הטרור מחכה בלונדון
כאשר אתה מכנה את האויב המתגורר בעריך "ג'נטלמן", הסיכויים שתזהה ותמנע את הפיגוע הבא קלושים ביותר
מדוע נבחרה העיר לונדון לפני כארבע שנים כיעד לפיגועי הטרור הג'יהאדיסטי העולמי? מדוע קיימת סבירות גבוהה ביותר שהיא תיבחר שוב, הן בעתיד הקרוב והן בעתיד הרחוק, כיעד מרכזי של הטרור האסלאמי-גלובאלי-דיגיטאלי?
לונדון היא בירת האימפריה הבריטית לשעבר. מלונדון יצאו הוראות הלכה למעשה לניהול המושבות הבריטיות. למשל: הודו החל משנת 1818, הכיבוש הצבאי הבריטי במצרים החל מ-1882, הכיבוש בעיראק בשנת 1917, וכדומה. האימפריה הבריטית הייתה הגדולה ביותר אי פעם, ושלטה ללא מיצרים כמעט חמש מאות שנה. אפילו בפרפורי הגסיסה האחרונים שלה היא שלחה את זרועה הארוכה, אחרי ששכנעה את ממשלת ארה"ב להשתתף בקנוניה, וגרמה להדחתו של מוחמד מוסאדק, ראש ממשלת איראן בשנת 1953, כדי להמשיך ולשלוט ברווחי הנפט בשטחה.
לערבים תושבי המזרח התיכון ולמוסלמים תושבי הודו, פקיסטן ובנגלדש יש חשבון היסטורי ארוך עם לונדון ועם ממשלותיה. דוגמא לכך ניתן למצוא במוצגים הארכיאולוגים הרבים השוכנים אחר כבוד במוזיאונים של העיר מעידים כאלף עדים על הביזה הרחבה שביצעה ממשלת הודו הבריטית.
האזרחים הבריטים ממוצא ערבי ובעיקר ממוצא מוסלמי, בניגוד לתושביה המקוריים של בריטניה, מכבדים ומוקירים את ההיסטוריה שלהם ואת עברם התרבותי. הם מניחים לאירופים להכריז שההיסטוריה אינה חשובה, אלא ההווה והעתיד. הם זוכרים ומזכירים מדי יום לעצמם את ההיסטוריה של הדיכוי הצלבני ואת ההיסטוריה של הקולוניאליזם הבריטי במזרח התיכון ובאסיה, במסגדים הפרושים בערי בריטניה ובאתרי האינטרנט של הפזורה הדיגיטאלית האסלאמית. מה שהיה פעם פאקס בריטניקה התחלף בפאקס אמריקנה, אבל ממשלת לונדון משתתפת כבר מספר שנים בציר האנגלו-אמריקני: בלחימה בעיראק ובלחימה באפגניסטן. לכן, בעיני הג'יהאדיסטים הבריטים ותומכיהם הרבים בפזורה המוסלמית, לונדון, וושינגטון וניו-יורק אחת המה.
אבל בניו-יורק ובוושינגטון, מאז 11 בספטמבר 2001, קשה עד כמעט בלתי אפשרי לבצע פיגועי טרור.
בלונדון הוטבע חותם הטרור לפני שנים רבות, לא על ידי הג'יהאדיסטים, אלא על ידי "הצבא האירי הרפובליקני". ערים שמוטבע בהן חותם הטרור, משמשות יעד לחזרה כפייתית מיתולוגית עבור טרוריסטים, גם אם מטרותיהם, שמותיהם ומהותם שונה בתכלית, גם אם נחשול טרור אחד אינו דומה לשני ואין בהם כמעט מן המשותף, כמו גל הטרור האנטי-קולוניאליסטי של ה-IRA, שביצע פעולות רבות בעיר במשך 30 שנים (1971-2001), לעומת גל הטרור הגלובאלי-דיגיטאלי ג'יהאדיסטי שביצע כבר שני פיגועים ושני ניסיונות פיגוע שכשלו, החל משנת 2005.
הבריטים לא יוכלו למנוע את הפיגוע הבא, ולפי הצפי שלהם ישנה סבירות גבוהה שהוא יהיה רדיואקטיבי, ביולוגי או כימי.
את הפיגוע לא ניתן למנוע, הן כיוון שמאוד קשה עד בלתי אפשרי למנוע פיגועי טרור לאורך זמן, והן נוכח הדרך בה הבריטים תופשים את עצמם. הם הפנו עורף לכוח, הם בנו חברה אזרחית שמבוססת על משא ומתן ושיתוף פעולה.
בכלי התקשורת הבריטים שסיקרו את ניסיון הפיגוע בשדה התעופה בגלזגו ביוני 2007, כונה הנהג הטרוריסט, "הג'נטלמן שישב בג'יפ". "הג'נטלמן" הנ"ל נכשל למרבית המזל, כשדהר עם מטענים דליקים לעבר קיר בית הנתיבות בשדה התעופה העמוס של גלזגו, ביום הראשון לחופשת הקיץ בסקוטלנד.
לעומתם, הג'יהאדיסטים הבריטים מחזיקים במוצהר בתפישות של כוח מהעולם העתיק, מנצלים את החברה הדמוקרטית לקבלת ויזות עבודה, שכירת מגורים בפרברים הרדומים של בריטניה והכנת תשתית לטרור אולטרה מודרני.
כאשר אתה מכנה את האויב המתגורר בעריך "ג'נטלמן", הסיכויים שתזהה ותמנע את הפיגוע הבא קלושים ביותר.
ד"ר גלית בן-ישראל היא ראש פרויקט זהות, טרור וסייבר-ספייס, במכון IDmap לחקר הזהות, נוטלת חלק בסדנאות "מדע למען שלום וביטחון" של נאט"ו.