האם חומצה פולית גורמת לסרטן?
מתחילת העשור ידוע שחומצה פולית מונעת מומים מולדים בעובר, מקטינה את הסיכוי למחלות לב וכלי דם ומפחיתה התפתחות של סוגי סרטן מסוימים, בעיקר במעי הגס. אולם מחקרים חדשים גילו שנטילת כמויות גדולות שלה דווקא עלולה לגרום לשגשוג של תאים סרטניים במעי ובערמונית. למומחים לא ברור עדיין באיזה מינון הופכת החומצה החיונית לסיכון בריאותי
בשנים האחרונות החלו בעולם להכיר ביתרונות הבריאותיים של חומצה פולית, המפחיתה מומים מולדים ואת הסיכון למחלות לב, כלי דם, שבץ מוחי ועוד. אולם עתה מגלים כמה מחקרים כי נטילת חומצה פולית דווקא עלולה להגביר את הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן, שעד לא מזמן חשבו שהיא מגינה מפניהם. עדיין לא ברור מהם המנגנון והמינון המגבירים את הסיכון, אולם הממצאים המדאיגים מעוררים חששות וקריאות למחקרים נוספים.
היתרונות של חומצה פולית
חומצה פולית היא נגזרת של ויטמין B, המצויה בירקות ירוקים וכן בעגבנייה ובפלפל (לא מבושלים) ובקטניות. ישנם מזונות כמו דגני בוקר או לחמים המועשרים בחומצה פולית. עם זאת, חומצה פולית הנמצאת במזון נספגת רק בכ־50%, ואחסון או בישול המזון עלולים לפגוע בערכיה, בעוד שתוסף התזונה נספג כמעט במלואו.
רמות נמוכות בגוף של חומצה פולית גורמות לעלייה ברמות חומר ששמו הומוציסטאין, שנקשר לסיכון מוגבר ללקות במחלות לב, בשבץ מוחי ובמחלות כלי דם. מחקרים שבוצעו בעבר גילו כי חומצה פולית מפחיתה את רמות ההומוציסטאין. מסיבה זו ממליצים הרופאים למבוגרים בקבוצת סיכון למחלות לב וכלי דם ליטול תוסף חומצה פולית מדי יום. קופות החולים בישראל מאפשרות למבוטחים לבדוק את רמות ההומוציסטאין תמורת תשלום.
נתונים מהשנים האחרונות הראו כי חומצה פולית גם מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, בסרטן השד, בסרטן הלבלב, בדמנציה ובאלצהיימר. נטילת חומצה פולית אף מקטינה בכ־70% את הסיכון למומים מולדים הגורמים נזק קשה למוח, לתמותת העובר או היילוד או לנכות לכל החיים. על פי נתוני משרד הבריאות, השימוש בחומצה פולית בקרב נשים בישראל הצליח להוריד בשנים האחרונות את שיעור התינוקות הסובלים ממומים בתעלת העצבים. החומצה הפולית מומלצת כתוסף תזונה לנשים בגיל הפוריות שלושה חודשים לפני הריון מתוכנן ובמהלך השליש הראשון להריון.
נראה, אם כן, שבחלק מהמקרים יש לחומצה פולית אפקט מגן: היא משחקת תפקיד חיוני ביצירה ובתיקון של החומר התורשתי (DNA) ועשויה אפילו למנוע התפתחות של סרטנים מסוימים, במיוחד סרטן המעי הגס שם התאים מתחלקים במהירות. מחקרים שנערכו בתחילת העשור הראו כי אנשים שצרכו כמויות גדולות של חומצה פולית הפחיתו את הסיכון לסרטן המעי הגס ולפוליפים טרום־סרטניים במעי בשיעור של 40% עד 60%.
הסכנות בחומצה הפולית
והנה הפרדוקס: מחקרים מהשנתיים האחרונות מצאו שחומצה פולית עשויה לסייע לא רק לגדילתם של תאים בריאים, אלא גם לשגשוגם של תאים סרטניים: מחקרים בבעלי חיים הראו כי ברגע שהתאים הופכים לסרטניים, החומצה הפולית משנה את פניה. למעשה, כבר בשנות ה־40 של המאה הקודמת נמצא שהחומצה הפולית מגבירה את שיעור התחלואה בלוקמיה בילדים שקיבלו את הוויטמין. ממצאים אלה הובילו ליצירת משפחה שלמה של תרופות כימותרפיות הנוגדות את החומצה הזו וכך מונעות התפתחות של תאים סרטניים.
בשנים האחרונות, דווקא בעידן שבו החלו להעשיר את המזון בחומצה פולית, מצאו חוקרים כי שיעור סרטן המעי הגס בצפון אמריקה נמצא במגמת עלייה. אחד המחקרים שפורסם בשנת 2007 בכתב העת "Cancer epidemiology Biomarkers & Prevention" אמנם טען כי הקשר בין החומצה הפולית לתחלואה בסרטן המעי הגס עשוי להיות מקרי, אולם מחקר אחר שפורסם באותה שנה מצא כי שיעור התחלואה בסרטן המעי הגס עלה גם בצ'ילה, לאחר שהמזון שם הועשר בחומצה פולית בשנת 2000.
ההשפעה של חומצה פולית נבדקה גם בניסויים קליניים. אחד הגדולים שבהם כלל 1,000 נבדקים, שעברו הסרת פוליפים טרום־סרטניים מהמעי הגס. מחצית מהמטופלים התבקשו ליטול מדי יום מיליגרם חומצה פולית (פי 2.5 מהכמות היומית המומלצת), ומחציתם נטלו תרופת פלסבו (ללא חומר פעיל). לאחר כמה שנים התברר כי האנשים בקבוצה שנטלה חומצה פולית היו בסיכון יותר מכפול לשאת שלושה או יותר פוליפים במעי. הממצאים האלה דווחו בשנת 2007 בכתב העת "JAMA" של ההסתדרות הרפואית האמריקאית.
במאמר נוסף, שפורסם השנה בכתב העת של המכון האמריקאי לסרטן, דווח כי הגברים מאותו מחקר שנטלו חומצה פולית היו בסיכון גבוה פי שלושה לפתח סרטן הערמונית עד עשר שנים אחרי תום המחקר. אמנם מתוך 600 הנבדקים סך מקרי הסרטן הגיע ל־34 בלבד, אולם המספר הזה גדול דיו כדי לעורר דאגה.
קשר לא ידוע
ד"ר ליטל קינן־בוקר, מהמרכז הארצי לבקרת מחלות ויועצת לאגודה למלחמה בסרטן, מסבירה כי עדיין לא ברור מהו הקשר המדויק בין החומצה הפולית לסרטן: "אנחנו לא יודעים אם החומצה הפולית גורמת להיווצרות גידולים סרטניים, או שהיא מעודדת את גדילתם של גידולים קיימים שהאדם לא יודע עליהם, אבל הממצאים החדשים מעוררים סימני שאלה רציניים, כי הם מראים שקיים אולי סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס ולסרטן הערמונית בקרב מי שנוטלים תוספי חומצה פולית".
עם זאת, מבהירה ד"ר קינן־בוקר כי המינונים שניתנו לנחקרים בחלק מהעבודות היו גבוהים בהרבה מהמומלץ. "בחלק מהמחקרים ניתנו כמויות של פי 2.5 מהכמות היומית המומלצת. ובהתחשב בכך שבאמריקה המזונות מועשרים בחומצה פולית, הרי שהריכוז הסופי היה גבוה עוד יותר, וייתכן שזה היה הטריגר לשיעור התחלואה הגבוה בסרטן".
בינתיים לא ידוע עדיין מהו המינון הבטוח, שאינו מעורר את שגשוגם של התאים הסרטניים, מה שיצריך ודאי מחקרים נוספים ובדיקה מחודשת של הצורך בחומצה פולית לכלל האוכלוסייה. אבל ד"ר קינן־בוקר בטוחה דווקא בבטיחות החומצה הפולית במינונים המומלצים: "בישראל אין כיום חובה להעשיר מזון בחומצה פולית, אך יש כוונה של משרד הבריאות לקדם את הסטנדרטיזציה של העשרת המזון בחומצה פולית, שיש לה ערכים בריאותיים חשובים במניעת מומים מולדים במערכת העצבים המרכזית. על סמך תשתית הידע הרפואי שהצטבר, ברור שנטילה של חומצה פולית על ידי מי שזקוקים לה היא בטוחה בכמויות ובמינונים המומלצים".
