קפטן הדייויס: "היו לנו שני מטוסי F16 על המגרש"
אייל רן הנרגש החמיא להראל לוי ודודי סלע, שהעלו את ישראל ל-0:2 סנסציוני על רוסיה. סלע: "הכל בזכות הקהל, הוא מספר 1 בעולם". אנדי רם: "מבואס, עכשיו כל הלחץ עלינו":
היום המושלם של הטניס הישראלי. מעטים האנשים שהאמינו שבתום היום הראשון של מפגש הדייויס מול רוסיה, נבחרת ישראל תוליך 0:2, אך אחרי שהראל לוי הדהים את איגור אנדרייב, דודי סלע המשיך באותו מומנטום עם ניצחון 6:3, 1:6, 0:6, 5:7 על מיכאיל יוז'ני. ניצחון של אנדי רם ויוני ארליך בשבת (15:00) במשחק הזוגות יסדר לנבחרת מקום בחצי הגמר, לראשונה בהיסטוריה.
"אין דברים כאלה, הקהל הזה מספר 1 בעולם, הוא דחף אותי לניצחון הזה", אמר בסיום סלע, רגע אחרי שסיים להתחבק עם הראל לוי ויתר חברי הנבחרת, "האווירה כאן היתה כמו בגראנד סלאם, זה פשוט דבר מדהים. הקהל דחף אותי לניצחון הגדול הזה. נהניתי כל רגע על המגרש, אחרי כל חבטה הסתכלתי איך הקהל מתרומם באוויר".
אחרי שהודה לקהל הנהדר שדחף אותו לניצחון, דודי ניתח מקצועית את הניצחון הגדול שלו על יוז'ני:
"מדובר בשחקן מצוין, שהיה טופ 10 והוליך את רוסיה לזכייה בדייויס בזמנו. אבל עם קהל כזה הפערים נמחקים. בזמנו רציתי לשחק ברמה"ש כי לא ידעתי שאגיע בכושר כזה למפגש הדייויס.
"עליתי לשחק לחוץ מאוד כי הניצחון של הראל רק הגביר את הלחץ, בידיעה שאני צריך להעלות את הנבחרת ל-0:2. אני שמח שעמדתי בזה, אחרי הפתיחה הלא טובה", הוסיף סלע. לשאלה מדוע במערכה האחרונה לא ישב כנהוג בהפסקות בין המשחקונים, אמר דודי: "בדייויס אני תמיד מלא אנרגיות. אם אני יושב אני נרדם, רציתי להמשיך לקפץ וליהנות מהאווירה המדהימה".
לוי וסלע חוגגים. מטוסי F16 בהיכל (צילום: אורן אהרוני)
הקפטן: "צריך לחזור לקרקע, זה עוד לא נגמר"
גם הקפטן אייל רן, כמו יתר חברי הנבחרת, היה נרגש מהרגיל, למרות שכהרגלו שמר על איפוק: "זה יום אמוציונלי. צריך להצדיע לשחקנים, לקהל ולאיגוד שהרים אירוע כזה. 10 אלף איש שרים את ההמנון, היינו עם דמעות בעיניים".
רן החמיא לשחקנים שהעלו את הנבחרת ל-0:2: "שפת הגוף שלנו היום שידרה המון בטחון וזו היתה התחלת הדרך לנצחון. הייתי על הספסל והרגשתי שיש לנו שני מטוסי F16 על המגרש".
אייל רן אחרי ה-0:2 המפתיע. "תמיד חולם שמנצחים" (צילום: אורן אהרוני)
לשאלה אם דמיין שידבר בסיום היום עם יתרון 0:2 בכיס, אמר הקפטן: "אני תמיד חולם שהשחקנים שלי עולים ומנצחים. עשינו הכנה מצוינת וידענו שיש לנו יריבה קשה, אבל אנחנו תמיד מתרכזים בעצמנו ולא ביריבים שלנו".
על הניצחון במשחק השני, אמר רן: "היה על דודי לחץ וזה טבעי. יוז'ני פתח מצוין, ואמרתי לדודי שאם הוא יישאר בכושר שלו זה ישתנה והוא אכן רכב על יוז'ני ולקח את שתי המערכות הבאות וגם את הרביעית בדרך לניצחון".
יוז'ני והקפטן טארפישב בהיכל. הלם במחנה הרוסי (צילום: אלי אלגרט)
הקפטן גם התייחס לניצחון של הראל לוי: "אני שמח שהוא ניצח היום. הראל שיחק מצוין, הוא לקח את הקהל איתו ונראה שאין מי שיעצור אותו". מה יהיה מחר? "אנדי ויוני מוכנים למשחק. הם שיתפו פעולה לפני חודש ברמת השרון. יוני חזר מפציעה. הם מפוצצים ממוטיבציה. עשינו צעד ענק היום, אבל צריך לחזור לקרקע ולעבוד קשה, זה עוד לא נגמר. הרוסים טובים, ואנחנו צריכים את הקהל. אם אנדי ויוני יפגינו את הטניס הרגיל שלהם אז המצב שלנו טוב ואפשר להיות אופטימיים".
אנדי רם, שעליו ועל יוני ארליך תוטל המשימה להכריע את ההתמודדות, אמר: "היה מדהים. זה עוד לא נגמר, זו רק ההתחלה. זה כיף גדול, להוביל 0:2. אם לא היינו מאמינים, לא היינו מגיעים לפה. אני מבואס שאנחנו מובילים 0:2, עכשיו כל הלחץ עלינו, אבל עמדנו בלחצים יותר גדולים מזה".
דודי סלע. "יוז'ני לא נתן לי להיכנס למשחק" (צילום: אלי אלגרט)
רם הוסיף: "אני ויוני בכושר טוב, אנחנו מוכנים. אנחנו כמעט לא מתעסקים בזוג שמולנו, זה תלוי רק בי וביוני. בסך הכל אנחנו מכירים אותם טוב. גם את סאפין, גם את קוניצין או כל אחד אחר בנבחרת הרוסית".
קפטן רוסיה, טארפישב: "לא ציפינו להיות בפיגור כזה"
ובצד השני? הלם כמעט מוחלט. מיכאל יוז'ני עוד ניסה לחייך מעט במסיבת העיתונאים, אבל הקפטן שלו, שמיל טארפישב, נראה בשוק מתוצאת היום הראשון.
"ברור שלא ציפינו להיות בפיגור כזה, חשבנו לפחות על 1:1", אמר טארפישב, שרק חייך כאשר הטלפון הסלולרי שלו צלצל ללא הפסקה בלי שהצליח לכבותו, במהלך מסיבת העיתונאים.
הקפטן האורח הודה כי טרם החליט מה יהיה הרכב הזוגות בשבת, הצמד שינסה להשאיר את רוסיה במפגש: "זה יכול להיות מראט סאפין ואיגור קוניצין כמו שתכננתי תחילה, או שאולי מיכאל יוז'ני במקום קוניצין, כי יש לו יותר נסיון. אחליט בשבת בבוקר".
יוז'ני עצמו הסביר את הסיבה לנפילה שלו במשחק מול סלע: "פתחתי טוב מאוד, אבל כנראה עם עודף ריכוז. אחרי שלקחתי את המערכה הראשונה היתה לי נפילה ולא הצלחתי להתאושש מזה. אנחנו מאוכזבים מהיום הזה, אני מקווה שהמפגש הזה עוד לא אבוד".
לפנייה לכתב/ת 
