שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הומואים דתיים: מרכזי תמיכה לנוער - מקום מפלט
    יום אחרי הטבח מסבירים הומואים חובשי כיפה כי עבורם הקושי שביציאה מהארון כפול, והארגונים הגאים הם הסביבה התומכת היחידה. "את הלילות שבכיתי לאלוהים הם לא עברו", הם הודפים ההטפות, "אולי ההורים יבינו שעדיף בן הומו חי מבן מת"

    רבים מבני הנוער ששהו אמש (שבת) במרכז הקהילה ההומו-לסבית "ברנוער" בעת מסע ההרג הקטלני, טרם סיפרו לבני משפחותיהם על זהותם המינית, ולמעשה הגיעו למקום כדי להתמודד עם הסוגיה, ולקבל את התמיכה שחסרה להם בבית. היום, פחות מ-24 שעות אחרי האירוע, סיפרו ל-ynet צעירים חובשי כיפה על חשיבות מרכזי התמיכה האלה עבור בני נוער מהמגזר שלהם, שהקושי מבחינתם גדול לעתים קרובות שבעתיים מזה של חבריהם החילונים.

     

    מסע ההרג במרכז ההומו-לסבי - הסיקור המלא:

     

    "כנער, אתה ממש פוחד לגלות שאתה הומו. כל מה שיש לך בראש זה שאתה יודע שזה איסור כרת, זה רע ולא טוב, ואתה לא מסוגל לדבר על זה עם אנשים", מספר ש', חייל משוחרר בן21 מהמרכז. ש' נעזר בתמיכת "חברותא", הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות, כדי להתמודד עם נטייתו המינית.

     

    "אתה שואל את עצמך 'למה אלוהים עשה אותי ככה?', ומה לעשות עם זה - להתחתן עם מישהי ולשקר לה או לבגוד בה, כמו במקרים אחרים שאני מכיר?", הוא מסביר. "הייתי בטוח שאני יכול להשתנות. לכל הדתיים הצדקנים אני אומר - שיעמדו במקומי. את הלילות שהעברתי בבכי לאלוהים והניסיונות שלי להשתנות - הם לא עברו", הודף ש' את ההטפות.


    "לא מדברים על מין, אז בטח לא כזה". שלטים גאים (צילום: ג'ורג' גינסברג)

     

    "רק בגיל 18 הבנתי ממש, ובגיל 20 כבר התחלתי ללכת לקבוצות כמו 'חברותא'. בכל מקרה, תמיד הייתי צריך לשקר להורים שלי. אתה כל הזמן בורח, ומנסה להתכחש למשהו שהוא אתה", הוא מתאר את שעבר עליו. "הקבוצות עוזרות לגלות שיש עוד אנשים כמוך. אתה מבין שאנשים חיים ככה, וכל אחד מוצא פתרון יצירתי משלו עם ההלכה. לחילונים יש בדרך כלל סביבה תומכת, ואצל דתיים בכלל לא מדברים על מין, אז בטח לא מין כזה".

     

    לדבריו, "הפחד לספר להורים הוא גדול בכל מקרה, אבל אני בטוח שהחשיפה של הנערים הדתיים יותר קשה. החברה הדתית לא סובלנית. זה קשה יותר לספר כשאתה דתי. אולי ההורים של הנוער שמאושפז בבתי החולים יבינו שעדיף בן בחיים והומו מאשר בן מת".

     

    "הלחץ על נערים גדול מעל מבוגרים"

    איתי מ', תושב ירושלים בן 28, מבהיר כי הציבור הדתי עושה הבחנה בין בוגרים לבני נוער בכל הנוגע להומוסקסואליות. "כשמדובר בבני נוער, נקודת המוצא היא שאפשר לשנות אותם ולטפל בהם, בעוד שכשמדובר בבוגרים - מקבלים יותר את העובדה שצריך להתמודד עם המצב", הוא אומר. "לכן, על בני נוער דתיים מופעלת מסכת לחצים הרבה יותר קשה".

      

    ההנחה היא שבעת פיגוע הירי שהו במרכז גם בני נוער דתיים לא מפתיעה אותו. "העובדה שהם היו צריכים להגיע למסגרת מחוץ לציבור הדתי, מחוץ לסביבה הטבעית שלהם, מראה עד כמה הרגישו שהמגרש הביתי לא הצליח להכיל אותם, והמקומות האלה היו מפלט", הוא אומר.

     

    "בני הנוער מחפשים מסגרת תומכת, ולא מי שיילחמו במי שהם. אחד הדברים העצובים באירוע אתמול הוא העובדה שההורים של רב בני הנוער שהיו שם לא ידעו על כך כלום. לכן הסיפור הזה הוא טרגדיה על גבי טרגדיה".

     

    לדברי עמית לוי, עורך האתר "חברותא", "הקושי אצלנו הדתיים הוא כפול. אם חילונים ניצבים מול הומופוביה, אז אדם דתי נאלץ להתמודד עם הומופוביה המתלבשת על הפן הדתי. דתיים לפעמים משתמשים בדתיות כדי לתרץ הומופוביות, למרות שאינה קשורה לדת - זה פשוט לבוש נוח".

     

    "מעבר לכך שהומו דתי חי בקהילות בניגוד לחילונים ומיד כולם יודעים והפחד ממה שיגידו הרבה יותר דרמטי", הוא מסביר, "האישור ההלכתי משחק תפקיד חשוב, והוא מאוד מפחיד. זה נושא שלא מדברים עליו, ואם כבר מדברים עליו, מגנים אותו כתועבה. לא שומעים את הצד של ההתמודדות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הומואים דתיים: מרכזי תמיכה לנוער - מקום מפלט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זירת הירי. "הקבוצות עוזרות"
    צילום: רויטרס
    אוספים את השברים. "החשיפה קשה יותר לדתיים"
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    מומלצים