רגע לפני שההכרה בהוצאות הטיפול בילדים מגיעה
לישורת האחרונה בוועדת הכספים, הגיש משרד האוצר הבוקר (א') לוועדת הכספים של הכנסת הצעת פשרה בין הצדדים. לפי הפשרה, יבוטל המתווה ההדרגתי המתוכנן של תוספת נקודות זיכוי להורים עובדים עד שנת 2015, ובמקומו תינתן תוספת של נקודת זיכוי אחת עבור כל ילד עד גיל חמש החל בשנת 2012. כיום מקבלת כל אשה עובדת נקודת זיכוי אחת עבור כל ילד, ששווייה 197 שקל.
| האם פסיקת העליון מוצדקת? |
|
| התמ"ת: חוק מטפלות? גם ככה הן יוצאות לעבוד / אביטל להב |
|
היהודיות ממילא עובדות, הערביות והחרדיות לא עובדות בגלל יחס החברה, אז מה הטעם בחוק המטפלות? אלה טיעוני התמ"ת נגד החוק. מי זוכר שביהמ"ש פסק שההכרה בהוצאות טיפול בילדים היא צודקת, ללא קשר ליעילותה? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
עלות הצעת הפשרה היא כ-700 מיליון שקלים. המתווה אמור להיכנס להצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה להכנה לקריאה ושלישית במטרה לעקוף את פסק הדין של בית המשפט העליון להכרה בהוצאות לצרכי מס.
עוד קובעת הצעת הפשרה כי אמהות לילדים בגילאים אפס עד שנתיים שהכנסתן מתחת לסף המס יקבלו מענק על פי חוק מס הכנסה שלילי בעלות כוללת של 75 מיליון שקלים.
אולם, לב הפשרה היא החלטת הממשלה להעמיק את הסבסוד למסגרות חינוכיות לגיל הרך בעלות
של 320 מיליון שקלים. לוועדה התרשמה שהעמקת הסבסוד מהווה כשלעצמה מתווה חשוב ביותר בדרך למתן חינוך חינם לילדים בגיל הרך שהוא הפיתרון האולטימטיבי לבעיית ההוצאות שייחסכו במסגרת זו.
הפשרה סוכמה בין משרד האוצר ומשרד התמ"ת לבין ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), העומדת בראש הוועדה למעמד האשה של הכנסת, וקידמה בה הצעת חוק חלופית להצעת האוצר לתוספת מדורגת, שמטרתה להביא להכרה בהוצאות הילדים לצורכי מס - למרות התנגדות האוצר. כעת, בעקבות הפשרה, תזנח חוטובלי את הצעת החוק החלופית, וועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדה למעמד האשה תדון היום בהצעה החדשה.
נוסף על כך, מסתמן סיכום בין משרד האוצר ומשרד התמ"ת לבין העמותות המפעילות את מעונות היום, דוגמת נעמת וויצו. לפי הסיכום, המדינה תגדיל את סבסוד מעונות היום בתמורה להסכמתן להתחיל את מתן נקודות הזיכוי רק ב־2012. בשנים 2009–2010 יעמוד התקציב הממשלתי לסבסוד מעונות יום על 750 מיליון שקל בכל שנה, ובשנת 2011 יוגדל הסבסוד הממשלתי לכמיליארד שקל.
באוצר ינסו לאשר את הצעת הפשרה החדשה בכנסת עוד השבוע, במקביל לאישור התקציב וחוק ההסדרים. עם זאת, ייתכן שמסיבות טכניות תידחה בשבוע ההצבעה הסופית על ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים במליאת הכנסת.
בדומה להצעת החוק המקורית שקידם, גם ההצעה החדשה של האוצר מנסה להתמודד עם פסק דין ורד פרי,
שקבע כי יש להכיר בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס. האוצר יציג בכנסת טבלה המשווה בין התוספת החודשית להורים עובדים לפי הצעת הפשרה, לבין התוספת החודשית שתתקבל בעקבות הכרה בהוצאות הטיפול בילדים.
לטענת האוצר, הטבלה מראה שאין פערים גדולים בין שתי החלופות, ויתרה מכך: הענקת נקודות זיכוי מטיבה עם נשים בעלות שכר נמוך ובינוני, לעומת ההכרה בהוצאות, שמיטיבה בעיקר עם נשים בעלות הכנסה גבוהה. במשרד האוצר טוענים עוד ששיטת נקודות הזיכוי מסורבלת פחות מההכרה בהוצאות הילדים, ואינה משאירה פתח לרמאויות.
סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המסים, בועז סופר, אמר ל"כלכליסט" בסוף השבוע שהטבלה מוכיחה כי נקודות הזיכוי יגדילו את סף המס לנשים, כך שנשים יחויבו במס הכנסה מרמת שכר גבוהה יותר לעומת המצב כיום. "אם סף המס לפני החקיקה היה 8,000 שקל, אז אחרי החקיקה סף המס לאשה הוא 10,000 שקל, ובעיניי זוהי עובדה בעלת משמעות דרמטית", אמר סופר. "לפי הנתונים שלנו, תוספת נקודת הזיכוי תכניס עוד 5% מהנשים למעגל העבודה. במספרים זה אומר עוד כ־70 אלף נשים שמצבן יוטב בעקבות המהלך הזה".
עם זאת, הדעות על הנתונים שהאוצר ורשות המסים מציגים בטבלה חלוקות. לדברי ד"ר (עו"ד) משה שקל, שייצג את ורד פרי בפסק הדין התקדימי, "הטבלה הזו מטעה. השאלה שצריך לשאול היא אם הנתונים דומים כל כך - למה באוצר נאבקים ביישום פסק הדין? לדעתי, זה אומר דרשני". לדברי שקל, "החישוב של האוצר מניח שהוצאות מטפלת הן 1,800 שקל בחודש. מי משלם סכום כזה? הוצאות הטיפול הריאליות הן בסביבות 3,000–4,000 שקל בחודש, ולכן הטבלה היא שקר וכזב".
עו"ד טען שקל כי "באוצר טוענים כי נקודות הזיכוי משמעותיות יותר דווקא בדרגות השכר הנמוכות. הם מתעלמים מהעובדה שעל פי פסק הדין, צריך לחלק את ההוצאות בין הגבר לאשה, ולכן אם האשה לא מגיעה לסף המס, אבל הגבר כן מגיע, הוא יקבל הכרה במחצית מההוצאות, מה שייטיב גם עם בעלי השכר הנמוך ומעקר את טענת האוצר מתוכן".
סופר הגיב לטענות באומרו כי "הטבלה הזו מראה השוואה נקייה. אפשר להתווכח אם 1,800 שקל הוא סכום ריאלי או לא עבור תשלום למעון יום או למטפלת, אבל סביר להניח שגם אם הפסיקה היתה מתקבלת, היינו מגבילים את סכום ההטבה בכל מקרה. סכום של 1,800 שקל מייצג את העלות החודשית למעון של נעמת. אם אשה רוצה לשלם 5,000 שקל למטפלת, המדינה לא צריכה לקחת את זה על עצמה. ברור שככל שהסכום שמשלמים למטפלת גבוה יותר, הפערים בין זיכוי לניכוי יגדלו, וזה יעלה למדינה יותר".
הצעת החוק של האוצר מעוררת זה כמה שבועות התנגדות עזה מצד ארגוני הנשים, הטוענים שהוספת נקודת זיכוי אחת לילד עד גיל חמש היא לעג לרש לנשים העובדות. שדולת הנשים עומדת מאחורי הצעת החוק שמנסה לקדם חוטובלי בוועדה למעמד האשה.
לטענת נורית צור, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, "האוצר מנסה להטעות את הציבור באמצעות השוואה שגויה. חברי ועדת כספים צריכים לשקול בחשדנות רבה את הצעת החוק של האוצר. כפי שניתן לראות, כבר באופן הצגת הנתונים האוצר מנסה לסמא את עיני חברי הכנסת והציבור ולהתיימר כמי שבא לקראת ציבור האמהות".
לדברי צור, בטבלה של האוצר מוצג החיסכון במס הנובע מכלל נקודות הזיכוי המגיעות בגין ילדים - גם אלו הקיימות היום בחוק וגם התוספת שהציע האוצר כעת. זאת במקום שיופיע בו רק החיסכון ממס בגין תוספת נקודות הזיכוי החדשות. "מצב זה מעוות את ההשוואה", אומרת צור. "אני קוראת לשר האוצר להפסיק להתחמק ולהתל בציבור המשפחות הצעירות בישראל, ולפעול בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון".
בתגובה אומרים ברשות המסים כי "שדולת הנשים טועה ומטעה".
בהכנת הידיעה השתתפה הדר קנה
