פרשת המדבקה - מדריך למשקיע בביוטק

א. פרופיל המייסדים

למרות שלכאורה, הבסיס לכל המצאה או פיתוח בתחום נשען על המצאה ביוטכנולוגית, לאיכות האנושית של סגל היזמים-המייסדים נודעת חשיבות קריטית. על משקיע פוטנציאלי לשאול את עצמו מיהם אותם אנשים? מהו הרקורד האישי של כל אחד ואחד מהם? האם יש להם ניסיון קודם בתחום? ומהי איכותם האנושית?

ב. הטכנולוגיה עצמה

משקיע חייב לבדוק את מידת החדשנות הטכנולוגית הגלומה בהמצאה ואת מידת ההיתכנות הטמונה בה, וכמובן, לבדוק אם היא מוגנת בפטנטים. הגנה על הקניין הרוחני היא קריטית, משום שזהו, ביסודו של דבר, היתרון היחסי האמיתי. בהקשר זה, מן הראוי לבדוק גם מהו חופש הפעולה האפשרי בתחום הנדון - כלומר, האם ההמצאה החדשה אינה מפירה פטנטים קודמים אחרים?

ג. מיקום על ציר הזמן

יש לבחון היטב היכן עומדת ההמצאה על ציר זמן הפיתוח שלה. זמן הפיתוח במדעי החיים הוא ארוך למדי, כעשר שנים ויותר, וערך השווי נגזר גם ממיקום זה ומרמת הסיכון הגלומה בו. בשלבים מתקדמים יותר, יש לבדוק אם ההמצאה עברה כבר ניסויים קליניים בחיות ובבני אדם, אם היא זכתה לאישור רשות התרופות והמזון האמריקנית (FDA), ועוד. תשובות לשאלות אלה הן קריטיות להחלטת ההשקעה וכל תשובה שלילית עשויה להדליק נורה אדומה.

ד. פונקציית הסיכון

היחס בין הסיכוי לסיכון הגלום בהשקעה משתנה על ציר הזמן. השקעה בשלבים הראשוניים של פיתוח תרופה או מכשור רפואי היא, בדרך כלל, בעלת סיכון רב יותר, ולכן משקיעים נוטים למזער את השקעתם בשלב זה. ככל שתוואי הפיתוח מתקדם וככל שקיימת היתכנות טכנולוגית וההמצאה זוכה ל"ברכת הדרך" של הרגולציה ולתוצאת חיוביות בניסויים הקליניים, כן היקף ההשקעה יכול לגדול, אך ברמת סיכון נמוכה יותר.

במקביל, יש לבחון מיהם המשקיעים האחרים השותפים לפיתוח המוצר, והאם גם הושקעו בו כספי מדינה - למשל, באמצעות המדען הראשי. כמובן, השקעה של חברת ענק או תאגיד גדול היא איתות חיובי למשקיעים אחרים.

ה. אבני דרך

לכל אורך פיתוח המוצר, יש להציב מבחנים אובייקטיביים ולבחון באיזה מידה החברה עומדת בהם. אסור לגלות רגשנות ו"לפעול מהבטן", אלא להפעיל שיקול דעת קר: האם החברה עומדת בקריטריונים המוכרים של פיתוח המצאה בתחום? האם היא עומדת בלוחות הזמנים שנקבעו? וכו'. כל חריגה מאמות המידה הנוקשות צריכה לאותת למשקיעים על כשלים אפשריים בניהול הפיתוח.

למרות מה שקרה, אפשר לקבוע בוודאות כי תעשיית מדעי החיים בישראל היא תעשייה רצינית, אחראית ומנוסה, הפועלת סביב קהילת מדענים, מפתחים ומשקיעים איכותיים. יש לקוות שפרשת לייף-קיפר היא בבחינת כשל נקודתי ומקרי, ותו לא.

בעיקר, יש לקוות שפרשה מצערת זו לא תכתים את הביוטק הישראלי, המגלם את ליבת היתרון היחסי של ישראל בשווקים הגלובליים ומבטא את יתרון המצוינות האנושית של ישראל ואת החדשנות הטכנולוגית שלה. תעשייה זו הזרימה, ובצדק, מיליארדי שקלים לכלכלה הישראלית, ויש לקוות שכך זה יימשך גם בעתיד.