בשבועות הקרובים אמורים רוב הבתים והדירות בישראל לעבור לבעלותם המלאה של אזרחי המדינה, לאחר שחוק הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל אושר אמש
בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת העברתו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
אישור באישון לילה
הרפורמה במינהל אושרה בוועדה / צבי לביא
הועדה המיוחדת לעניין הרפורמה בכנסת אישרה אותה באישון לילה, אחרי דיון מרתוני של 16 שעות, לאחר שהממשלה הסכימה להעניק ייצוג לארגונים הירוקים במועצת המינהל ולהעניק זכויות רכישה לבתים במושבים ובקיבוצים
האיסור ההלכתי, שמנע עד כה את אישור החוק, הוסר בפסק הלכה מיוחד של הרב עובדיה יוסף, שהוצא לבקשת שר השיכון, אריאל אטיאס, מש"ס. מה אומרת הרפורמה, על מי היא תחול והאם נצטרך לשלם על העברת הבעלות?
מהי הרפורמה במינהל?
מינהל מקרקעי ישראל מחזיק ב-93% מאדמות המדינה, ומחכיר אותן לבעלי הדירות, הבתים והמגרשים. ההחכרה היא מעין שכירות לתקופה ארוכה 49) או 99 שנים, המבטיחה כי אף שהנכס עצמו רשום בטאבו על שם בעליו, הבעלות על הקרקע נותרת בידי המינהל, כלומר בידי המדינה (או בידי קרן קיימת לישראל, בחלק מהקרקעות). במציאות הנדל"נית של היום, המינהל הוא גוף בירוקרטי מסורבל. הרפורמה באה להקל את התנהלותו ואת ההליכים הבירוקרטיים מול האזרח, באמצעות העברת הקרקעות המוחכרות לידי בעלי הדירות והבתים, והפיכתן למעשה לקרקע פרטית.
למה הרפורמה עוררה התנגדות?
הרפורמה עוררה התנגדות מצד גופים סביבתיים שטענו כי היא מהווה פתח להפקרת נכסי המדינה לבעלי ממון. מפלגת העבודה הודיעה כי לא תאפשר את הרפורמה ללא השוואת תנאים לנחלות חקלאיות בקיבוצים ובמושבים.
איך הרפורמה תשפיע עלינו?
הרפורמה תשפיע כמעט על כל אחד מאיתנו. היא מכוונת לבעלי דירות ובתים בקרקע עירונית הנמצאת בניהול מינהל מקרקעי ישראל. לגבי רובנו, גם אם אנחנו בעליה של דירה, הקרקע עצמה אינה שלנו ואנו חוכרים אותה מהמדינה. עכשיו נזכה לקבל בעלות מלאה על הקרקע, והיא תהפוך לפרטית, ללא כל מעורבות של המינהל.
במה זה יתבטא?
עד כה, כחוכרים של קרקע בניהול המינהל, בכל פעם שרצינו לבנות חדר או תוספת אחרת, לקבל משכנתה, להעביר בעלות על נכס שמכרנו, נאלצנו להגיע למשרדי המינהל, לעמוד בתורים ולעתים גם לשלם כדי לקבל אישורים. כבעלי הקרקע לא נצטרך יותר לעשות זאת.
האם נוכל למכור את הקרקע למי שנרצה ולעשות בנכס כרצוננו?
קבלת הבעלות על הנכס תפטור אותנו מהתלות במינהל מקרקעי ישראל. עם זאת, כל שינוי בנכס עדיין יצריך אישור של ועדות התכנון וקבלת היתרי בנייה כדין.
האם נצטרך לשלם כדי לקבל בעלות על הקרקע במסגרת הרפורמה?
תלוי באיזה נכס מדובר. רוב הציבור לא יצטרך לשלם תשלום כלשהו או לעשות כל פעולה כדי לקבל בעלות מלאה על הנכס שלו. מדובר במי שיש לו דירה בבנייה רוויה (בבניין בן שתי קומות ומעלה, הרשום כבית משותף, ויש בו ארבע יחידות דיור לפחות, כאשר בכל קומה לפחות יחידת דיור אחת). אלה הם רוב החוכרים בארץ, כ-600 אלף. כמו כן, יקבלו בעלות מי שיש לו בית צמוד קרקע על מגרש בכל גודל שהוא בפריפריה, מי שיש לו בית צמוד קרקע על מגרש בשטח של עד רבע דונם במרכז הארץ, וכן בעלי עסקים שיש להם מגרש של עד 5 דונם בפריפריה.
מי יידרש לשלם עבור הבעלות?
בעלי בתים צמודי קרקע על שטח של יותר מרבע דונם במרכז הארץ (בהתאם לגודל השטח) ובעלי עסקים שהנכס שלהם לא עולה על 5 דונם.
איך אדע אם אני זכאי לקבל בעלות?
אם אתם חוכרים קרקע עירונית בניהול המינהל, והנכס שלכם מהוון (כלומר, שילמתם מראש את דמי החכירה ל-49 שנה או יותר, ואינכם משלמים דמי חכירה שנתיים למינהל), סביר להניח שאתם כלולים בקבוצת המטרה. רוב הקרקעות הבנויות במדינה כבר הוונו.
אני כבר רשום בטאבו, האם לא די בכך?
הרישום בטאבו אינו מבטיח בהכרח שהינך בעלים, כיוון שניתן לרשום גם חוכרים בטאבו. הרישום בטאבו מתייחס לנושא הרישום של גושים וחלקות, ואינו מבטיח זכויות קנייניות מלאות בנכס ובקרקע.
יש לי בית בהרחבה במושב/קיבוץ. האם גם אני אקבל בעלות?
הרפורמה תחול על כל בעלי הנכסים למגורים בקרקע עירונית. בתים בהרחבות נחשבים לצורך זה כבנויים על קרקע עירונית, היות שהבעלים שילמו מראש דמי חכירה מהוונים והם מחזיקים בחוזה חכירה למגורים. ביחס לבתי המגורים בנחלות החקלאיות, טרם התקבלה החלטה של הממשלה והנושא ממתין להכרעת בג"ץ הדן בעניין.
האם יש חשש שהפרטת הקרקעות במסגרת הרפורמה תביא להשתלטות בעלי הון או זרים על הקרקעות במדינה?
בישראל מחצית מכלל הדירות והבתים, כמיליון יחידות דיור, בנויים על קרקע פרטית, ולא ראינו עד כה השתלטות על קרקעותיהם. יותר מכך, העברת הבעלות תתבצע על 5%-1% בלבד מכלל קרקעות המדינה הבנויות. לא תועבר בעלות בקרקעות לא מתוכננות, בשטחים פתוחים או בשטחים חקלאיים. ההרחבות של קיבוצים ומושבים נחשבות קרקע עירונית, שהרפורמה תחול עליה. ביחס לבתי המגורים בנחלות החקלאיות, הנושא ממתין להכרעת בג"ץ.
ידיעות, כתבות ופרשנויות בנושאי כספים, כלכלה בארץ. דגש על כתבות בנושאי שוק ההון והבורסה, היי-טק, נדל"ן, בנקאות, מדיניות כלכלית, יחסי עבודה, צרכנות פיננסית.
