מי צריך תעודת בגרות?

עוד דיון התנהל לאחרונה בסוגיית מבחני הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה. מבחני הבגרות והמבחנים הפסיכומטריים התגלו פעם נוספת בקלונם, אך זכו שוב לאישור ציבורי.

עם זאת, נראה שבין השיטין מבצבצים סימני שאלה עקשניים ביחס לחשיבות, לצורך ובעיקר להשלכות תהליכי הסינון והקבלה של מוסדות אקדמיים בארץ, סינון המתבסס על מבחני מדידת הישגים ופוטנציאל אקדמיים.

החלטתו של שר החינוך גדעון סער לסגור את "פרויקט השר", יוזמתו של אמנון רובינשטיין מתקופת כהונתו כשר החינוך לפני 15 שנה, עוררה לרגע תהייה ביחס לערכה האמיתי של היוזמה: היא הבטיחה את מימון המדינה למכינה קדם אקדמית ובחינה חוזרת לתלמידים שנכשלו בבחינת בגרות אחת בלבד כדי לזכות בתעודה.

בזכות יוזמה זו נוספו עוד כמה אלפים למקבלי תעודת בגרות מלאה (שהם כמחצית מהתלמידים). כעת, בשל הקיצוץ מבית מדרשם של ביבי, סער וממשלת הליכוד, מעדיף שר החינוך להשקיע בתלמידים הלומדים בפועל ולא במעטים שמבקשים להשלים בחינת בגרות אחת.

הפרויקט שבו התברך רובינשטיין וממנו התפרנסו כנראה היטב ארגונים המפעילים את המכינות, שימש עלה תאנה לפערים הגדולים בין אלו שיש להם (כסף של הורים למורים פרטיים) לבין אלו שאין להם. כך יכולים היו המדינה ושרי האוצר והחינוך שלה לאחז עיניים בשיעורי בגרות יותר גבוהים ובעיקר בכוונותיהם החברתיות הנאצלות.

לאור הרווח שעשו מכך המכינות, יכולה הייתה הממשלה להשיג גם תעודת "הכשר" של ארגונים הפועלים כביכול למען הפריפריה, שם שיעורי מקבלי הבגרות נמוכים יותר. כך גם טושטשה העובדה שבחינות הבגרות פועלות כתעשייה יותר מאשר כשיטה להקניית ידע ואהבת הלמידה.

הוכחה נוספת לערכם המפוקפק של מבחני הסינון למבקשים להשתלב במוסדות אקדמיים, סיפק לאחרונה גם דו"ח המועצה להשכלה גבוהה. הוא מגלה כי יותר ויותר סטודנטים מתקבלים ללימודים בלי שנדרשו לעבור קודם לכן מבחן פסיכומטרי.

דווח כי במכללות הפרטיות ירד שיעור המתקבלים על בסיס הפסיכומטרי, מ-90 ל-58 אחוזים. למרבה הפליאה, במכללות להכשרת מורים, שוועדות הרפורמה לדורותיהן טענו נגדן כי רמתן נמוכה וכי עדיף שהאוניברסיטאות יבצעו את ההכשרה להוראה - רק בהן חלה עלייה במספר הנבחנים בפסיכומטרי: מ-59 ל-83 אחוז.

המציאות מדגימה אם כן עד כמה מבחני הסינון ללימודים אקדמיים מיותרים מבחינת הצרכים המקצועיים. סטודנטים ללא רמת הישגים בבגרות ובפסיכומטרי אינם יכולים להתקבל ללימודי תעודת הוראה. אך הם יכולים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, וכך אף עושים רבים מאוד, שאינה מציבה כל תנאי קבלה. עוד בטרם סיימו את לימודיהם הם יכולים להתחיל בלימודי תעודת הוראה.

אין כל דרך להוכיח שבוגרים אלו הם מורים פחות טובים מאלו שנכנסו למכללות להכשרת מורים עם תעודות בגרות וציוני פסיכומטרי מצוינים. כך גם אין דרך להוכיח כי עורכי דין שהתקבלו לאוניברסיטאות עם ציונים גבוהים בבגרות ובפסיכומטרי עולים במקצועיותם על אלו שהתקבלו למכללות הפרטיות ללא מבחנים פסיכומטריים.

מה הן ההשלכות של הסינון למוסדות להשכלה גבוהה? אחיזת עיניים של רמה אקדמית מוכחת כביכול, שאין לה כמעט דבר עם יכולת למידה אקדמית המותאמת למציאות המדעית של ימינו;

סירוס של בתי ספר תיכוניים והפיכתם ל"בתי חרושת לבחינות בגרות" ולמערכת סינון עבור מוסדות אקדמיים;

הפיכת הלימודים התיכוניים לשכפול מערכי לימוד מוכתבים "מלמעלה";

ותעשייה עצומה, כפי שידוע לכל, של בתי ספר, מכינות וקורסי הכנה למבחני הבגרות החסרים ולמבחנים הפסיכומטריים.

נראה כי עדיף לעבור לשיטת הקבלה של האוניברסיטה הפתוחה ושל האוניברסיטאות בארה"ב, המאפשרת לכל מי שמבקש תעודות המעידות על השכלה אקדמית להתקבל ולעמוד במבחנים של המוסד עצמו.

כל סינון אחר משרת את תעשיית הבגרות והפסיכומטרי ולא רמה אקדמית. למרבה הצער, התעשייה הזו אינה נמצאת בסכנה. לא נראה שיש סיכוי בעתיד הנראה לעין כי שר/ת חינוך יעזו לצאת נגדה ולחולל את המהפיכה החינוכית-אקדמית הנדרשת.

פרופ' אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים