הטרקטורון הוחזר לבעליו, המשטרה ננזפה ונקנסה
בית המשפט יוצא כנגד דרכי פעילות האכיפה של משטרת ישראל, ובעיקר כנגד נהגי טרקטורונים. "גם כאשר המטרה ראויה, אסור להסכים כי המדינה תפעל בשרירות לב ובעיקום הוראת החוק". טרקטורון שהוחרם הוחזר לבעליו, והמשטרה נקנסה ב-2,000 שקלים
בית המשפט קבע: משטרת ישראל חורגת מסמכותה במאבק נגד נהגי טרקטורונים משתוללים, ופוגעת באזרחים חפים מפשע. בית המשפט לתעבורה בירושלים ביטל בסוף השבוע האחרון את החלטת המשטרה להחרים טרקטורון מבעליו לתקופה בלתי מוגבלת. זאת בעקבות חריגה של המשטרה מסמכותה. בהחלטה שפרסם, תוקף השופט אברהם טננבוים את התנהלות המשטרה, ומסביר כי גם כאשר המטרה ראויה - "אסור לעולם להסכים כי המדינה תפעל בשרירות לב ובעיקום הוראות החוק".
ברקע החלטת בית המשפט, נמצאים ניסיונות אכיפה מוגברים מצד המשטרה נגד רוכבי טרקטורונים, המפרים את החוק ומסכנים נהגים ועוברי אורח. באגף התנועה הסבירו בעבר כי האכיפה מתבצעת באמצעות חקירה מקדימה ואיסוף מידע, וכן תיעוד של נהגים נמלטים תוך נהיגה רשלנית וביצוע עבירות תנועה.
אלא שלדברי השופט, אכיפה זו מובילה את המשטרה להתנהלות לקויה. "המשטרה מסתמכת על סעיף חוק שאיננו מתאים, וחורגת מסמכותה - ולכך לא ניתן להסכים", כותב טננבוים. "צריכים אנו לזכור כי כל גוף ממשלתי חייב לפעול על-פי החוק, בדיוק על-פי החוק, ורק על-פי החוק". בהחלטתו, אף פסק בית המשפט כי המשטרה תשלם לנאשם סכום של 2,000 שקל, בגין הנזק וההוצאות שנגרמו לו.
כולם עוברים על החוק? השופט על התנהלות המשטרה: "חורגת מסמכותה"
טרקטור או טרקטורון?
ההחלטה, שעשויה לשמש תקדים עבור מקרים נוספים, ניתנה בערעורו של ד' על החלטת המשטרה להחרים את הטרקטורון אשר בבעלות אביו. לפני כחודש, נהג ד' בטרקטורון מכיוון צומת האלה לתחנת דלק סמוכה. הטרקטורון היה ללא לוחית זיהוי, ללא ביטוח, וללא מסגרת בטיחות ("קשת התהפכות"). לטענת המשטרה, ד' יצא מהשטח, והחל לנסוע על הכביש למרחק של כ-200 מטר, כדי להיכנס אל תחנת הדלק. בכך עבר על החוק, ולכן המשטרה החרימה את הטרקטורון עליו רכב לתקופה בלתי מוגבלת.
אלא שלד' גרסה שונה. לטענתו, הטרקטורון משמש ככלי רכב חקלאי, לצורך עבודה בכרמים המשפחתיים. ד' הודה כי אכן נסע כ-200 מטר על הכביש, אך עשה זאת רק על-מנת להגיע אל תחנת הדלק. השופט מצא חיזוק לטענות הנאשם, בכך שברישיון הרכב מופיע כי הטרקטורון כולל גרור חקלאי, והוא רשאי לגרור ציוד חקלאי - "מה שמעיד על כך שמדובר כנראה בכלי עבודה".
ואת גרסתו של מי העדיף השופט? טננבוים אומר כי זה אינו הזמן לדון באשמתו או חפותו של ד': "אין זה השלב לקבוע מי מהצדדים צודק, ויתכן ודווקא המשטרה צודקת בטענותיה. אולם ברור שלא ייתכן בשלב זה לתפוס את הטרקטורון ללא מגבלת זמן - וזאת עוד בטרם הגשת כתב אישום". השופט אף מציין כי למשטרה אין "כל טענה ו-או הוכחה כי הרשעה כלשהי (מעברו של ד') קשורה לנהיגה פרועה על טרקטורון או כלל לטרקטורון".
מה הקשר לטלפון נייד?
עיקר זעמו של טננבוים יוצא נגד ההחלטה להחרים את הטרקטורון לתקופה בלתי מוגבלת. לדבריו, המשטרה בוחרת להשתמש בסעיף בחוק שכלל אינו מתאים למקרה של ד' - או של כל נהג טרקטורון אחר. ואם לא די בכך, השופט מוסיף כי על-פי תקנות התעבורה מותר למשטרה להחרים כלי רכב, אך לא בגין העבירה שלכאורה ביצע ד'.
כדי להמחיש עד כמה חורגת המשטרה מסמכותה, מצרף טננבוים דוגמה שעשויה להיות מוכרת לישראלים רבים: "לכאורה, במידה ונהג עשה שימוש במכשיר טלפון נייד בזמן נהיגה, יכולה המשטרה לתפוס את הטלפון הנייד שלו ולבקש לחלטו (על פי הסעיף בחוק ששימש להחרמת הטרקטורון). ייתכן ויהיו כאלה שדווקא יתמכו בהחרמת הטלפון הנייד למדברים בו בזמן נסיעה, אבל סביר להניח שיהיו אחרים שיתנגדו לכך שכל שוטר שיטען כי עשו שימוש בפלאפון יוכל לקחתו מהם". כדאי להזכיר, כי ההחרמה נעשית בטרם הוגש כתב אישום, ובוודאי בטרם הוכחה אשמה כלשהי.
ולכן, כותב טננבוים בדברי הסיכום, יש למנוע מהמשטרה מלחרוג מהסמכויות שנותן לה המחוקק: "לא יתכן שיום אחד, יקום אחד השוטרים ומסיבות אלו או אחרות יחליט פתאום להשתמש בסמכות שיש לו לדעתו, ולהתחיל להחרים טלפונים ניידים למדברים בהם. כפי שברורה דוגמא זו, ברור גם שלא היה מקום לתפיסת הטרקטורונים". אם סבורה המשטרה כי החוק אינו מתאים למלחמה ברוכבי הטרקטורונים, מסכם טננבוים, עליה לפנות למחוקק ולדרוש כי ישנה את החוק. אך עד שתעשה זאת, עליה לנהוג על-פי החוק - ורק על-פי החוק.
