נגמר המיתון? להם עוד לא גילו את זה

אפילו המלצות ועדת איצקוביץ, שדנה באחריות המדינה לביטחון התזונתי של תושביה, טרם אומצו על-ידי הממשלה. זאת, למעט עלה התאנה של סיוע כספי לעמותות המזון הקורסות. 

בנוסף, הבטחת הביטחון התזונתי של תושבי המדינה כלל אינה מופיע בתקציב הממשלה לשנים 2009-10. וכך, המחירים עולים, העניים מצטמצמים, העשירים שהפסיקו לתרום בתחילת ימי המשבר הכלכלי לא חידשו תרומתם, ומזון אין. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "נושא הביטחון התזונתי נמצא במגעים עם משרד ראש הממשלה". 

משיחות עם פעילים בארגוני הצדקה השונים, בהם נעמה לוין מ"המוקד לביטחון תזונתי" ועם מפעיל בית תמחוי פרטי, עולה כי המגמות בחודשים האחרונים מעידות על עליה משמעותית בכמות הפונים לבקשת סיוע במזון, דבר היוצר עומס כביר על העמותות ובתי התמחוי. למשפחות הנזקקות מצטרפים גם "עניים חדשים" שפוטרו מעבודתם עקב המשבר הכלכלי, וזקוקים כעת לסיוע. כמו-כן ניכר כי הצרכים מתרחבים מעבר לסיוע במזון, כך למשל נקלעות המשפחות לדילמה אכזרית: מקום מגורים, או אוכל לילדים. 

"עשרות אלפים צפויים להצטרף למעגל העוני ולהגיע אלינו לבקש סיוע, אותם מובטלים שמקבלים דמי אבטלה היום ואותם בעלי עסקים קטנים שקרסו", אמר ערן ויינטרוב, מנכ"ל "לתת". לדבריו, "המשבר לא הסתיים ואנחנו רואים את זה בשטח, וצפויים לראות עוד הרבה זמן את תוצאותיו".

מקרה מבחן: לילדים של איילה עוד מעט לא יהיה אוכל

איילה, בת 34 , גרה בדירה שכורה ברחובות יחד עם בעלה ושתי ילדיה. היא עובדת בנקיון ובמשק בית באופן פרטי. "אני כל הזמן מבקשת להוסיף לי יותר שעות אבל דרך החברה יוצא לי לעבוד רק 3- 4 שעות ביום, אומרים שאין עבודה", סיפרה. 

בעלה היה מועסק עד לפני חודש גם הוא באותה חברת נקיון והשתכר שכר מינימום. בגלל תנאי תעסוקה קשים, בחר לעזוב, אך מאז הוא מתקשה למצוא עבודה חדשה. "מצבו הבריאותי הלך והתדרדר אז החלטנו שלא תהיה לו לו בעיה למצוא עבודה חדשה במפעל או בנקיון, אבל מהר מאוד התברר שהמצב לא כזה טוב בשוק. הוא שולח קורות חיים ולא חוזרים אליו".

רק אתמול ערכה איילה קניות בסופר ולדבריה היו כמה וכמה מוצרים עליהם נאלצה לוותר. "הכל נהיה ממש יקר", סיפרה.

"גם עם המשכורות הנמוכות שלנו, יכולתי להרשות לעצמי לקנות יותר מחטיף אחד לילדים שלי, וקצת יותר בשר ומעדנים. אני מנסה לתת לילדים שלי כמה שיותר אוכל, שלא יחסר להם, אבל זה מאוד קשה. בחודשים אחרונים גם לא קיבלנו סיוע מעמותה כי עובדת סוציאלית אמרה שמצבנו טוב יחסית, וזה מאוד קשה לי בלי העזרה שלהם. פניתי שוב עכשיו ואני מקווה שאקבל תשובה חיובית".

איילה ובעלה לא יוצאים לבלות ולא טסים לחו"ל. "הילדים גדלים וגם ההוצאות גדלות, קשה לי להסביר להם שאין לנו כסף לבגדים חדשים ושחייבים קודם לשלם חשבונות כדי שלא ינתקו אותנו", הסבירה. "לפני כמה שנים גם היה קשה, אבל היום המצב ממש בלתי נסבל. אנחנו משלמים המון כסף על השכירות, והממשלה רק מעלה מחירים ולא חושבת על הילדים".