"היה רגע שחשבנו לסגור את פרי גליל"
עופר אטיאס, המנהל המיוחד שמכר את ויטה פרי גליל, מדבר לראשונה על כוחו המדהים של יו"ר ההסתדרות, על הרוכשים מחצי חינם ועל הבעלים הקודמים: "מפעלים צריכים להיות מנוהלים על ידי תעשיינים, לא על ידי בעלי קזינו ופוליטיקאים"
עכשיו, כשהתיק לפני סיום, ולאחר שכבר ביקש שכר טרחה של כ5- מיליון שקל, מתראיין עו"ד אטיאס לראשונה ומדבר על התנהלות המפעל, על כוחו שלו כמנהל מיוחד, על "אברהם בורג והחבורה שלו", כלשונו, ומה ביקש הרוכש קופרלי רגע לאחר החתימה על הסכם הרכישה.
מהן התובנות שלך מתיק ויטה פרי הגליל?
"בעלי המפעל הקודמים היו בעל קזינו (הבריטי איאן דיוויס, נ"ז), פוליטיקאי (היו"ר לשעבר אברהם בורג, נ"ז), ואחד לא ברור (אביב אלגור, קרוב ושותף של דיוויס, נ"ז). זו הייתה חבורה שלא באמת הבינה בתעשייה. בנוסף, המפעל נוהל ללא הון עצמי: עובדה שהחבורה הזאת הובילה את החברה לחדלות פירעון. כשלחברה אין הון עצמי, מהר מאוד מתחילים לבקש מהשוק להקדים תשלומים, ואז אתה נדרש להנחות גדולות שמחסלות את הרווחיות שלך. זה מה שקרה עם ויטה פרי הגליל".
איך הייתה ההתנהלות של בורג והחבורה שלו?
"הם חזרו בהם מהסכמה להעביר את הבעלות על כל סימני המסחר של קפולסקי לבעלים החדשים, לאחר שעל בסיס ההסכמה שלהם התחייבתי לרוכשת להעביר לידיה את סימני המסחר. הם חשבו שכדי להימנע מהפרת חוזה מול הרוכשת אכנע ואשלם להם סכומים גבוהים מאלה שסוכמו. רק השבוע פסק ביהמ"ש לטובתי וכפה עליהם להעביר לי אותם. בתחילת המשבר שיכנע בורג את כולם שלא יימצא קונה למפעל. הם אמרו שכינוס יביא לסגירתו. אבל אני, כשמוניתי לתפקיד, ראיתי את ההתעניינות ברכישה ומיד הוצפתי בשיחות טלפון של מתעניינים".
איך התרשמת מהבעלים החדשים?
"זו התובנה השנייה שלי. יש הבדל תהומי בהתנהלות של בורג וחבורתו לבעלי חצי חינם, זכי שלום ומשפחת קופרלי, שמשחקים בכסף של עצמם ולא בכספי אחרים. זה ניהול אחר ועוצמה כלכלית שונה. לדוגמה: הייתי צריך להמחות (להעביר את ההתחייבויות) לבעלים החדשים את הסכמי הליסינג של החברה".
"חברת הליסינג חשבה לנצל את ההזדמנות ועשתה שרירים לקופרלי וזכי כדי לשפר את רווחיותה. בתוך דקה אמרו להם השניים תודה רבה, החזירו את המפתחות, נכנסו לסוכנות טויוטה וחתמו על עסקה כדאית יותר לרכישת מכוניות למפעל. זה כוחו של כסף".
"כשסיימנו לחתום על הסכם המכירה הסתכל עלי מוטי קופרלי ושאל: יש לך עוד משהו למכור? השתגעתי ממנו. רק הרגע גמרת לרכוש וכבר אתה מחפש עוד רכישה. לחבר'ה יש מזומנים, והם מחפשים מציאות לקנות. אמנם זכי שלום הוא בפרונט, והוא התנהל מול התקשורת, אבל האיש החזק, שחותך עניינים בשקט מאחורי הקלעים, הוא קופרלי".
"לעומת אלה שלא היו מאורגנים, הם קיבלו הרבה יותר. היה לי קל יותר לתקשר עם העובדים המאורגנים, כי הם מיוצגים ומסוגלים להפעיל לחץ גדול. עו"ד גלילה הורנשטיין, שייצגה את עובדי ויטה פרי הגליל מטעם ההסתדרות, יכולה להרגיז אותי בגישה שלה שלעובדים מגיע הכל. מצד שני, יש לי הערכה עמוקה לאופן שבו היא מייצגת את זכויות העובדים".
עופר עיני התערב אישית במשבר. עד כמה זה הועיל?
"ראיתי את מנגנון עיני עובד במלוא כוחו: היה ערעור על המתווה בביהמ"ש העליון מצד חלק מהנושים. הבנקים המערערים ביקשו לעכב את המכירה וטענו שבכל מקרה עסקה תבוצע, אבל שביהמ"ש יקבע שאם המתווה אינו מקבל, חלקם של המגדלים (חוב של 27 מיליון שקל) יהיה על חשבון הבנקים ולא יופחת מתמורת המכירה".
"הבנקים ואני ביקשנו מעיני שגם העובדים יתרמו, ובמקום לקבל את כל הפיצויים מקופת הנאמנות, את חלקם יבקשו מהביטוח הלאומי (תהליך ממושך יותר ומורכב, נ"ז). עיני סירב. הוא בא עם כל הפמליה של ייעוץ משפטי ויחסי ציבור, ועם יכולת להרים טלפון לכל אחד במדינה, והצליח לכופף את הבנקים."
היה רגע של יאוש?
"היה רגע שבו חשבנו לסגור את המפעל. זה היה כשהחרב של מגדלי הירקות הייתה על הצוואר שלנו. הם איימו שלא יספקו ירקות למפעל. פחדנו שנאבד את העונה החקלאית. בדיעבד, לחץ המגדלים קבע את לוח הזמנים למכירה, שנעשתה בתוך זמן קצר יחסית. איום החקלאים שתקופת הזריעה מסתיימת השאיר לנו חלון זמן קטן, ועמדנו בו."
דובר קבוצת בורג מסר: "ההתנהלות הכללית של המנהל המיוחד לא הייתה מול אביב אלגור ובורג, אלא מול הדירקטוריון. ומי שמאשים דירקטוריון כה מכובד בהתנהגות כזאת, ראוי שיבין את חומרת דבריו. בתחילת המשבר שיכנע אברהם בורג את כולם שלא יימצא קונה למפעל. אבל ראיתי את ההתעניינות ברכישת ויטה ומיד הוצפתי בשיחות טלפון".
"יש הבדל תהומי בהתנהלות של בורג וחבורתו לבעלי חצי חינם, זכי שלום ומשפחת קופרלי, שמשחקים בכסף של עצמם ולא בכספי אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
