ילדי העובדים הזרים: "בבקשה, אל תגרשו אותי"

אני רוצה לדבר איתכם על נושא פוליטי, אבל אני לא רוצה לכתוב על פוליטיקה. אני רוצה לכתוב על אהבה. כבר שנה וחצי שאני מתנדבת בגן ילדים של מהגרי עבודה בתל אביב ומפעילה מועדונית ערב לילדים אחרי שעות בית הספר. אתם בטח יודעים מהן שנה וחצי בחיים של ילד, כמה הם גדלים ומשתנים וכובשים את הלב בזמן הזה. יש שם ילדים שהכרתי כשהיו פעוטות מגמגמים, והיום מלמדים אותי שירים שכבר שכחתי על חגי ישראל. הילדים האלה, שנפשי קשורה בנפשם, שנולדו וגדלו כאן, מועמדים הקיץ הזה לגירוש.

צפו בילדים מדברים (בעברית) בעד עצמם: 

הדלת מסתובבת, הילדים נזרקים החוצה

מנהלת ההגירה החדשה שפועלת במסגרת משרד הפנים הכריזה הקיץ על מבצע גירוש מהגרי העבודה, והבהירה גם שבניגוד לעבר, לא יפסח הגירוש על ילדים. במקביל למבצע הגירוש ממשיכה מדינת ישראל לייבא לכאן עובדים חדשים, בתנאים דרקוניים (כאמור, עובדת שנכנסת להריון מאבדת אוטומטית את אשרת העבודה שלה). במקום לדאוג לפתרון מערכתי ולאכיפה של חוקי הגירה ברורים בוחרות הרשויות בפתרון זמני ובכיבוי שרפות מקומי על גבם של הילדים.

דברי במספרים

בואו נדבר במספרים, כי מספרים הם נקודה משמעותית בסיפור הזה. 2,000 ילדים, כאמור, לא ממש מאיימים על ציביונה של מדינת ישראל. אלא שברשות ההגירה החדשה של משרד הפנים טוענים לכמויות גדולות בהרבה של מהגרי עבודה בישראל, לעומת המספרים הידועים לארגוני הסיוע.

ב"מוקד הסיוע לעובדים זרים" מספרים מה קרה בפעם הקודמת שבה דובר במשרד הפנים על ילדי העובדים: ב-2005 החליט משרד הפנים על הענקת מעמד לילדי עובדים זרים. הקריטריונים לקבלת המעמד היו כניסה חוקית של ההורה לארץ (בניגוד להסתננות מגבול הדרום) ושהייה של 15 שנה בארץ. כשנשאלו פקידי משרד הפנים למה הוחלט על פרק זמן ארוך כל כך ענו כי מרשות ההגירה נמסר שמספר הילדים שעלול לקבל מעמד בעקבות התקנה יכול להגיע לכ-15 אלף ולכן יש צורך בפרק הזמן המדובר.

כשהחל תהליך הענקת המעמד הסתבר כי מספר הילדים שעמדו בקריטריונים האלה היה פחות מ-60, מספר נמוך אלפי מונים מהאומדן שנתנה רשות ההגירה. לכן הוחלט להוריד את הדרישה לשהייה רציפה בארץ רק ל-6 שנים. גם אז קמה זעקה רמה פן ישתלטו ילדים אלה על הצביון היהודי של מדינת ישראל, אבל בסופו של יום התברר שגם לאחר עדכון הקריטריונים מגיע מספר הזכאים למעמד לכ-900 ילדים בלבד.

הגירוש והחוק

תקנות הכניסה לישראל קובעות שמעמדו של ילד שנולד בישראל יהיה כמעמד הוריו. זאת אומרת שילד שנולד בישראל להורה שהוא שוהה בלתי חוקי הופך גם הוא לשוהה בלתי חוקי, כבר ברגע היוולדו. למרות זאת, בעבר נמנעה מדינת ישראל מלעצור ולגרש ילדים של מהגרי עבודה. יותר מזה, במהלך מבצע הגירוש הגדול של משטרת ההגירה בשנת 2002 דיווחו גורמים בעיריית תל-אביב ובבית הספר ביאליק-רוגוזין בתל-אביב (שרבים מתלמידיו הם ילדים של מהגרי עבודה) שקיבלו הבטחות ממשטרת ההגירה להימנע מגירוש קטינים.

הסיבות שבגללן נמנעה המדינה מגירוש הילדים רבות, ביניהן שיקולים של תדמית המדינה וגם היעדר מתקנים מתאימים לשהייה של ילדים לפני גירושם (מבוגרים מוחזקים בכלא עד לגירושם). גם האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד ,שאושררה בידי ישראל, קובעת את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה בכל הנוגע לאופן הטיפול בקטינים. לעניין החזקת ילדים במעצר עד לגירוש קובעת האמנה: "לא יישלל החופש מילד שלא כדין או באופן שרירותי. מעצרו, חבישתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו רק כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים הקצר ביותר".

חופש מאחורי דלתות סגורות

למרות כל זאת הכריזה מנהלת ההגירה החדשה שלא תכבד את ההבנות שהושגו בעבר עם גורמי הסיוע ולא תימנע מגירוש ילדים והוריהם. עכשיו, בזמן שאתם שואלים את עצמכם איך תשרדו את החופש הגדול של הילדים שלכם, עומדים הילדים האלה לבלות קיץ של חרדה, מאחורי דלתות נעולות שעלולות בכל רגע להישבר על ידי שליחי החוק. לילדים האלה יש רק דבר אחד להגיד לכם, גם אם הם עדיין לא למדו לדבר: "אל תגרשו אותי".

• הכותבת היא מתנדבת בפורום נגד גירוש הילדים לאתר הפורום לחצו כאן .  
• לפרטים והתנדבות במוקד הסיוע לעובדים זרים לחצו כאן .