חמאס שולט בדם ובאש

חמאס הוכיח בסוף השבוע הזה עד כמה איתן שלטונו ברצועת עזה ועד כמה נחוש הארגון לבסס שלטון זה ולקיימו לאורך שנים. העימות באש עם תומכי הג'יהאד העולמי ברפיח הוכיח פעם נוספת כי חמאס לא יהסס לדכא ביד ברזל כל התנגדות וכל קריאת תיגר אידאולוגית או חמושה על ממשלו; בין אם היא באה מכיוונו של הפתח החילוני ובין אם היא מבית מדרשו הפונדמנטליסטי של בן לאדן. בישראל עוקבים אחר המאבק בעניין ובלא מעט דאגה. לצד שביעות הרצון מהמכה שספגו אנשי הג'יהאד העולמי בדרום הרצועה, תוהים במערכת הביטחון איך - אם בכלל - ישפיע עימות הדמים ברפיח על גורלו של גלעד שליט ועל המו"מ לשחרורו.

ברקע העימות שפרץ ביום שישי עומדת ההתחזקות המהירה של נאמני אל קאעידה שהובחנה לאחרונה ברצועה. גרעינים ותאים קטנים של המאמינים במשנתו של בן לאדן פעלו ברצועה עוד לפני שחמאס תפס את השלטון. אך השתלטות חמאס על הרצועה, העניקה להם חופש פעולה והטפה שלא היו להם בתקופת שלטון הרשות הפלסטינית בזמנם של ערפאת ואבו מאזן.

בתחילה התייחס חמאס בסובלנות ובאיפוק לאנשי ה"ג'לג'לאת" ("הרעם" - כך מכנים עצמם הארגונים והקבוצות של תומכי הג'יהאד העולמי ברצועה), כאילו היו אחים לאמונה ולמאבק בישראל. הזרוע הצבאית של חמאס אף שיתפה פעולה עם כמה מהקבוצות החמושות שפעלו בשמו של הג'יהאד העולמי. אחת מקבוצות אלה, "ג'ייש אל אסלאם", לקחה חלק פעיל במבצע חטיפתו של גלעד שליט. חמאס גם לא מנע הסתננות לוחמי ג'יהאד עולמי זרים לרצועה דרך מנהרות ציר פילדלפי, בהם לוחמים של אל קאעידה שברחו לאחרונה מעירק עקב הצלחות הכוחות האמריקניים שם בפעולה נגדם.

לוחמים אלה, מצויידים בניסיון ובידע טרוריסטי, הצטרפו לקבוצות העזתיות המאמינות בבן לאדן ואף הקימו קבוצות משל עצמם. רבים מהם חברו בעיקר למשפחות פשע באזור רפיח שקראו תגר על שלטון חמאס והמשפחות הנאמנות לו שהשתלטו בינתיים על 'תעשיית ההברחות' בציר פילדלפי. ממשל חמאס היה ער לסכנה ומיד בתחילת דרכו התעמת עם אחת ממשפחות פשע אלה, משפחת דורמוש, שחטפה עיתונאי בריטי. העימות נגמר בכניעת משפחת דורמוש ובשחרור העיתונאי הבריטי.

אבל ההטפה של השייחים נאמני אל-קאעידה במסגדים נמשכה, והוקמו עוד קבוצות חמושות שקיבלו סיוע כספי והנחיות באמצעות האינטרנט מבכירי אל-קאעידה בפקיסטן. חמאס הבחין בסכנה לשלטונו. בניגוד לאידאולוגיה הגלובלית של אל קאעידה, השואפת להשלטת האיסלאם בעולם כולו, האג'נדה של חמאס היא מקומית-פלסטינית. חמאס שואף 'לשחרר' את פלסטין מהירדן ועד הים ולשלוט בה ובעם הפלסטיני לבדם. הארגון אינו מוכן להיות שלוחה של הג'יהאד העולמי ולהקים בפלסטין אמירות או חליפות איסלאמית שתקבל הוראות בשלט רחוק מהנהגה מוסלמית גלובאלית שבראשה עומדים בן לאדן וחבורתו. לכן החלו בחמאס להצר את צעדי ה"ג'אללאת", שגם איימו כלכלית על המשפחות הנאמנות לו.

חמאס רצה להפסיק אש, נאמני אל-קאעידה לא

השבר הגדול והגלוי בין חמאס לנאמני אל קאעידה התחולל אחרי מבצע "עופרת יצוקה", כשהנהגת חמאס החליטה על הפסקת זמנית של פעולות האיבה נגד ישראל כדי שתוכל לשקם את הרצועה ולהקל על מצוקת תושביה. הנהגת חמאס הורתה ללוחמי הארגון להפסיק לחלוטין את ירי הרקטות ופצצות המרגמה ואת מבצעי החבלה לאורך הגדר. חמאס גם מפעיל את הזרוע המבצעית שלו כדי לסכל ניסיונות של תומכי המשך המאבק, בעיקר אנשי הג'יהאד האיסלאמי, לשגר רקטות לעבר הנגב ולפעול לאורך הגדר.

מדיניות זו נתקלת בהתנגדות עזה מצד אנשי אל קאעידה, המתעצמים ארגונים וצבאית. הם סבורים כנראה שיוכלו להיכנס לעימות גלוי עם חמאס, בתמיכת ההמונים מוכי התסכול והמצוקה הכלכלית המתמשכת, הנוהרים למסגדים להאזין להטפות השייחים שלהם. לכן הם מרשים לעצמם למתוח בפומבי ביקורת על כשלי לוחמי חמאס במהלך "עופרת יצוקה". הם גם טוענים שהסכמת הנהגת הארגון להפסקת אש היא פחדנות. כעת הם דורשים מחמאס להמשיך מיד בלחימה נגד ישראל ואינם מסתפקים במילים. הם מנצלים את התעצמותם כדי לייצר פרובוקציות שיגרמו לצה"ל להגיב, מה שלהערכתם יכריח את חמאס לחדש את העימות המזוין עם ישראל.

לאחרונה משגרות מדי פעם קבוצות המשתייכות לג'יהאד העולמי רקטות לעבר יישובי הנגב. אחת מקבוצות אלה אף ניסתה לפני כחודשיים להוציא לפועל מבצע חבלה וחטיפה נרחב ומורכב נגד צה"ל באחד מקטעי גדר המערכת המקיפה את הרצועה. צה"ל סיכל את הפיגוע שבו השתמשו אנשי ה"ג'לג'לאת" בסוסים ובמשאיות, ונמנע מתגובה נרחבת. בנקודה הזו, הבין חמאס שיש לו בעיה שאם לא תטופל מיד, היא עלולה לצאת משליטתו. את תחושת הדחיפות הגבירה הדרישה של שייחים הנאמנים לאל-קאעידה להקים לאלתר מדינת הלכה מוסלמית טהרנית ברצועה שתפעל על-פי חוקי ומנהגי השריעה (ההלכה האיסלאמית).

מחקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה הוכיחו כי רוב גדול בקרב תושבי הרצועה אינם רוצים לחיות על-פי החוקים והמנהגים הנוקשים והטהרניים של מדינת השריעה שאנשי אל קאעידה מנסים לכונן. הם גם פוחדים, שהתגרויותיהם של ה"ג'לג'לאת" בישראל, שגברו לאחרונה, יסכלו כל סיכוי לשיקום הרצועה ולפתיחת המעברים ויסבכו אותם בעימות הרסני נוסף עם צה"ל. מצוידים בתמיכה שקטה זו של הרחוב העזתי, החליטה כנראה הנהגת חמאס להתעמת חזיתית ובכוח עם ה"ג'לג'לאת", כדי להראות אחת ולתמיד מי בעל הבית ברצועה.

בסוף השבוע סיפק את ההזדמנות לחמאס המטיף הקיצוני, עבד אל לטיף מוסא. בדרשת יום שישי שנשא במסגד ברפיח מי שנחשב למנהיג הרוחני של תומכי אל-קאעידה ברצועה, קרא לכונן אמירות איסלאמית ברצועה ואף קרא למלחמה בישראל ובכל מי שמונע מלחמה כזו - כלומר חמאס. זו היתה התגרות בוטה - ובחמאס החליטו לא לעבור עליה בשתיקה. בעת הדרשה, היו במסגד גם חמושים, אנשי ארגון "ג'ונד אנסאר אללה" בפיקודו של מנהיגם, אבו עבדאללה אל סורי. לפי דיווחים שונים הוא אחד מאותם בכירי אל קאעידה שהסתנן לרצועה אחרי פעילות רבת שנים בעיראק ואף השתתף בחטיפת גלעד שליט.

נוכחות החמושים, אנשיו של עבדאללה אל סורי, במסגד נועדה כנראה להגן על המטיף עבד אל לטיף מוסא מפני מאסר בידי אנשי חמאס. סביר להניח שממשלת חמאס כבר הזהירה כמה פעמים בשבועות האחרונים את השייח ואת נאמניו שלא ימשיכו בהסתה האידאולוגית ובפרובוקציות לאורך הגבול. אבל הם החליטו לא לציית, ולכן לא הופתעו כשקבוצות גדולות של הכוח המבצעי של חמאס ואנשי הזרוע הצבאית של הארגון הקיפו ביום שישי את המסגד ודרשו להסגיר לידיהם את המטיף. ה"ג'לג'לאת" סירבו להיענות. חמאס לא ויתר. כשניסו אנשיו להיכנס למסגד, פרץ קרב אש בינם לבין אנשי "ג'ונד אנסאר אללה" שבו לא היסס חמאס להשתמש גם במרגמות ומטולי RPG.

כשניסו המטיף ואנשי "ג'ונד אנסאר אללה" להימלט, התפשט הקרב גם לשכונות הסמוכות. אנשי חמאס רדפו את נאמני אל-קאעידה וירו בהם. בחמאס טענו כי האימאם עבד אל-לטיף מוסא פוצץ את עצמו על כוח של חמאס והרג באנשיו. גם אבו עבדאללה אל סורי נהרג. בסופו של דבר, פוצצו אנשי חמאס את המסגד, את בית השייח ובתים נוספים של אנשי אל קאעידה.

נראה שהקרב ברפיח נגמר בניצחון חמאס במחיר כבד של 24 הרוגים ו-150 פצועים משני הצדדים. מספר לא סופי. עדיין לא ברור אם תוצאות עימות הזה ישימו קץ לפעילות נאמני אל-קאעידה ברצועה או ירסנו אותו. לפי דיווחים שונים הזרם הסלאפי שאליו משתייך המטיף מוסא והארגון "ג'ונד אנסאר אללה" צברו תמיכה רבה בעזה וייתכן שאנשיהם ימשיכו בפעילות, אך במחתרת. הנחישות חסרת הרחמים והפשרות שהפגין חמאס ברפיח איפשרה לממשל החמאסי להוכיח שהוא נחוש לדכא ביד ברזל כל קריאת תגר עליו ועל שלטונו. בישראל, כאמור, מתבוננים מרחוק תוהים איך - ואם בכלל - ישפיעו הקרב ברפיח ותוצאותיו על גורלו של גלעד שליט ועל המו"מ לשחרורו.