שתף קטע נבחר

העצמה גברית

"רמזור", ההוכחה לתהליך ההתנתקות בין הצופה למבקר הטלוויזיה שלו, חוזרת. אדיר מילר בטוח שנשים יכולות ללמוד ממנה שיעור בחמלה, לליאור כלפון הסדרה חסכה טיפול זוגי וניר לוי טוען שהמדינה הפכה לבית זונות אחד גדול

כולם יודעים שאדיר מילר אוהב לדבר על אמהות, אבל מתברר שכאשר הוא מקדם עונה שנייה לסדרה שחשובה לו כל כך, כמו "רמזור", הוא מסוגל להצטייד בנשק אפילו עוד יותר אכזרי - סבתות. זהו כנראה חלק מהמחיר של הזמנת טאלנטים להתראיין בביתך הפרטי, במיוחד כאלה שניזונים מתדמית כל כך צמרירית ורכה - תמיד הם יכולים למצוא תמונה של סבתא ז"ל, ולסחוט בעזרתה כל טיפה של סימפטיה אפשרית.

 

"זה שיש לך תמונה של סבתא שלך על השידה, כבר מראה שאת אדם טוב", קובע מילר, 35, כשהוא מסייר בביתי, "אני אוהב אנשים שקשורים למשפחה שלהם", ומיד פוצח ברשימת שאלות לגבי מועד ונסיבות פטירתה, האם היתה מהצד של אבא או אמא ועד כמה היינו קרובות.

 

"זה לא פייר, מה שאתה עושה", אני מנסה להתגונן אבל הדמעות כבר מתמקמות בגרון. ומילר ממשיך ומטיח: "אני מבין שהיית קשורה אליה, גם אני הייתי מאוד קשור לסבתא. אבל תסתכלי איך זכית בה, ההתמודדות היא ממקום חיובי, זה עניין של הסתכלות".

 

"סבתא שלי היתה הצד הקומי במשפחה", מוסיף ליאור כלפון, 36, "היא היתה אשה מדהימה, דיברה שמונה שפות והיתה עושה לי פרצופים. היא היתה מצחיקה בטירוף ואף אחד לא קיבל את הקטע הזה חוץ ממני. היא מקור ההומור שלי".

 

מילר: "אני הולך לקבר של סבתא בכל תחילת עונה, לספר לה מה קורה איתי".

 

אתה מוכנים להפסיק?

מילר: " אני באמת ראיתי את התמונה וזה אמר לי הכל. את מוציאה אותי שכלתני, כאילו אני מנסה לרכך אותך, אבל באמת שזה לא בא מהמקום הזה".


כבשו את לב הצופים. שלישיית "רמזור" (צילומים: דביר כחלון) 

 

עכשיו ניר לוי מתערב: "תגידו, מה זה פה, ראיון ל'מנטה' או ל'פנאי פלוס'?".

 

תובנות מעולמו של חפר

מזל שהוא כאן, הנירו לוי הזה. אומנם הוא הגיע באיחור אופנתי ("היתה מעורבת בזה מרוקאית קטנה", הוא מסנן כשהוא מתיישב לבסוף על הספה ונשאל מה עיכב אותו), אבל הוא הדבר היחיד שיכול להציל את הסשן שלנו מלהיות פרק מורחב אצל דוקטור פיל.

 

ערב עליית העונה השנייה של "רמזור", הקומדיה הישראלית שכבשה את הצופים עם הומור עממי לכל דורש, נראה כי מילר, שיצר את הסדרה עם רן שריג ומגלם בה את אמיר המאורס לטלי (ליאת הרלב) וכלפון, שמגלם שם את הצלע הנשואה קשות ללילך (יעל שרוני), לא יכולים להיות בתקופה יותר מקננת בחייהם.

 

לוי אומנם נמצא בקשר כרגע, אבל בהיותו גרוש טרי יכול לספק לנו לא מעט תובנות מעולמו של חפר, המייצג את האור הירוק והחופשי בסדרה, ובמובנים מסוימים גם בחיים - על אף שהוא טוען כי זה תלוי באיזה יום תופסים אותו.

 

לוי: "רק כשאני רואה את מילר, אני מתחיל להיות חפר. זה נכנס אליי. ככה הם מכירים אותי, אבל אולי הם לא מכירים את הצדדים האחרים שלי, יש לי עוד מצבי רוח. אבל מילר ראה אותי בכל מיני מצבים שטוב שנשארו על רצפת חדר העריכה".

 

מילר: "בעונה הקודמת היו קטעים שנירו היה קצת היה עצבני על הסט. הוא היה חשדן כלפי הפרויקט בהתחלה, אבל בעונה הזו הוא היה פתוח יותר והביע יותר אמון בטקסט".

 

לוי: "כן, כי לקח לי זמן להיכנס לדמות. הדשא של השכן יותר ירוק, וכשראיתי את התסריטים בפעם הראשונה רציתי לשחק את הדמות של כלפון, לשבור את הטייפ־קאסט של הפרא עם נשים. הרי אני יכול להיות איצקו, גם הייתי כזה".

 

באמת?

לוי: "כן, בתור ילד הייתי חנון. בתיכון לא הייתי חביב הבנות. בדיוק השבוע באה אליי איזו אחת ברחוב ושאלה אותי אם אני זוכר אותה. אני מסתכל עליה, בלונדינית שרואים שהיתה יפה פעם, אבל רק פעם. פתאום היא זורקת לי, 'אתה היית חייל, זה היה בחיפה, היינו במועדון'. אמרתי לה, 'נו, בטח לא השתנת עליי בגיל 18, מה את רוצה עכשיו?'".

 

מילר: "אני כל כך שונה ממך, אף אחת לא באה ומדברת איתי על מועדונים. תמיד היתה לי חברה, בכל מצב נתון בחיים, כל הקשרים היו ארוכי טווח. כשהופעתי ביאיר לפיד כבר הייתי עם שלי. את התקופה המסיבית של הפרסום העברתי בזוגיות".


"את התקופה המסיבית של הפרסום העברתי בזוגיות". מילר

 

כלפון: "לי היתה תקופת חפר, אבל מיציתי את זה מאוד מהר. אני מאוד זוגי מטבעי, לא מרגיש טוב כשאני לבד ונשים באות והולכות. זה התאים לתקופה מסוימת כשהייתי צעיר, בשנות העשרים. היום אני נשוי עם שתי בנות, זו פאזה אחרת".

 

"את 'רמזור' אני לא עושה בשביל כסף"

מילר הוא סוג של הוכחה, כי בניגוד לשמועות, יש אנשים מאושרים בגבעתיים. הם כוללים כיום את מופע הסטנד־אפ המצליח שלו, את הילי בת השנתיים וחצי ואת החיים היציבים לצד שלי, שעובדת כיום כקואצ'רית עם אלון גל ("אני מאוד מאמין בעולם הזה").

 

מאז ירדה "היכל התרבות", בשנת 2005, אחרי שנים בהן כיכב בתכניות בידור מסוגה, נדמה כי התרנגולת שהטילה לזכיין ביצי זהב החליטה לקחת את הקריירה הטלוויזיונית שלה בצעדים מדודים יותר.

 

מילר בילה את השנים האחרונות על סטים של תיאטרון ("הלהקה") וקולנוע ("הסודות"), וכאשר חזר לטלוויזיה עם "רמזור", ודאי ידע כי יהיה עליו לשלם מחיר, כזה שלא היה צריך להתמודד עימו אם היה, נאמר, המנחה של "שבוע סוף!": "את 'רמזור' אני לא עושה בשביל כסף, אלא בשביל הנשמה. כמות העבודה שאני משקיע בה לא קשורה בכלל לכסף שאני מקבל, בשביל כסף יש לי את המופע שלי".

 

לוי כבר בן 39 ועדיין מתמודד עם קשיי המקצוע, בו גם אם רואים אותך בשתי סדרות במקביל, כמו בשנה שעברה עם "רמזור" ו"חמישה גברים וחתונה", אתה עדיין צריך לחלטר בהצגות ילדים כדי לסגור את החודש:

 

לוי: "המקצוע הזה לא ורוד כמו שזה נראה, במיוחד עכשיו שכמות ההפקות ירדה. בכל הקריירה שלי הייתי צריך לשרוד, להוכיח את עצמי בכל פעם מחדש, אין ביטחון או יציבות, אבל זה גם היופי. לי זה מתאים. אני גם רגיל לעשות תיאטרון במקביל, אלא שבשנה האחרונה אין לי הצגות והמצב קצת יותר קשה. אבל יש לי סבלנות, אני יודע שזה בא בתקופות".

 

"אני כל הזמן אומר לנירו שהוא לא צריך לשבת ולחכות להצעות, אלא לחפש את הדבר שלו, להעלות מופע יחיד, ליצור באופן עצמאי", אומר כלפון, שבחר במסלול שונה משני חבריו.

 

כלפון: "אף פעם לא חיפשתי את הפרסום"

אחרי פריצה מטאורית מיד אחרי הצבא, עם החלפתו של צביקה הדר ב"קומדי סטור", כלפון מיצה את השוק המקומי במהרה ונסע לנסות לכבוש את הוליווד. זה לא ממש עבד ("חייתי בלוס אנג'לס שנה וחצי, אלה חיים מאוד קשים ברמת ההישרדות הכלכלית, ולך תסביר לאנשים שבמדינה שלך היית בתוכנית עם הרייטינג הכי גבוה"), וביקור בצ'כיה שחשף אותו לעולם התאטרון השחור, החל רומן בן כמעט עשור עם התחום הייחודי.

 

כלפון רץ עם המופע שלו, "Funtazi" בארץ ובעולם, ובימים אלה מעלה עם אשתו רויטל מופע ווקאלי חדש, בשם "Voca People", שגם הוא ניזון מהאוונגרד הבימתי ובמקביל מחלטר בהפקת הילדים של ניקולודאן, "אוטו גלידה".

 

כלפון: "המופעים שלי באים מצורך יצירתי אחר, ומאפשרים לי לבחור את הפרויקטים שלי כשחקן. את 'רמזור' עשיתי כאתנחתא קומית, זה לא מה שלוקח את מירב הזמן שלי".


"המקצוע הזה לא ורוד כמו שזה נראה". לוי

 

אתה לא מתגעגע לפרסום המסיבי מתקופת הקומדי סטור?

כלפון: "לא לקחתי את זה אף פעם ברצינות. בקומדי סטור הייתי צעיר, לא הכרתי את תהליך היצירה עצמה, זה התפתח אצלי עם הזמן. אף פעם לא חיפשתי את הפרסום, ואני רואה את זה כתוצר לוואי שמעולם לא עניין אותי. היום כולם רוצים את זה אבל לא הייתי משתף פעולה עם מדורי רכילות שרצו לצלם אותי אוכל סנדוויץ' עם חסה והרוטב מטפטף לי, התרחקתי מהמשחק הזה".

 

ואת החלום ההוליוודי זנחת?

כלפון: "לא, אני מאמין שאני אחזור לשם, אבל אני לא יודע מתאים לי להיות שחקן שרץ מאודישן לאודישן. אני מאמין שיום אחד אני אכתוב תסריט, והוא ישלב את כל הז'נאנרים - אקשן, קומדיה, רומנטי, הכל ביחד".

 

המיתון פגע בכם?

מילר: "מרגישים את המיתון בהופעות, ודאי, אבל זה מתחיל להשתפר בזמן האחרון, יש עלייה. זה משהו מדהים, הרי גם במשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929 אולמות הקולנוע תמיד היו מלאים. כנראה יש משהו באסקפיזם הזה, שמושך אנשים בכל מצב. אנשים באים למופע שלי ומקבלים שעה וחצי של בריחה מהמציאות, שווה להם לשלם על זה".

 

חולשה ורפיסות מול נשים

"רמזור" מציגה את הילדותיות הגברית במלוא תפארתה. הדמויות שונות זו מזו, אבל חולקות חולשה ורפיסות מול נשים. גם חפר ההולל, הוא למעשה ג'אנקי של נשים.

 

בסוף העונה הקודמת היה נדמה שליאור ויעל שרוני יתגרשו, והנה הם בטיפול זוגי.

 

מילר: "הדמויות של כלפון ויעל, איצקו ולילך, עדיין לא נפרדות בעונה הזו. הרי זו קומדיה וגילינו שהקשר ביניהם נורא מצחיק, ושאם נפריד ביניהם נאבד משהו מאוד מהותי בקומיות של היחסים שלהם. הרי אם תיכנסי פנימה תראי שהיא עשתה עסקה מאוד רעה, הם מגיל 16 יחד והיא התפתחה והוא נתקע, בקמצנות ועם החברים והאינפנטיליות שלו. אבל היא אוהבת את הלב שלו, פשוט אין לה סבלנות אליו בשיט. היא הקורבן האמיתי בזוגיות הזו".

 

אבל היא נורא רעה אליו!

מילר: "אני מת עליה ויכול להבין אותה ולהזדהות איתה. כשאתה עושה קומדיה אתה מקצין, אבל אני מכיר זוגות כאלה. הרעיון לזוג הזה נולד כשישבתי במסעדה וראיתי גבר שמזמין ואז האשה פשוט מבטלת את ההזמנה שלו. אומרת לו, 'אתה לא צריך אנטריקוט תיקח עוף'. יש זוגות כאלה, ויש אחרים. יש הכל, זה מה שיפה בבני אדם. יש גם את בני ה־80 שהולכים יד ביד ברחוב והיא מקנאה לו".

 

כלפון: "ויש את זו שבגיל 80 עדיין מקללת אותו".

 

מילר: "והכרתי זוג שהתגרשו אחרי 60 שנה. 'רמזור' לא מבטאת השקפה אחת שלי על חיי נישואין. זה נקודתי, יש כאלה ויש כאלה".

 

כלפון: "זו מראה של מציאות שקיימת בכל הצבעים".

 

מילר: "גברים מסתכלים על קטעים ב'רמזור' ואומרים, 'היי, זה קורה גם בחיים שלי. חשבתי שרק אני ככה'".

 

ונשים?

מילר: "זו זווית גברית, זה כמו ש'סקס והעיר' נתנה זווית נשית. אבל נשים מתות על 'רמזור' כמו שגם גברים אוהבים את 'סקס והעיר'. הן גם יכולות ללמוד מזה. למשל בפרק שחברה שלי קונה לי מתנה באלף שקל, אבל מהכסף שלי. נשים מסתכלות על זה ואומרות, 'וואו', לא חשבתי על זה ככה'".

 

כלפון: "אני רואה דברים אחרת מאז 'רמזור', זה ממש טיפול. אני הרבה יותר מודע לדברים שקורים במערכות יחסים, רואה דברים שקורים בחיים שלי ושל אשתי ואומר שזה פרק, ולפעמים מביא את הרעיון למילר. זה פתח לי את העיניים".

 

  • את הראיון המלא עם שלישיית "רמזור" ניתן לקרוא בגליון פנאי פלוס החדש

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"רמזור". מציגים את הילדותיות הגברית
צילום: דביר כחלון
לאתר ההטבות
מומלצים