שטייניץ: להתמודד עם המשבר - בפילוסופיה

האם ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל נכון כאשר מינה לפני מאה ימים ד"ר לפילוסופיה לתפקיד שר האוצר? השר עצמו, יובל שטייניץ, סבור, כנראה, שכן. כך לפחות, עולה מההגיגים הפילוסופיים שהשמיע ביום א' בנאום שנשא מול הוועד הפועל של התאחדות התעשיינים בתל אביב.

לדברי שטייניץ: "איש עדיין אינו מבין לאשורו את המשבר הכלכלי ואיש לא ניבא את בואו. אני לא מכיר אדם או מוסד על כדור הארץ שיודע להסביר כיצד משבר בענף הדיור הפך ל'מגיפה' כלל עולמית, וכיוון שכך, איש אינו יודע היכן אנו נמצאים לגבי תום המשבר. לכן נדרשת מידה של ספקנות וביקורתיות פילוסופית כדי להתמודד איתו וכדי לחשוב איך ייראה העולם ביום שאחרי".

בנוגע לתכנית בלימה ותנופה אמר שטייניץ כי "התוכנית הכלכלית שלנו, בניגוד לתוכניות של מדינות אחרות, אינה רק ראקטיבית אלא גם פרואקטיבית (אינה רק מגיבה אלא גם פעילה- ת.ג) ומנסה להיערך לחיזוק המעמד התחרותי של ישראל ביום שאחרי המשבר. איש אינו יודע כיצד ייראה אז העולם, והאם שוק הצריכה העיקרי לא יעבור מאירופה וארה"ב למזרח אסיה ודרום אמריקה, והאם לא נצטרך לעודד לימוד של ספרדית וסינית במקום אנגלית".

דווקא בנושאים קונקרטיים יותר, גילה שטייניץ בקיאות פחות גדולה: שר האוצר התייחס למאמצים שמנהל בנק ישראל להעלות את שער הדולר ואמר שהדולר עלה בזכות רכישות המט"ח מ-3.2 שקלים לסכום הנע בין 3.9 ל-4.2 שקלים, וזכה לקיתונות של בוז מתעשיינים שנכחו באירוע שקראו: "תמכור לנו ב-4.2 ואנחנו נקנה".

עוד אמר שטייניץ בנושא המט"ח, כי יתרות המט"ח של המדינה הגיעו לשיא חסר תקדים של 50 מיליארד שקלים ושיבח את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, על ההישג. יו"ר מכון הייצוא, דוד ארצי, התייחס לנושא והתלונן על כך שספקולנטים זרים מנצלים את רכישות המט"ח כדי להתערב בשוק המט"ח הישראלי. לדברי ארצי: "משקיעי חוץ הורידו לנו את השער השבוע בשלושה אחוזים וגרמו לנו (היצואנים – ת.ג) הפסד של ארבעה מיליארד דולר".

שטייניץ לא התייחס כלל לנושא הבוער שהאוצר מתמודד עליו בכנסת – הוויכוח על הטלת המע"מ והורדת מס הכנסה - ורק רמז לכך בדרכו הפילוסופית, כשהעיר על אי חשיבותה של הצריכה בישראל.

"מדינות אחרות מסייעות לתעשייה באמצעות עידוד הצריכה. לנו מדיניות כזאת לא יכולה להועיל", אמר שטייניץ. "בסין, למשל, הממשלה מעודדת רכישת נעליים כדי שהסינים יקנו את הנעליים ויחפו על הירידה בייצוא שלהן. אבל אנחנו לא מייצרים מוצרי צריכה אלא רכיבים ספציפיים כמו ידע, צ'יפים למחשבים, מכשירים אלקטרוניים זעירים, או כימיקלים והציבור הישראלי אינו יכול ללכת לחנות ולקנות אותם, ולכן אצלנו נדרשה תוכנית ייחודית שמסייעת לתעשיינים בדרכים אחרות".