שתף קטע נבחר

ילדים, היזהרו מזאב הכיבוש

אתר האינטרנט של החמאס לילדים, מכיל מדורים כמו "סיפורי הדוד עז א-דין" ו-"פינת השאהיד". האתר משמש להטפה בדבר המשך המאבק האלים ושלילת קיומה של ישראל. שנאה מקוונת

"שלום עליכם אהוביי גיבורי העתיד... השהיד שלנו היום הוא הגיבור הנועז, לוחם הג'יהאד עמר מחמוד רמדאן יליד ה- 16/11/91... " זה החלק הפותח בסיפורו של עמר, אשר הצטרף לזרוע הצבאית של תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) בגיל 15, ומצא את מותו באמצע חודש ינואר במהלך המלחמה בעזה כשהוא עודנו לומד בתיכון עותמאן בן עפאן, ומתכונן לבחינות הבגרות. הציטוט למעלה נמצא באתר הנקרא "אל-פאתח" ('הכובש': מגזין הנערים והנערות... מגזין בנות העתיד). 

 

נדמה שמהפיכת האינטרנט לא פסחה גם על החמאס, שמעבירה את מסריה הפוליטיים לילדים ולנוער בשפה הערבית דרך האתר אל-פאתח, אשר יצא לדרכו ברשת כירחון החל מספטמבר 2002 מלבנון. שנה לאחר מכן החלו לצאת גיליונות בראשון ובחמישה עשר בכל חודש. מזה כשלוש שנים האתר מציין שהוא יוצא לאור מלונדון שבבריטניה. עורך העיתון, סאמי אלחלבי (שם בדוי) כותב בשש וחצי השנים האחרונות את 'דבר העורך' (147 עד היום), אחת מהפינות הקבועות שבאתר המצטרפות לפינות קבועות נוספות כמו 'סיפורו של שאהיד' בה אוזכר, כאמור, עמר רמדאן. לא מן הנמנע שעמר ליווה את האתר אל-פאתח מגיל 11, וקרא את האמור בו עד ש"זכה" להופיע בו.

 

עוצמתו של האתר טמונה בדרך העברת המסרים. האתר, הבנוי בצורת גיליונות, מתמקד במספר מסרים מרכזיים כגון מייסדי החמאס, מנהיגיה, לוחמיה, יחסה למערב, אי-הכרתה במדינת ישראל, ושלילת הדרך המדינית לפתרון הסכסוך מכל וכל.


 

 

סיפורי הדוד עז א-דין

האתר מתאים עצמו לקהל קוראיו (למעלה מ-63 מיליון ע"פ ספירת האתר) מפאת גילם הצעיר, אך אינו מתפשר על התכנים. דוגמאות רבות לכך ניתן למצוא בעמוד הראשי המכיל איורים רבים, גראפיקה באיכות גבוהה ובתכנים עצמם. באתר ישנן פינות קבועות כגון 'סבתי', 'יקירתי נערת העתיד', 'סיפורי הדוד עז א-דין' לצד הדמיות משיעורים בבית הספר, קומיקס, משלי חיות, ציורים של ילדים מרחבי העולם הערבי וכולי.

 

על גישת העורכים לשלום בין שני העמים, דימויים והמסר המועבר 'בהדמיה חינוכית' ניתן לקרוא בגיליון מספר 30 במסגרת הפינה 'סיפורי הדוד עז אד-דין' על 'איסרא' שכותבת לדודה הכלוא מכתב בו היא מספרת על פקיד בכיר במשרד החינוך הישראלי, שהגיע לבית ספרה ונאם על השלום שצריך להיות בין הערבים והיהודים ושעליהם לחיות יחד בביטחון ובבטחה.

 

"טיפס הכעס לפניו של עז אד-דין ואמר: האם שתקת נוכח זה איסרא? אמרה: האם בת אחיך ותלמידתך ...תשתוק נוכח דברי הבל כאלה?...אמרתי לו: האם אתה מצפה לשלום בין זאב וטלה? הזאב רוצה לטרוף את הטלה החלש והמסכן משום ששתה מפלג מים...שלום, כבוד אדוני, עם זאב הכיבוש שלקח מאתנו הכל, דורס את ירושלים שלנו, מחרים את ארצנו, הורס את בתינו, כולא את נערינו, הלוחמים שלנו ירדפו אותם ויהרגו אותם.... התלמידים מחאו לי כפיים ולחשו: הכיבוש ייפול, הכיבוש ייפול, אין שלום עם האויבים, אין שלום עם האויבים..."

 

בגיליון 72 אומר 'ריבחי' לאחיו 'עדנאן': "עלינו להפנים שדרך השחרור הכוללת לכל הארץ, עוברת בלוע של הרובה הזה...והצביע על הרובה שלו."

 

לטהר את פלסטין היקרה

האלטרנטיבה של החמאס/אל-פאתח לשלום היא המשך המאבק האלים, חטיפת חיילים והקרבת החיים וכפי שסיכם זאת האתר בסוקרו את חייו ורגע מותו של עמר: "אל גני הנצח, אתה השהיד הגיבור, אנו נמשיך בדרכך ובדרך אלה שקדמו לך... עד שפלסטין היקרה שלנו תיטהר מטומאת היהודים העוינת והגוזלת." בכל הנוגע ליחס כלפי הציונים בפרט והיהודים בכלל, אל-פאתח משתווה ברמתו לגדולי המסיתים, כך שהקוראים מתבוננים לעיתים על מפלצות ולא על בני-אדם. ("המלך הרשע", גיליון 100, 15.5.07)

 

לעומת זאת, בגיליון 129 תחת הכותרת "אשת התקשורת הפלסטינית הצעירה ביותר" מובא סיפורה של ילדה בת 13 משכם שדוחה את האלימות כאמצעי להתמודד מול ה'אחר', מאמינה שהשלום הוא האמצעי להשיג את זכויות העם הפלסטיני, ודוחה מכל וכל את הריגתם של ילדים ישראלים באותה מידה שהיא שוללת את הריגתם של ילדי פלסטין.

 

היא מוסיפה ש"כל רצוני הוא לשאת קריאה אמיתית בשם ילדי הפלסטינים לשליטי ישראל על-מנת שיביטו עלינו ועל ילדיהם בפרספקטיבה של הילדות ושל העתיד... ויתנו לנו לחיות ביחד". הילדה הקטינה-בוגרת משכם היא בחזקת יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל בכל הנוגע לאתר אל-פאתח, ואף על-פי כן מצאו לנכון עורכי האתר להביא את דבריה וסיבותיהם עמם (הגיליון התפרסם ב- 1/8/2008 במהלך ה'תהדיה' בין החמאס לישראל).

 

משמר את להבות השנאה

הילדים והנוער בגדה המערבית וברצועת עזה לומדים על-פי תוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית, שאינה סותרת במהותה את עמדת החמאס בכמה סוגיות. כל עוד החמאס לא יצא בתוכנית לימודים משלו ברצועת עזה, הרי שמשקלו של אתר האינטרנט אל-פאתח להעברת מסריה הפוליטיים של התנועה גדל כפליים. לאורך שש וחצי שנות פעילות ברשת המסתכמות ב-147 גיליונות מנוצל האתר לצורכי הטפה, וכבמה לאידיאולוגיה הפוליטית-דתית של תנועת החמאס.

 

ארסיותו של האתר במהלך השנים כנגד היהודים והציונים גברה בעיתות משברים ולוחמה בין החמאס לישראל. עם זאת, גם בתקופות רגועות יחסית אל-פאתח משמר את להבות השנאה וההסתה באופן עקבי ורציף ובכך זורע בדור העתיד הפלסטיני את זרעי ההתנגדות והמשך המאבק האלים במדינת ישראל. אין ילד בעולם שעבורו זה שמחה.  

 

עידו מזרחי הוא חוקר במכון לניטור השלום והסובלנות התרבותית בבתי הספר (IMPACT-SE ) 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים