57% מהחילונים: שופט דתי? אמון הציבור ייפגע
אצל איזה שופט היינו מעדיפים להישפט ואיך היה מקבל הציבור בית משפט עליון שבו רוב השופטים דתיים? לקראת המינויים בודק סקר ynet ועמותת יסודות את עמדות המגזרים השונים
ארבעה חובשי כיפה (ועוד דתל"ש אחד) חברים בוועדה למינוי שופטים, הדנה - בין היתר - במועמדותם של ארבעה משפטנים דתיים לכהונה בבית המשפט העליון. במי הם ייבחרו? סקר ynet יהדות ועמותת יסודות מגלה כי מידת האמון של הציבור החילוני במערכת המשפט תיפגע אם רוב שופטי העליון יהיו דתיים. בציבור הכללי לא מתרגשים במיוחד מאפשרות שכזו, וחלקם אף אומרים שהאמון יתחזק. ובפני מי היינו רוצים להישפט? כמובן - כל אחד בפני שופט בעל השקפת עולם דתית כשלו.
סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 519 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית: 4.3%±.
השאלה הראשונה הייתה: "מבין הבאים, איזה שופט היית מעדיף שישפוט אותך?". 53% מהמשתתפים בסקר אמרו שהם מעדיפים שופט חילוני, 18% בחרו בדתי ו-4% בחילוני. מבחינת 25% מהציבור אין זה משנה בפני מי יישפטו, ופחות מאחוז מבכרים שופט ערבי.
ניתוח התוצאות מלמד כי דווקא הציבור החילוני הוא הקנאי יותר בנושא זה, כאשר 71% ממנו מעדיפים שופט ששיוכו הדתי כשלהם, לעומת 68% מהדתיים שמעוניינים בשופט דתי ו-48% מהחרדים שרוצים חרדי. עוד אצל החילונים: 4% ציינו כאפשרות ראשונה דווקא שופט דתי, והערבי עדיף מבחינתם על פני החרדי – שניהם עם קצת פחות מאחוז. מדובר גם בקבוצה היחידה שבה הוזכר הערבי כשופט מועדף.
הדתיים ביכרו את השופט החרדי על חשבון החילוני – 7% ו-6% (בהתאמה), וגם אצל החרדים החילוני בתחתית הרשימה - 22% ו-9% לטובת השופט הדתי. בציבור המסורתי: 38% רוצים להישפט על ידי חילוני, 28% בוחרים בדתי ורק אחוז אחד בחרדי. מבחינת 33% מהם - אין זה משנה.
ואיך היה מקבל הציבור בית משפט עליון שבו רוב השופטים דתיים? 58% לא היו מתנגדים לכך - בהם 36% שאמרו שהדבר לא היה משנה את מידת אמונם בבית המשפט ו-22% שטענו כי הוא רק היה מעלה אותו. לעומתם הודו 42% כי ייצוג דתי רב כל כך בבית המשפט העליון היה פוגע באמונם במוסד.
בפילוח להגדרות דתיות נמצא כי הציבור החילוני הוא היחיד שלרובו - 57% - אין אמון בשופטים הדתיים, כאשר בשאר הקבוצות בחרו באפשרות זו כאחרונה. אצל הדתיים והחרדים האמון בבית המשפט היה בעיקר עולה – 75% ו-65% (בהתאמה), ואצל המסורתיים השיבו 41% כי זה לא משנה, 32% אמרו ש היה עולה ו-27% הודו שהאמון היה יורד.
"השגת הסכמה, בלי כיפופי ידיים"
שושי בקר, המנהלת החינוכית של "יסודות - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה", אמרה כי "אופיה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל יקבע על פי שופטיה ומנהיגיה, כמו גם על פי החברה האזרחית ומאווייה". לדבריה, "אחת המטרות המרכזיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית היא אמון העם במוסדות השלטון, וברור כי עם המחולק למגזרים ולגישות כה שונות ירגיש בטוח יותר במצב שבו יש ביטוי יחסי הולם למגזר אליו שייך במוסדות השלטון ובהנהגה"."מהסקר עולה בעיה משמעותית שחלק מהצבור לא חושב שהשופט מסוגל להתעלות מעל נקודת מבטו הערכית בעת שיפוטו", הוסיפה בקר, "השליטה הכל כך בולטת של אליטה אשכנזית-חילונית-ליברלית בבית המשפט העליון קשה היום לציבור הדתי, משום שהשופט קובע אלו ערכים יבואו לידי ביטוי בפסיקה, וקביעה זו תלויה במידה רבה בהשקפתו האישית, ולא רק בידיעותיו וניתוחיו את עולם המשפט".
בקר סבורה כי על כל מגזר להציג מועמד הולם לתפקידים השונים אך לא בכיפוף ידיים כוחני. "הניסיון של האליטה המשפטית לשמר על כוחה יצר ניכור בין מערכת המשפט לבין ציבורים רחבים", אמרה, "הדרך הנכונה היא השגת הסכמה רחבה על מינויים ראויים ומקובלים, תוך הכרת כוחו וגדלו של כל ציבור בחברה הישראלית ושמירת ייצוג הולם לו בתחום המשפט וההנהגה בישראל".
כינוס הוועדה למינוי שופטים
צילום: גיל יוחנן
השופט דרורי
באדיבות אתר בתי המשפט
בקר. "אליטה שיפוטית"
צילום: מוטי חקשור
מומלצים
