הממשלה לא גבתה חובות בסך 1.75 מיליארד ש'
בעוד הממשלה מבטלת פטורים ממסים וקצבאות כדי לעמוד ביעד הגירעון, מסתבר שלחברות פרטיות בארץ יש חובות עתק, בגין אגרות שלא שולמו, שהמדינה לא גובה מזה 10 שנים. הסיבה: היעדר כוח אדם
המחדל נחשף היום (ה') בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. הוועדה דנה בהצעת האוצר לתקן את חוק החברות במסגרת חוק ההסדרים, כדי להחמיר את הסנקציות המוטלות על החברות בשל הפרת חובות תשלום האגרה השנתית והגשת הדו"ח השנתי. התברר כי הסנקציות שנקבעו בחוק החברות החדש שהתקבל בשנת 2000, לא הופעלו עד היום. מדובר באגרה שנתית של 1,300 שקל ובקנסות על אי תשלום ובעיקר על אי הגשת דו"ח עד 12 אלף שקל – כסף קטן לחברות.
רשם החברות אלון בכר דיווח לכנסת כי רשומות אצלו כ-260 אלף חברות פרטיות. אבל מתוך 200 אלף חברות פעילות מבחינה כלכלית, כ-54 אלף חברות לא שילמו את האגרה, וכ-175 אלף – וזה הנתון החמור ביותר מבחינה ציבורית – לא הגישו דו"חות שנתיים. הדיווח הוא תמונת מצב עדכנית של החברה, הנהלתה ועסקיה. בלעדיו רשם החברות לא יכול לספק מידע אמין לנושים על כשירויות החברה ונציגיה.
עוד התברר בדיון כי החובות שנצברו אינם מגלמים ריבית והפרשי הצמדה, כי סכומי האגרות עודכנו רק בשיעור עליית המדד. יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) ירד בכעס על רשם החברות ומשרד המשפטים האחראים למחדל הציבורי, "איפה הייתם עם אכיפת החוק עד היום? איך יכולתם לשבת בחיבוק ידיים נוכח הפרת החוק? ומי יתקע לידינו שתצליחו לאכוף את הסנקציות המחמירות"?
הסיבה: היעדר כוח אדם
במהלך הדיון התברר כי יו"ר הוועדה ביקש לאחרונה תשובות לשאלות אלה לקראת דיון על האכיפה המנהלית של חוק החברות. הרשם השיב לו כי ב-3 השנים הראשונות להפעלת החוק, עד 2003, נעשה ניסיון להטיל את הקנסות (עיצומים כספיים בלשון החוק), אולם ניסיון זה נחל כישלון כבר אז בהעדר כוח אדם ובעיה זו לא נפתרה עד היום.
התברר כי במשרד המשפטים אמנם הוקמה ועדה לבחינת האכיפה המנהלית של החוק בראשות הרשם בכר. זו המליצה להקים מחלקת אכיפה וביקורת ביחידת רשם החברות שתעסוק באיתור הפרות החוק והמקרים המתאימים להטלת הקנסות כסנקציה ראשונה. הוועדה המליצה על הפעלת מודל ניסיוני. אולם בסיכום בדיקה שערכה הלשכה המשפטית של הכנסת נמצא כי בפועל "עד היום לא נעשה שימוש של ממש בכלי של עיצום כספי אפילו פעם אחת".
בדיון שנערך היום הבטיחו נציגי הרשם והממשלה כי יפעלו במרץ לתיקון המעוות. זאת, בהנחה שהחמרת הסנקציות העסקיות המוצעות בחוק ההסדרים, לרבות נגד בעלי השליטה והדירקטורים, תהווה גורם מרתיע את החברות להימנע מהפרת החוק, יותר מהקנס הכספי השולי ביחס להיקף העסקים שלהן. .
ועדת החוקה אישרה את תיקון המוצע לקריאה שנייה ושלישית, אבל היו"ר רותם התריע שהוועדה תקיים מעקב שוטף את התנהלות רשם החברות בנושא. לפי התיקון חברה שלא תשלם אגרה, לא תגיש דו"ח שנתי, או לא תשלם קנס שיוטל עליה בגין עבירות אלה, תיכנס לרשימה שחורה כחברה שהפרה את החוק, ויוטלו עליה מגבלות שיפגעו בפעילות העסקית השוטפת, בעיקר מניעת רישום שעבודים ומשכונות לטובת החברה(שמשמעותה קשיים במתן וקבלת אשראי.
הסנקציות החדשות, האישיות, המצפות לבעלי השליטה והדירקטורים בחברה שהפרה את החוק, ימנעו מהם לרשום או להיות בעלי מניות בחברה אחרת אם ינסו להקים עסק חדש כדי להתחמק מהמגבלות שהוטלו על עסקיהם. מהסנקציה הזאת יסבלו בעיקר בעלי השליטה שמחזיקים (כנהוג ברוב החברות הפרטיות) ביותר ממחצית מניות החברה.
נראה שלא תהיה פעילות לגביית חובות העבר כי תוקף המגבלות העסקיות שבחוק החדש איננו למפרע ועל עיצומים כספיים שהוטלו לפני יותר מ-7 שנים ולא נפרעו חל חוק ההתיישנות. עם זאת, החוק גם לא יופעל מיד כדי לאפשר לרשם להיערך להפעלתו ולהוציא התראה פומבית לציבור לקראת הסדר החדש, כך שבפועל תינתן לחברות שהפרו את החוק עד כה "תקופת חסד" כדי לתקן את דרכיהן. אבל יו"ר ועדת החוקה ח"כ רותם חושש כי בעוד שנה יבוא אליהם רשם החברות להתנצל שהוא לא הספיק להיערך.
רותם אמר, "תיקון החוק והחמרת הסנקציות התבקשו מזמן כי הגיע הזמן שבעלי החברות ידעו כי הם צריכים לשלם גם חובות למדינה, וכי לא יעלה על הדעת שהציבור לא ידע מה קורה אצלן, מי המנהלים והדירקטורים, או אם חל שינוי בכתובת או בפרטים חיוניים הדרושים להתנהלות סדירה של עולם העסקים. אבל הסדר צריך להתחיל אצל רשם החברות, כי אכיפת חוק החברות מצדו בעניין זה היתה מאוד מאוד לא בסדר".
בתגובה לחשיפת ynet אמרה חברת ועדת הכספים, ח"כ רונית תירוש (קדימה), כי "אין חדש תחת השמש. המדינה מצטיינת ברגולציה אך נחשלת באכיפתה, הגיעה העת להפוך את המשוואה. הכסף מצוי בשפע אך יש לגבות אותו במקום להמציא מסים חדשים".
