מתי ייושם סוף כל סוף חוק חינוך חינם לגילאי 3-4? בשנת 2008 עמד מספר הילדים בגילאים אלו, עליהם הוחל החוק, על 108 אלף - שהם 50% מהילדים בגיל זה. אבל, לפי חוק ההסדרים בתקציב לשנת 2009-10, יישום החוק יידחה ב-10 שנים נוספות. בעבר כבר נדחה יישום החוק כבר שש פעמים.
מנתונים שמתפרסמים אתמול (יום ב') מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי עוד בשנת 1984 תוקן לראשונה חוק לימוד חובה ונקבע בו חינוך חובה חינם. על-פי החוק הוא יחול על כל הילדים בני 3 ומעלה, במקום 5. רק בשנת 1999 נחקק החוק למעשה פעם נוספת ונקבע כי יישומו יחל מיידית.
| חינוך יקר |
|
| נשים הפגינו נגד האוצר: מעון יקר מאוניברסיטה / רונן מדזיני |
|
בגן הוורדים בירושלים הפגינו נשים מכל רחבי הארץ, בעד החלת חוק חינוך חובה לגיל הרך. אחת המפגינות: "העלויות של המעון גוזלות חלק נכבד מאוד מהמשכורת שלנו". ח"כ אורבך: "אם הגברים לא יכלו לצאת לעבודה - תוך שעתיים החוק היה עובר" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בשנים 1999 ו-2001 אכן הוחל החוק על קבוצות ילדים בשכונות וביישובים מסויימים, אולם לאחר מכן שוב הופסקה החלתו והוא לא הורחב לשכונות וליישובים נוספים. כעת החוק הזה עשוי להידחות פעם נוספת.
במסמך של מרכז המרכז והמידע נטען כי יש הוכחות מדעיות ומחקריות לכך, שהשקעות של הון ציבורי בחינוך בגיל הרך משתלמת הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
גם בוועדת דוברת לרפורמה בחינוך נקבע כי מערכת החינוך אחראית לפתח את אישיותם, יצירתיותם וכשרונותיהם השונים של כלל ילדי ישראל מגיל 3 ועד 18, תוך חיזוק מיוחד של החינוך בגילאים הצעירים. בהמשך המליצה הוועדה מפורשות על הרחבת חינוך חינם לכלל הילדים בגילאי 3-4 ובנוסף על קיום יום לימודים ארוך ומלא בכל הגנים ובתי הספר. בעקבות כך הוגשה להנהלת משרד החינוך בשנת 2006 הצעה להרחיב את מעגל הזכאים לחינוך חינם בגילאי 3-4. המלצות אלה מעולם לא הגיעו לכדי מימוש.
מהנתונים שנאספו בכנסת עולה כי מצד אחד יש דחיות חוזרות ונשנות בהשלמת החלתו של החוק ותהיות לגבי עמדת הממשלה כלפי החוק, שכן הממשלה אינה מציעה לבטל חוק זה לחלוטין, אך במקביל מבקשת שוב ושוב לדחות את השלמתו. כמו כן עולה כי הממשלה אינה מחליטה החלטות ברורות בנוגע להרחבת יישומו בבתי הספר ואינה מקצה לכך תקציב מתאים. אם יוחל החוק במלואו, על פי המחקר, עלות השלמתו מסתכמת ב-1.1 מיליארד שקלים - לא כולל עלויות בינוי של גני ילדים חדשים.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה כי היא מתנגדת לדחייה נוספת: "בהתבוננות מפוכחת, מאבקנו בחוק ההסדרים נחל כשלון, מאוד ייתכן שכפי שלתהליך מדיני משמעותי דרוש מנהיג נועז ואמיץ, כך גם לסילוקו של החוק ההרסני הזה דרוש אומץ לב מנהיגותי של ראש ממשלה אשר יודיע בפשטות על שחר חדש שבו חוק ההסדרים פשוט חדל מלהתקיים".
בדו"ח אלטרנטיבי שהכינה, מציינת יחימוביץ': "לצערנו, אנו עדים לשני תהליכים מקבילים אך סותרים לחלוטין
זה את זה. מצד אחד המודעות לנזקיו העצומים של חוק ההסדרים גדלה לאין שיעור, הציבור ער יותר לשיח על חוק ההסדרים ומחלקת המחקר של הכנסת, הראויה לכל שבח, נערכה מהר יותר מאי פעם עם ניתוחים עצמאיים ומרשימים של סעיפי החוק. היינו אמורים להיות לכאורה בעיצומו של המסע אל הארץ המובטחת, שבה אין חוק הסדרים, אלא שהמצב הפוך. משום שמצד שני, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. חוק ההסדרים לשנים 2009-10 הוא מפלצת רב ראשית וחסרת תקדים בגודלה ובהיקפה".
