שתף קטע נבחר

הצלחנו לאבד את הדבר המעיק שנקרא בתולים

בסוף שנות ה-80, תחילת ה-90. שמענו גאנז אנד רוזס ומטאליקה, לבשנו ליווי'ס, ניסינו לעשן וגילינו את הסקס. מישהו השיג את הסרט, אחר דאג לבית ללא הורים, וכך היתה נפגשת החבורה כדי לראות סרט כחול. התפתחות הפורנו מזווית אישית

אשה תמיד תזכור את הנשיקה הראשונה שלה ואת הפעם הראשונה שקיימה יחסי מין. גם גבר תמיד יזכור את הנשיקה הראשונה ואת הסקס הראשון שלו, אבל גם יזכור את הפעם הראשונה שעשה ביד (בדרך כלל זה קורה לפני הנשיקה הראשונה והסקס).

 

מה שהתחיל כחוויה שמסמלת התבגרות, הפך לדבר שלילי שרובנו לא יודו בו ואולי אפילו מתביישים בו. כשבחורה מאוננת, זה מעורר אצל רובנו קונוטציות חיוביות. יגידו שהיא משוחררת, מתחברת למיניותה, לומדת את גופה וכדומה. כשגבר מאונן, הדבר יראה כשלילי, מלוכלך, מין לוזריות או הודאה בכישלון להשיג מין אמיתי.

 

  • תחנה ראשונה

הכל התחיל אי שם בסוף שנות ה-80, תחילת ה-90. חבריי ואני שמענו גאנז אנד רוזס ומטאליקה, לבשנו ליווי'ס, ניסינו לעשן (בלי לקחת לריאות) וגילינו את הפורנו.

 

לראות פורנו באותם ימים היה מין מבצע חסמבה קטן. אחד החבר'ה היה צריך להשיג את הסרט, אחר היה צריך לדאוג לבית ללא הורים, אחד נוסף היה מביא בקבוק קולה, וכך היתה נפגשת החבורה כדי לראות סרט וידאו כחול. כך קראו לפורנו בזמנו. האיכות היתה ירודה, אבל בשבילנו זה היה מספיק כדי למתוח את האיברים ולהעלות את סף החרמנות.

 

אחר כך כל אחד היה הולך לדרכו, עמוס זכרונות, אותם היה פורק בלילה בשקט במיטתו. הפחד הכי גדול שלנו היה שאמא תמצא את קסטת הווידאו, ולכן עם הופעת הדי.וי.די השתדרגו החיים - יותר קל להחביא את הקלטות הדקות האלה. גם האיכות השתפרה עם הזמן.

 

כך חלפו לנו שנות ההתבגרות, עד שמצאנו חברה והצלחנו לאבד את הדבר המעיק והמרגיז הזה שנקרא בתולים.

 

  • תחנה שנייה

התחנה הבאה היתה בצבא. הסרטים הישנים והדביקים התחלפו במגזינים, ספרים או סתם דמיון מפותח. שם, בלית ברירה, היינו חוזרים ליד ימין או שמאל הישנה והטובה, בין תורנויות או באמצע שמירה, נותנים לאותה תחושה נעימה להתפשט באזור החלציים.

 

אם בתחנה הראשונה הבעיה העיקרית היתה החבאת הסרטים, בתחנה השנייה הקטע ההיגייני היה הבעייתי. לדאוג לידיים נקיות, לנקות אחרי, תחת איום תמידי של ביקורת פתע וכדומה.

 

  • תחנה שלישית

התחנה השלישית הגיעה עם התפשטות האינטרנט והיציאה מהבית. היינו סטודנטים תפרנים, גרנו בחדר קטן בדירת שותפים, היה לנו חיבור לאינטרנט והיינו מאושרים. יצאנו, בילינו, היו מערכות יחסים פה ושם, ובין כולם קישר אותו צורך  בסיסי והבסקרנות לגלות דברים חדשים ברשת.

 

באותם ימים נפתחו בפנינו עולמות חדשים. דברים שאולי חשבנו עליהם, אבל לא האמנו שהם אפשריים. נשים מכל הצבעים, בכל הגדלים ובכל המספרים עשו דברים שהפמיניסטיות  קוראות להם "החפצת האשה", "ניצול נשים" ועוד.

 

תקופת האסייאתיות, תקופת האורגיות

לכל אחד גם היו "תקופות" בהן נדלק על דבר מסוים וחיפש בעיקר את זה. היו לי כל מיני תקופות, כמו תקופת האסייתיות, תקופת האנאלי, תקופת הבלונדיניות, תקופת האוראלי ותקופת האורגיה (שהתחלקה לשתי תתי-תקופות – גבר אחד ומספר נשים, ואשה אחת ומספר גברים).

 

הבעיה העיקרית באותה תקופה היתה שיכולנו לראות רק קטעים קצרים מכל סרט. בשביל לראות את הסרט המלא היינו צריכים לתת כרטיס אשראי.

 

  • תחנה רביעית

כשסוף סוף עברנו לדירה בלי שותפים, קרתה במקביל ברשת מהפכה שאפשרה לגולשים ליצוק את התוכן לתוך הרשת. כך התפתחו להם אתרי שיתוף קבצים וסרטונים מקאזה ועד יוטיוב, ורשתות חברתיות כגון מייספייס ופייסבוק. בגזרת הפורנו יצר הדבר הזה עולמות חדשים של מבחר ומגוון של "סרטי חובבים", כמו שקוראים להם ברשת, שאנשים מכל העולם העלו לאתרים.

 

השינוי הזה הביא לפתחנו מבחר אינסופי של תוכן פורנו שכולו חינם ושצופן בחובו אינספור אפשרויות. ניתן לחפש לפי מילות חיפוש, לדרג סרטים, לבחור לפי רמת הדירוג, הכי נצפים, הכי חדשים, הכי ארוכים וכדומה. בראשונה ניתן היה גם למצוא הרבה חומר מקורי ומפתיע. והכל זמין, פתוח וחינם לכל סקרן. הבעיה העיקרית בתקופה הנוכחית היא - ממש קל להתמכר לה.

 

עד כאן סקירה על התפתחות הפורנו והשפעתה על חיי הגברים, סקירה שמהווה את הרקע והבסיס לסיפורינו על י'.

 

 

האימייל של תלאביבי

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפחד הכי גדול שלנו היה שאמא תמצא
צילום: jupiter
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים