ארה"ב: קלינטון יצא לצפון קוריאה על דעת עצמו

הממשל האמריקני הודיע אחר הצהריים (ג') כי ביקורו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון בצפון קוריאה הוא "משימה פרטית בלבד". דובר הבית הלבן, רוברט גיבס, הבהיר כי קלינטון הגיע לפיונגיאנג על דעת עצמו במטרה לקדם את שחרורן של שתי עיתונאיות אמריקניות.

בשעות הבוקר המוקדמות נחת קלינטון בבירת המדינה הקומוניסטית. הצילומים שפרסמה צפון קוריאה מראים כי לקלינטון המתינו לפחות שני נציגים בכירים של הממשל: ראש צוות המשא ומתן בשיחות על תוכנית הגרעין ובכיר בפרלמנט. אולם משימתו העיקרית היא לפעול למען שחרור שתי העיתונאיות, שנידונו למאסר בן 12 שנים עם עבודות פרך.

ביקורו של הנשיא לשעבר בצפון קוריאה הפתיע רבים בארצות הברית ובעולם. אולם העבר מלמד כי אין סיבה להיות מופתעים, מאחר שקלינטון נקט צעד דומה בעת כהונתו, כששלח את הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר לפיונגיאנג.

המגזין האמריקני "פורבס" דיווח כי לפני 15 שנה אירע מקרה דומה מאוד בעת שביל קלינטון היה הדייר בבית הלבן. הנשיא לשעבר קרטר נשלח מטעמו לפיונגיאנג כדי לשכנע את מנהיג צפון קוריאה דאז, קים סונג-איל, להשעות את תוכנית הגרעין הצפון קוריאנית. זאת, בתמורה לקבלת סיוע מהמערב.

ב-1994 קבע הנשיא דאז קלינטון כי ביקורו של קרטר במדינה הקומוניסטית היה הצלחה ואף היווה פריצת דרך במגעים. באותם ימים התחייב המשטר

הקוריאני להקפיא את תוכנית הגרעין בתמורה לנפט בשווי חמישה מיליארד דולרים והקמת שני כורים גרעיניים למטרות שלום.

פריצת הדרך לא נמשכה זמן רב, שכן צפון קוריאה לבסוף הפעילה מחדש את הפרויקט המסוכן. כך אירע שב-2002 הנשיא ג'ורג' בוש הבן לא היסס להכניס את המדינה לאותה רשימה עם עיראק וסוריה ב"ציר הרשע" המפורסם. נדרשו שלוש שנים נוספות של שיחות עם ארה"ב, יפן, רוסיה, סין ודרום קוריאה עד אשר הסכימה צפון קוריאה להקפיא את תוכנית הגרעין פעם נוספת. גם הפעם קיבלה פיונגיאנג הבטחה לסיוע ואף התחייבות מארה"ב כי לא תפלוש למדינה.

שליט צפון קוריאה הנוכחי, קים ג'ונג איל, החזיר את הגלגל לאחור פעם נוספת אחרי בחירתו של אובמה לנשיא. שורת הניסויים שערכה המדינה

בחודשים האחרונים למעשה הבהירה לארה"ב כי דבר לא השתנה מאז 1994, רק שהפעם למדינה הקומוניסטית יש כבר נשק גרעיני.

הסיבה העיקרית לביקורו של קלינטון היום היא שחרור העיתונאיות, אך תוכנית הגרעין צפויה לעלות גם כן בשיחותיו בפיונגיאנג. העובדה שראש צוות המו"מ של השלטון המתין לו בנמל היא רק רמז נוסף לכך.