חוקרים ישראלים גילו: צמח שמשקה את עצמו

חוקרים בחוג להוראת המדעים של אוניברסיטת חיפה במכללת אורנים, הצליחו לפענח את מנגנון "ההשקיה העצמי" הייחודי של צמח "ריבס המדבר" שמאפשר לו לנצל כמות מים הגדולה פי 16 מזו הצפויה על פי כמות הגשם במדבר. ככל הידוע זה הצמח היחיד בעולם שמשקה את עצמו.

עוד ב"הידען": קופי טמרין-ראש-כותנה יכולים להבחין בסדר המילים במשפט

ריבס המדבר גדל בהר הנגב, באזור בעל ממוצע משקעים נמוך במיוחד (כ-75 מ"מ גשם בשנה). בניגוד למרבית מיני הצמחים במדבר, שלהם עלים קטנים המצמצמים את איבוד המים מהם, צמח זה ייחודי בכך שהעלים שלו הם גדולים מאוד וקוטר שושנת העלים שלו מגיע עד למטר אחד.

כשפרופ' שמחה לב-ידון, פרופ' גידי נאמן ופרופ' גדי קציר פגשו בצמח הייחודי במסגרת סיור במדבר עם סטודנטים, הם שמו לב שהעלים שלו לא רק גדולים בצורה בלתי רגילה, אלה שפני השטח של העלים מכוסים בשכבת מגן חלקלקה והם חרוצים כך שהם דומים למודל טופוגרפי מוקטן של ההרים שהקיפו אותם.

פני העלה של ריבס המדבר (צילום: פרופ' גדעון נאמן)

מהממצאים עולה כי תהליכי הברירה הטבעית גרמו לאבולוציה של עלי הצמח להתפתח באופן המשפר את יכולת השרידות שלו באקלים הקשה והצחיח של המדבר. תוצאות הניסויים וניתוח דגם הצמיחה של העלים הראו כי בשיטה זו מצליח "ריבס המדבר", החי במשטר של כ-75 מ"מ גשם לשנה, להנות מכמות מים כאילו הוא חי באזור ים-תיכוני עם כ- 426 מ"מ לשנה, כמות הגדולה פי 16 מעמיתיו בעלי העלים הקטנים.

מודל טופוגרפי של הר הנגב (צילום: פרופ' גדעון נאמן)

עוד ב"הידען": ההמראה של אנדוור נדחתה ביומיים

כשהחוקרים "השקו" את הצמח בגשם מלאכותי הם גילו כי המים זורמים מהעלים אל האזור שסביב השורש וחדרו שם לעומק של 10 ס"מ ויותר, זאת בניגוד לעומק של כסנטימטר אחד אליו חלחלו המים ברחבי המדבר באופן רגיל. "אנחנו לא מכירים שום צמח מדברי אחר בעולם שמתנהג בצורה כזו", סיכמו החוקרים.