הוועדה לפניות הציבור: יש צורך במאגר מידע

הוועדה לפניות הציבור דורשת משר התחבורה, ישראל כץ: הקם ופתח לציבור מאגר מידע, שיכלול את מלוא פרטי כלי הרכב במדינת ישראל. המאגר המוצע יכלול את נתוני רשות הרישוי, חברות הביטוח ואיגוד המוסכים, ויציע את מלוא הפרטים של כל כלי רכב במדינה. המטרה היא לאפשר לכל המעונין לרכוש רכב משומש, לבדוק את ההיסטוריה של המכונית. האם הייתה מעורבת בתאונות קשות, עוקלה בעבר, שועבדה או נגנבה. הוועדה החליטה על-כך בתום דיון בתלונות על ליקויים בהתנהלות משרד הרישוי.

עוד נקרא השר לאלץ את רשות הרישוי לגבש מדיניות פחות נוקשה ויותר מתחשבת, כלפי נהגים שבהיסח הדעת לא חידשו את רישיון הנהיגה שלהם במועד. בנוסף, ביקשה הוועדה את השר להחזיר את צו הפיקוח על המחירים, שגובים מורי הנהיגה על השימוש ברכבם במבחן רישוי מעשי.

"מידע אמין ובלתי אמצעי"

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר כי שוק הרכב המשומש פרוץ לחלוטין, וציבור לא מבוטל של אזרחים תמימים נופל קרבן לעוולות, רמאויות ומעשי נוכלות, שניתן היה למנוע אילו מאגר מתאים עם גישה למידע אמין ובלתי אמצעי על כלי רכב, היה ניתן לציבור.

גם מצד ארגוני צרכנים נשמעה דרישה למאגר שכזה. אלה דיווחו לוועדה על תלונות רבות שמציפות אותם, הנוגעות לרמאויות בעסקאות שוק הרכב המשומש. עו"ד סלעית קולר, היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות, ציינה כי חוק מכירת רכב משומש, שהתקבל בשנה שעברה, שיפר אמנם מעט את המצב, "אבל הדרך למניעת רמאויות עדיין רחוקה". החוק מאפשר לקבל את פרטי הרכב רק לאחר ביצוע העסקה, ומוכר שהסתיר נזקים צפוי לעונש, אבל רק בתביעות אזרחיות, בהן רוב הציבור מעדיף שלא להסתבך.

מנכ"ל איגוד המוסכים, אילן מלמד, תמך אף הוא בהקמת המאגר. לדברי מלמד, כל המידע הנחוץ מצוי בלאו הכי בידי גופים שונים. לדבריו, "משרדי הממשלה הרלבנטיים לא מעוניינים לחשוף את המידע לציבור, ומדיניות הסתרת הפרטים רק מסייעת לשוק השחור".

לעומת זאת, התנגדויות להקמת מאגר המידע הפתוח בנימוק של "פגיעה בצנעת הפרט", עלו על-ידי משרדי המשפטים וביטחון הפנים. רפ"ק דנית גלעד, קצינת התביעות במשרד לביטחון פנים, הציעה חלופה למאגר: הוספת תמצית ההיסטוריה של הרכב לרישיון הרכב.

מורי הנהיגה מגזימים

באשר להתנהלות משרד הרישוי מול מורי הנהיגה בתחום מבחני הנהיגה, אמר יו"ר הוועדה כי "מתלונות הציבור עולה תמונה עגומה של מדיניות הקצאת טסטים. התלמיד שבוי בידי המורה שלו. עליו להמתין לטסט למעלה מחודשיים, והוא איננו יכול לעבור למורה אחר. מדיניות זו איננה משפרת את איכות לימודי הנהיגה". על תעריפי העמדת רכב הנהיגה למבחן, הנעים בין 300-400 שקל, אמר מקלב כי היא "מוגזמת ושערורייתית ביותר", ומשרד התחבורה חייב להעמיד את המחיר תחת פיקוח לאלתר.

מנהלת המחלקה לכלכלת תחבורה במשרד התחבורה, ברוניסלבה הירמן, הגיבה כי הם כבר שוקלים להחזיר את הפיקוח על תעריף הרכב למבחן מעשי, כך שלא יעלה על מחיר שני שעורי נהיגה. לעומת זאת היא מתנגדת להחזרת הפיקוח על תעריפי שיעורי נהיגה.

באשר לחידוש רישיון של נהגים שאיחרו לחדש אותו בתום לב, אפילו אחרי שנתיים או שלוש, אמר מקלב כי מדיניות הרשות "נוקשה, מחמירה ובעיקר לא מידתית", באילוץ הנהג לעבור מבחן עיוני ומעשי, ללא התחשבות בנסיבות האיחור. סגן מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, חנן אהרון, לא הכחיש את המדיניות הנוקשה של חידוש רישיונות נהיגה באיחור, המחייבת עמידה במבחן עיוני אחרי שנתיים ובמבחן מעשי אחרי שלוש שנים. אהרון ציין כי נהגים אלה עברו על החוק בנהיגה ללא רישיון בתוקף, והיו עלולים להסתבך עם חברת הביטוח. עוד אמר כי ההחלטה להתאים את מועד חידוש הרישיון ליום ההולדת של הנהג, התקבלה כדי להקל על הנהגים לזכור את המועד. "אנחנו אפילו הולכים לקראתם כשמחייבים אותם לעבור את המבחן העיוני או המעשי, ללא מכסת שעות לימוד הנהיגה הנדרשת מנהג חדש", אמר.