ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (א') לקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק ההסכמים הקיבוציים, המחייב מעסיקים להיכנס למשא ומתן על הסכם קיבוצי עם ועדי עובדים שיתארגנו כחוק.
על התיקון הסכימה הממשלה עם ההסתדרות והמעסיקים ב"עסקת החבילה". התיקון היה אמור להיכלל בחוק ההסדרים,
אבל נקבע בחוק אחר שיעלה לאישור סופי במליאת הכנסת בסוף השבוע יחד עם חוקי התקציב.
החוק קובע סנקציה - קנס של 67 אלף שקלים או מאסר עד שנתיים למעסיק שיסרב לקיים מו"מ עם עובדיו.
החוק מחייב את המעסיקים בעריכת משא ומתן בלבד, אבל אינו מחייב את המעסיק להסכים או לחתום על ההסכם הקיבוצי. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) דרשה למחוק את הסעיף, שלדעתה מרוקן את החוק מתוכנו.
שרגא ברוש, יושב ראש לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, אמר בתגובה כי: "הסעיף המגביל נוסף לחוק על דעת עורכי דין גדולים, אחרת סוגרים את הדלת בפני המעסיק ולא מאפשרים לו לבקש סעד מבית הדין לעבודה. חובת המשא ומתן נועדה כדי להכניס רוגע ושקט ביחסי העבודה".
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר שהוא הסכים בצער לפשרה הזו לטובת המשק, כמו ביתר ההסכמות שב"עסקת החבילה" שאין בהן כפייה על המעסיקים.
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד) הציע סעיף מאז המאפשר לעובדים להכריז על סכסוך עבודה עד שביתה נגד מעסיק שסירב לחתום על הסכם. אלא שברגע
האחרון הוא לא העמיד את הסעיף הזה להצבעה.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין,
יצא נגד הענישה הכלולה בחוק נגד סרבני המשא ומתן. משרדי המשפטים והאוצר הבהירו כי "הענישה איננה פלילית". לין תבע לציין זאת בחוק במפורש, ולא להשאיר זאת לשיקולו של בית דין לעבודה, אך לא נענה. לטענת לין: "מדובר גם בפגיעה בזכות יסוד של המעסיקים המעוגנת בחופש החוזים. החוק חייב לשמור על איזון בין זכויות העובדים והמעסיקים. אם האיזון יופר לרעת המעסיקים, גם זכויות העובדים יפגעו. איום פלילי אף ירתיע משקיעים זרים".
עיני ציין בתגובה כי לין מדבר גם כבעל עניין בהיותו גם בעליה של חברת כוח אדם. לין, שהגיב בקריאת ביניים, ציין שהוא עצמו חתם על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות. עיני המשיך: "מצב העובדים בכי רע, בעיקר של הלא מאורגנים. לא כל המעסיקים משלמים את שכר המינימום ובנוסף מאיימים על העובדים בקנסות פיטורים. אצלנו לא אוכפים את חוק שכר המינימום ובפועל מותר למעסיקים לגנוב מעובדים כי המשטרה לא פועלת נגדם והעובדים מפחדים להתלונן. אני יודע על מאות מקרים כאלה".
עיני ציין כי: "חוק ההסכמים הקיבוציים מאפר התארגנות של לפחות שליש מהעובדים בעסק והתיקון נועד לחזק את מעמד נציגות העובדים ולקדם את ענייניה. החוק נחוץ כי בפועל המעסיקים מתנכלים לעובדים עוד בשלב ההתארגנות, ולאחרונה פוטרו בגלל זה עשרות עובדים בחברת סונול.
בסך הכל הם רצו שידברו איתם ואנחנו רוצים למנוע שביתות במשק שזה רע למעסיקים, לעובדים ולמדינה".
לאחר מכן חלה ועדת העבודה לדון בחוק מקביל שגם הוא חלק מעסקת החבילה להחמרת הענישה של מעסיקים על הלנת שכר. לחוק זה קיימת התנגדות מצד מרכז השלטון המקומי עקב הפגיעה הצפויה ברשויות מקומיות ומועצות דתיות, המרבות להלין את שכר עובדיהן, אך טוענות כי הן אינן מייצרות הכנסה והלנת השכר לא תלויה רק בהם. לעמדתם יש ראשי המועצות יש תמיכה בוועדה גם מנציגי הקואליציה, בעיקר של ש"ס וישראל ביתנו. בגלל ההתנגדויות דחה היו"ר כץ את המשך בנושא הדיון למועד אחר.
