בעקבות גלי המחאה - שינוי בדרך שבה נוהגת המדינה בפליטים ומבקשי המקלט שמסתננים לגבולותיה.
ל-ynet נודע כי שר הפנים אלי ישי הורה היום (ה') לבטל את נוהל "גדרה-חדרה", שלפיו נאסר על הפליטים לשהות במרכז הארץ.
ישי נימק את המהלך עליו הוחלט הבוקר, בין היתר, בצורך שלא להכביד על ערי הפריפריה הנמצאות גם כך בקשיים כלכליים ומתמודדות עם מכת אבטלה. לפי המדינה, מדיניות ההרחקה מהמרכז הייתה בתוקף בשנה וחצי האחרונות.
השר ישי אמר ל-ynet כי ההנחיה החדשה כבר מועברת לגורמים המקצועיים בשטח, כדי לבטלה מייד לאחר צאת תשעה באב. "התקנה יצרה שילוב של בעיה חברתית ובעיה כלכלית שהתמקדה בערי הפריפריה בצפון ובדרום והוסיפה קושי על התמודדות המורכבת של ערים אלו בימי שגרה", הסביר.
מרפאה לפליטים בתל-אביב. עכשיו זה מותר (צילום: טל שחר)
"חשוב גם לערוך דיון דחוף בקבינט בעניין בלימת חדירת שב"חים וסודאנים - מה שיהווה מנוף לבלימת הבעיה מלגדול. ביטול התקנה יקל על המערכות הקיימות בפרישה ארצית", אמר שר הפנים. ממשרד הפנים נמסר כי "יחידת עוז תפעל לפי החלטת השר בעניין נוהל גדרה-חדרה".
הארגונים החברתיים הפועלים בנושא מיהרו לברך, והזכירו את הבעייתיות של המדיניות שהוחלפה. "מדובר בנוהל הזוי ואכזרי, פרי יוזמה של ראש רשות ההגירה היוצא, יעקב גנות", אמרו במוקד הסיוע לעובדים זרים. "נוהל זה גרם לסבל רב לפליטים, עקר רבים מבתיהם, הביא לכך שאיבדו את מקור פרנסתם וילדיהם הוצאו ממסגרות לימודים מסודרות - כל זאת על מנת לשלוח אותם לערי הפריפריה, הדלות גם כך במשאבים וסובלות מאבטלה גבוהה".
ראש העיר תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר כי "לפני שיוצאים למבצע של כיבוי שריפה - על הממשלה לקבוע מדיניות ברורה, עקבית וארוכת טווח ביחס לכניסת מהגרים לתחום המדינה, ולא פחות חשוב מכך בכל מה שנוגע לזמן שהותם כאן". לדברי חולדאי, "נחוצה לנו מדיניות ברורה שעברה דיון ערכי רציני ושאינה מושפעת משינויים זמניים במצב הרוח הפוליטי או הכלכלי, מדיניות שתאפשר לנו להישיר מבט ולהיות הגונים כלפי מי ששהו כאן שנים, כחוק ושלא כחוק".
מארגון הסיוע לפליטים (אס"ף) נמסר: "אנו מאמינים שלפליטים שהגיעו לישראל לאחר שברחו ממעשי זוועות ומלחמות באפריקה יש זכות לקבל כאן מקלט בטוח". בארגון גם הביעו תקווה ש"החלטה חשובה זו תביא לקידום מצבם של הפליטים בישראל ותאפשר להם לקבל כאן מעמד ומקלט".
בארגון "רופאים לזכויות אדם" אמרו שההחלטה "הגיעה מעט מדי ומאוחר מדי. אנו מקווים כי מדובר באות לבאות וקוראים להעניק לפליטים תושבות חברתית שתאפשר להם לקבל זכויות סוציאליות".
רק אתמול הגישה הפרקליטות לבג"ץ תשובה לעתירה בנושא,
לפיה היא מתעקשת להמשיך במדיניות גירוש הפליטים האפריקנים אל מחוץ לתחום הגיאוגרפי שבין גדרה לחדרה, ולא להפסיקה גם במהלך הדיון בעתירה. על פי הנתונים שהציגה המדינה, מדי חודש נכנסים לישראל בין 500 ל-600 מסתננים אפריקנים, יותר ממחציתם מאריתריאה, ועוד 30-40 אחוז מסודן.
ערד היא בין הערים אליהם נאלצו לנדוד רבים מהפליטים, ושם הוקם ועד תושבים המתנגד לשהייתם:
"ללא פיתרון אנחנו יכולים פשוט להיכחד", אמר לאחרונה אחד מחברי הוועד.
הסופר עמוס עוז,
תושב העיר, הסתייג בשיחה עם ynet מהמחאה אך הביע תרעומת מנוהל "גדרה-חדרה": "זו החלטה שהיא עוול - ומשמעותה היא שכל הנטל נופל על ערי הפיתוח החלשות".
על המהלך החדש של ישי נודע זמן קצר לאחר שנשיא המדינה פנה
לשר הפנים בנושא כאוב אחר, העומד במוקד פעולות האכיפה של יחידת "עוז". שמעון פרס כתב לישי כי יש לשקול פעם נוספת את גירושם של ילדי העובדים הזרים מישראל, ובמכתבו ציין: "מי כעם שסבל מרורים בארצות הגולה ראוי שיהא רגיש כלפי הזולת החי בקרבו. אין אנו יכולים להישאר אדישים לגורלם של הילדים ובני הנוער. אני מודע למורכבותה של הסוגיה אך סבור שמן הראוי שיימצא פיתרון הוגן ברוח המסורת והמורשת של עמנו ובמסגרת החוק בנושא זה", הבהיר פרס.
