במקום לסדר את הארון, הם החליטו על חתונה
"זה היה בבוקר יום שבת אחד", משחזרת ענת את אותו היום, "שכבנו במיטה והסתכלנו על הארון שממנו נשפכו בגדים, כשפתאום אורי זרק את הרעיון להודיע להורים שאנחנו מתחתנים"
אורי וענת התקדמו כל החיים זה לצד זה במישורים רבים, אבל דרכם לא נפגשה כל אותה העת. הם נולדו באותו בית החולים בחיפה בהפרש של שלושה ימים, ההורים שלהם מתגוררים בשכונות סמוכות בעיר, ולמעשה הם גדלו בקירבה גדולה זה לזה בילדותם ואפילו למדו באותו בית ספר במשך שנה מבלי שהכירו.
"בילינו באותם המקומות, ואפילו היו לנו חברים משותפים", אומרת ענת, "אבל הכרנו רק במהלך לימודינו האקדמיים במכללת תל חי".
גם שם, הם למדו בחוג לחינוך מיוחד, ובמשך חצי שנה לא יצא להם להכיר זה את זה. אבל אז חברה משותפת היתה זו שהכירה ביניהם, בלי שתהיה מודעת למעשיה.
"ישבתי איתה יום אחד במסעדה בקריית שמונה", נזכרת ענת ביום בו פגשה את אורי, "כשלפתע הוא עבר בסמוך אלינו, וחברתי, שהיתה שכנתו בקיבוץ משגב עם, קראה לו להצטרף".
אורי התיישב והחל לספר לבנות סיפור הזוי, על כך שהוא בדיוק חזר מקופת חולים בגלל תולעת באורך 15 ס"מ שנכנסה לבטנו בטיולו האחרון באפריקה.
אחרי ההיכרות ההזויה הזאת, הם נתקלו זה בזה מספר ימים לאחר מכן באחד הכבישים של אזור הצפון, ואורי הציע לענת להצטרף אליו ואל עוד כמה סטודנטים לבירה באחד הפאבים. "נפגשנו מאוחר יותר בערב", אומרת ענת, "ובילינו ביחד כמה שעות שהיו מלוות בהרבה חשמל והתרגשות באוויר". בסוף הערב הרגישו השניים שיש להם עוד לא מעט דברים לדבר עליהם והמשיכו לדירתו של אורי.
"בשלב מסוים השתרר לו שקט קטן בינינו והתרגשות גדולה נכנסה לסלון", אומרת ענת, "הסתכלנו זה בזה, ובתיאום מושלם התקרבנו לנשיקה המושלמת, עם שפע הפרפרים שחגגו בבטן (ואולי עוד איזה תולעת או שתיים)".
"התחושה היתה כל כך הדדית"
הם בילו את הלילה יחד, ובבוקר כבר ידעו שמדובר באהבה גדולה. "התחושה היתה כל כך הדדית, שלא חששנו גם להגיד זאת", מספרת ענת. ולמעשה מאותו יום, לא היה לילה אחד שהם לא ישנו ביחד. וחודש לאחר מכן, כשתם חוזה השכירות של ענת, לא היה ספק שהם מתחילים לגור יחד.
התקדמו כל החיים זה לצד זה במישורים רבים, אבל לא נפגשו. אורי וענת
"מהרגע הראשון ועד עכשיו, הדבר שמאפיין את הקשר שלנו הוא הכנוּת והעובדה שאנחנו פועלים ומחליטים דברים ביחד", אומרת ענת.
הזוגיות החדשה, שהחלה בלילה בלתי נשכח עבור שניהם, התקדמה אחרי שנתיים וחצי להצעת נישואים. "זה היה בבוקר יום שבת אחד", מספרת ענת. "שכבנו במיטה והסתכלנו על הארון שממנו נשפכו בגדים, וכבר ידענו שאין מנוס מלערוך לו מסדר יסודי. ולמרות שידענו שהקשר הזה לא הולך להישבר והוא לתמיד, לא משנה אם תהיה גושפנקה חוקית או לא, ועד שלא נחשוב על ילדים לא דחוף לנו לערוך טקסים - פתאום אורי זרק, 'אולי במקום לסדר את הארון ניסע לחיפה ונודיע להורים שאנחנו מתחתנים?'".
ענת הסתכלה על אורי ושאלה אם הוא רציני. אחר כך היא אמרה שהרעיון שלו נשמע לה הרבה יותר טוב מלסדר את הארון. הם חייכו זה לזה, ובין חיוך למשנהו הסכימו שלא כל יום מחליטים להתחתן, ושאפשר להתמהמה עוד קצת במיטה לפני שנוסעים להורים.
במסיבת טבע אינטימית עד הלילה
את תאריך החתונה הם קבעו בין שני תאריכי ימי ההולדת שלהם, ב-7 במרץ, שישי בצהריים, שיצא ראש חודש אדר. "את ימי ההולדת אנחנו תמיד חוגגים ביחד", אומרת ענת, "וזה נראה לנו רק טבעי שגם יום הנישואים, שמסמל כל כך את הביחד שלנו, יהיה חלק מהחגיגה המשותפת".
כשהחתונה הסתיימה, בארבע אחר הצהריים, נסע הזוג הנשוי הטרי עם חברים לחווה בבנימינה, שם המשיכו במסיבת טבע אינטימית עד הלילה, ובסופה הגיעו לצימר כשלא נותרה להם יותר תחושה ברגליים, אבל גם ללא יכולת להוריד את החיוך מהפרצוף.
שבוע לאחר החתונה הם כבר היו על מטוס בדרכם להודו, לירח דבש שנמשך כחצי שנה. "זה היה מסע זוגי מדהים, שילווה את חיינו המשותפים", אומרת ענת.
מתכננים להקים גן ילדים משלהם
אורי וענת ניר, בני 29, עובדים שניהם עם ילדים ומתכננים להקים גן ילדים משלהם בו יעבדו יחד, כמובן. היא מתעתדת להתחיל בשנה הבאה את לימודיה בתחום הדרמה-תראפיה במכללת תל חי, בעוד שאורי שוקל להרחיב את תחביבו בבניית דידג'רידו (כלי נשיפה אוסטרלי) למשהו קצת יותר מקצועי. בינתיים הם אוהבים לקחת אוהל ומחצלת ולבלות את סוף השבוע בטבע עם חברים או לבד.
לדבריהם, יש שני כללים שגרמו לקשר שלהם להצליח: ראשית, אף פעם לא לשמור דברים בבטן ולשתף זה את זה בהכל. ושנית, ההבנה שאנשים וקשרים, כמו כל דבר אחר בחיים, משתנים כל הזמן, ואסור לראות שום דבר במערכת היחסים כמובן מאליו.
"האהבה שלנו נשמרת חזקה כל כך כמו בתחילת הקשר, ואף הולכת וגדלה, בזכות העובדה שאנחנו ממשיכים להשקיע במערכת היחסים וזה בזה", אומרת ענת.
