הבמאי והתסריטאי ג'ון יוז, שאחראי לכמה מסרטי הנעורים הבולטים של שנות השמונים וביניהם "מועדון ארוחת הבוקר" ו"שמתי ברז למורה", הלך אתמול (ה') לעולמו בגיל 59 לאחר שלקה בהתקף לב בזמן הליכת בוקר במנהטן. דוברו של יוז מסר כי הוא שהה בניו יורק לצורך ביקור משפחתי.
| הספד |
|
| "הג'יי.די סלינג'ר של דורנו" / ארז דבורה |
|
לג'ון יוז היתה היכולת לדבר אל לבבות הצעירים, על מצוקותיהם והפנטזיות שלהם. בסרטים כמו "מועדון ארוחת הבוקר", "יפה בוורוד" ו"בת 16 הייתי", היטיב לשלב בין האינדיווידואליות, החומרנות והשמרנות של נערי שנות ה-80. פרידה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
ג'ון יוז נולד במישיגן ב-1950. הוא החל את דרכו כקופירייטר בשיקגו, ומאוחר יותר הצטרף לצוות הכותבים של מגזין ההומור האמריקני "נשיונל למפון". ב-1979 הוא לקח חלק בכתיבתם של חמישה פרקים לסדרה "Delta House", עיבוד טלוויזיוני לקומדיית הפולחן "בית החיות".
שנה לאחר מכן, יוז כתב את תסריטו הקולנועי הראשון - "Class Reunion". יוז המשיך לכתוב תסריטים קולנועיים, בין היתר לקומדיה "נסיעה נעימה, המפתחות בפנים" (במקור "Vacation") וב-1984 יצא לאקרנים הסרט הראשון בבימויו, "בת 16 הייתי" ("Sixteen Candles"), שזכה להצלחה מסחרית מרשימה ולשבחי הביקורת וגם הפך את מולי רינגוולד לכוכבת צעירה. יוז המשיך לביים להיטים לאורך שנות ה-80 כמו "מועדון ארוחת הבוקר" (1985), "יפה בוורוד" ו"שמתי ברז למורה" (1986). בשנות ה-90, יוז המשיך לכתוב תסריטים לקומדיות מצליחות כמו "שכחו אותי בבית" (1990) ו"בטהובן" (1992).
ב-1994, יוז עזב את הוליווד ומאז מיעט בכתיבה ובמתן ראיונות לתקשורת. עם זאת, הקומדיה "Drillbit Taylor" שיצאה בשנה שעברה, מבוססת על רעיון ישן של יוז. הוא השאיר אחריו את אשתו ננסי, לה היה נשוי 39 שנה, שני בנים וארבעה נכדים.
