בורותו של השר כץ - בעוכרינו
השם אל-קודס הוא הטענה המוסלמית הנחרצת ביותר דווקא לעברה היהודי של ירושלים, אך השר רוצה לקנות תהילה ברגע
בבורותו הרבה ובניסיונו להרוויח נקודות פוליטיות לשעה, מוחק השר כץ את אחת העדויות המוסלמיות הברורות ביותר לעברה היהודי של העיר ירושלים.
השאלה היא לכאורה פוליטית. כץ מתחנף לקהלו, אנשי הליכוד והימין, שאמירה כזאת ודאי מחזירה את הסומק ללחייהם אחרי שבשנים האחרונות הלכו והאפירו. אחיזת המדינה בגדה הולכת ונחלשת, אריק שרון בגד בהם וויתר על שטחי מולדת, ואפילו נתניהו, התקווה הגדולה החדשה, מכריז פתאום על דבקותו ברעיון שתי המדינות לשני העמים. הסיכוי להמשיך ולהחזיק בשרידי החלום של הארץ השלמה הולך ונגוז מול עיניהם הכלות. אפילו אמירות הרבנים על כך שהקדוש ברוך הוא לא ירשה לעם ישראל לוותר על ארצו, נשמעות קצת חלולות.
והנה מגיע השר הנכבד ומציע למחוק את השם הערבי של ירושלים, אל-קודס, ולהחליף אותו בשם העברי ירושלים בשלטי הדרכים (בתעתיק ערבי, משהו כמו "ירושלאיים"). לחסידיו השוטים זוהי כבשת הרש. אולי ניאלץ לוותר על יהודה ושומרון, הם אומרים לעצמם, אבל לפחות נגביר את אחיזתנו בעיר קדשנו, נמחק את החרפה של שמה הערבי ובינתיים גם נשפיל קצת את הפלסטינים. רעיון מבריק שוודאי יעניק לישראל כץ תמיכה רבה גם בספינת השוטים המקומית וגם בעולם, אלא שבתוכו טמונים כבר זרעי אבדננו.
גם הערבים המוסלמים שכבשו את הארץ במאה השביעית עסקו בהחלפת שמות אינטנסיבית. באופן מאוד מעניין, הם ויתרו על השם הרומי איליה-קפיטולינה דווקא כדי לשוב לשם העברי העתיק "בית המקדש", ובערבית: "בַּיְת אל-מַקְדִס" - שמה הערבי הראשון של העיר שממנו נגזר גם השם המאוחר יותר, אל-קודס (הקודש).
יש אירוניה מעניינת בכך שדווקא המוסלמים בחרו לשוב לשם היהודי ולהנציח אותו, ועובדה זאת עומדת בניגוד להכרזותיו של ערפאת בעבר כאילו אין הוכחות היסטוריות לקיומו של בית המקדש היהודי בירושלים.
במילים אחרות, השם אל-קודס הוא הטענה המוסלמית הנחרצת ביותר לעברה היהודי של ירושלים.
כאשר כבשו הצלבנים את ירושלים הם ניסו למחוק את ההיסטוריה האיסלאמית של העיר, הפכו את מסגדי הר הבית לכנסיות וגם החליפו את שמה, הפעם לנוסח האירופי של השם העברי - ג'רוזלם. גם להם זה לא הועיל במיוחד. חוקרי האסלאם והמזרח התיכון יודעים שההשתלטות הצלבנית על ירושלים והניסיון למחיקת שמה הערבי הביא לפריחה בסוגה הספרותית המוסלמית הידועה בשם "שבחי אל-קודס", והפכה אותה בעיני העולם המוסלמי מעיר משנית וחסרת חשיבות למשאת נפש וליעד מרכזי לכיבושיו של סלאח אל-דין.
כשם שניסיונם של הרומאים להחליף את השם לא הנציח את שלטונם באיליה קפיטוליה, ולא הצליח להשכיח מהיהודים את ערגתם לירושלים, וכשם שהחלפת השם בידי המוסלמים לא הצליחה להותיר את העיר בשלטונם, גם הניסיון הנוכחי למחיקת השם הערבי לא יסייע במאומה להנציח את השלטון היהודי בעיר, וודאי שבעיני המוסלמים בעולם כולו החלפת השם רק תחזק את נחישותם לדבוק בשם ובעיר.
פרופ' דרור זאבי, המחלקה למזרח התיכון, אוניברסיטת בן-גוריון
לפנייה לכתב/ת 
