תערוכה: כך נראה החינוך שלנו

תערוכה קבוצתית חדשה, תחת השם "המגלונים - האנדרטה לחינוך ולתרבות", תוצג במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון עד ה-15.8. חברי הקבוצה הם עמית אישטיין, אלי ברק, גיא קריידן, הדס רשף (אוצרת) ויובל שלגי. הם באים לבקר את מערכת החינוך על כל השלכותיה, כשנקודת המוצא שלהם היא שאין יותר פרות קדושות, אלא רק פרות פופולריות. "העיסוק ברייטינג הפך לדת, ומהבחינה הזאת האמנות שלנו היא דתית והיא נשענת על מסורות כמו איקונות".

עבודה של אלי ברק

התערוכה היא שילוב של קולאז'ים המכילים לוגואים של חברות, לוגואים של פוליטיקאים, לוגואים של תרופות, נעליים, חברות סרטים, סקס, ארץ ישראל, מוזיקה ועוד, והם מוצגים בצורה נוצצת, ענקית ומוגזמת.

עבודה של רשף ושלגי

הדס רשף אומרת: "מתוך תהליך העבודה עלו הנושאים הבוערים של הידרדרות החינוך והתרבות בארץ. אנו חשים כי אנו נמצאים בתקופת ביניים קריטית בה שינויים מהותיים חלים מיום ליום: חוק המאגר הביומטרי, חוק הנאמנות של ליברמן, החוק של ישראל חסון האוסר על הופעת אמנים שלא שירתו בצבא, הפרטת מוסדות ציבור ועוד".

איך זה בא לידי ביטוי באופן ממשי באמנות עצמה?

"בכל מיני אופנים. למשל בעבודה WINNERS יש את אובמה, ביבי נתניהו ואחמדינג'אד. הם מופיעים בפוזת

מצביא קלאסית, מתחתם סמל ה"ווינר" של הטוטו, ומימין ומשמאל כדורים טיפוליים בפטרת וגינלית, הכדורים והמוליך יזוהו על ידי נשים, אך לא על ידי גברים. העבודה מדגישה את הפער שבין דימוי המנהיג החזק, הכוחני, לעומת מה שיש להסתיר, שלא מדברים עליו, הבושה והאנושיות הנשית".

לעומת עמדות פוליטיות מובהקות ניתן למצוא את גרסת ה"וונה בי"; עמית אישטיין בציור גדול של פיט דוהרטי, סולן הליברטינס, מוצאת את מושאי התשוקה שלה דווקא מעבר לים. "התרבות והחינוך שלנו מנסים לחקות מודלים שלא קיימים ומרוקנים את עצמם מתוכן תוך הקצנת השוני, הגזענות והאלימות", מסכמת רשף.