזר הערבי והחרדי לעבוד מבלי לצאת מתחומי ביתן ולדאוג לפרנסת משפחתן. ללא תמיכת המשרד הניתנת מחד לילדים המשתלבים במשפחתונים היו מתקשות מאוד מטפלות רבות בגיוס לקוחותיהן (הורי הילדים) ובהתמודדות עם הילדים וההורים, עם גביית הכספים ועם הפעלת המשפחתון. המעטפת הניתנת להן על ידי התמ"ת מסייעת להעצמתן ולהתמודדותן".
"ביולי 2008 התקיימה ישיבה עם שר התמ"ת דאז, מר אלי ישי, בה העלו נציגות המטפלות את דרישותיהן. בסיכום השר נקבע כי נציגות המשפחתונים תמנה צוות מצומצם שייצג את נותנות השירותים בתחום זה, וכי מנכ"ל המשרד ומנהלת אגף מעונות יום יבדקו את טענותיהן וימנו רו"ח שיבחן את תעריף המשפחתונים מול הוצאות התפעול של המשפחתון. המשרד התייחס לטענות באופן רציני ומעמיק".
"בשנת הלימודים תשס"ט קוצר שבוע העבודה של המטפלות לחמישה ימים; בוטלה הדרישה ממטפלות ותיקות להכשרה נוספת; הוענקו להן לחצני מצוקה; חודדה ההנחיה להעניק להן ביטוח ילדים; והתמנה רו"ח שבדק את עלויות סל המשפחתונים ומצא כי אין להעלות את תעריפי המשפחתונים, אולם כותבי הדו"ח השאירו לבחינת המשרד האם להוסיף לתעריף רכיבים כמו הפקדה עצמית של המטפלות לקופת גמל. בימים הקרובים אמור המשרד לקיים דיון ביחס לדו"ח שהוכן, ולבחון לעומק את משמעויותיו".
"שאלת מעמד המטפלות כעובדות נבחנה זה מכבר, מספר פעמים, בידי בית הדין הארצי לעבודה, שקבע במפורש כי לא מתקיימים בין המדינה למטפלות יחסי עובד מעביד. טעות היא לערבב בין תפקידה של המדינה כגוף מפקח ומסייע, לבין זהותו של גורם זה או אחר כמעסיק".
