האלימות ברחובות: הפתרון לא יושב בכלא

תחושת הביטחון המעורערת בציבור בעקבות רצף מקרי הפשיעה החמורה, העלתה בקרב רבים דרישה להחמיר בענישה גם על עבירות אלימות קלות יחסית. אולם הכלא הוא לא תמיד הפתרון המומלץ, אומרים מומחים שמטפלים בעבריינים הצעירים. "לא ייצא לנו הרבה מענישת קטינים וסגירתם במאסר או במעון נעול - זה משהו שמרגיע אולי לטווח קצר אך סביר להניח, שהוא ייצא עם דפוסים של עבריין", אמר ל-ynet מנהל שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה, אפי ברוור.

לדבריו, "אני מאמין שהנוער עצמו לא נכשל, אלא מדובר באנשים שאנחנו החברה לא הצלחנו לשלבם בתוכנית שמתאימה להם. זה גיל מאוד בעיתי, זה לא נכון לכנותם עבריינים ולנתק אותם מהחברה".

בכל שנה מגיעים אלפי בני נוער ומבוגרים שביצעו עבירות אלימות לטיפול של קציני מבחן במשרד הרווחה - וכל עוד יש סיכוי, מאמינים שם, זה עדיף על כליאה. על פי המחקרים של המשרד, כ-70 אחוזים ממשתתפי התוכניות לא חוזרים לבצע עבירות ולא נפתחים להם תיקים במשטרה.

בשנים האחרונות נרשמה דווקא ירידה הדרגתית במספר הקטינים המופנים לשירות המבחן על ידי בתי המשפט - 20 אלף בני נוער ב-2008 לעומת 24 אלף ב-2004. יחד עם זאת, תחושת חוסר הביטחון ברחובות מקבלת גיבוי מהנתונים לפיהם לפני העשור עבירות רכוש היו נפוצות ביותר, ואילו בשנים האחרונות תפסו את הבכורה עבירות האלימות, שנוגעות לכ-35 אחוזים מכלל ההפניות.

לפני החוק, בני 12 עד 21 מופנים על ידי בית משפט באופן אוטומטי לסקירה אצל קציני המבחן, שהם עובדים סוציאלים. לפי התסקיר מחליטים השופטים האם יש להכניס את אותם צעירים לתוכנית טיפולית, למעון סגור, לכלא או למוסד אחר. בכל מקרה, השתתפותם של בני נוער בתוכניות שיקום היא בגדר חובה.

רוב המופנים משולבים בשלב זה או אחר בתוכניות לעברייני אלימות, מין, רכוש ועוד, בקבוצות שהמנחים בהן הם עובדים סוציאלים, פסיכולוגים וסטודנטים - המשלבים טיפול קבוצתי ואישי.

הנער שניפץ - קיבל מילגה

י', בן 14, הספיק לצבור כמה תיקים פליליים. במקרה האחרון תקף לשם גניבה, נשפט ונאסר. אחרי חודש בכלא, ביקש לפתוח דף חדש. הוא שוחרר בתנאים מגבילים וכעת הוא משתתף בתוכנית טיפולית של משרד הרווחה. קצינת המבחן המדריכה אותו בקבוצה סיפרה ל-ynet, כי הנער בעיצומו של תהליך שיקום שנמשך כבר יותר משנה. "בתהליך השיקום צריך גם התערבות מירבית של המשפחה והסביבה, כי היציאה מהמעגל הזה דורשת המון כוח".

פרט לבני הנוער, בכל שנה מטפל משרד הרווחה בכ-21 אלף מבוגרים שמופנים על ידי בתי המשפט לתסקיר, מחצית מהם - בשל עבירות אלימות. גם האחראית על קציני מבחן למבוגרים במשרד הרווחה, רחל ווינשטיין, סבורה כי מידת החזרה לפשיעה נמוכה ביותר בקרב אלה שעברו טיפול.

 לפי המחקר שערכו במשרד לגבי 300 מטופלים ונתוניהם במשטרה, התברר שאחרי חמש שנים למעלה מ-70 אחוזים מהם התרחקו כליל מעולם הפשע.

אחד המטופלים, בשנות העשרים לחייו, הגיע לקבוצה טיפולית בעקבות אלימות קשה שהפנה כלפי סביבתו הקרובה. במפגשים הראשונים הוא הגיב באלימות גם כלפי המנחים ושאר המשתתפים, אך לאחר כ-20 מפגשים חל שינוי. לדברי קצינת המבחן, "הוא הגיע סגור עם עבירות אלימות קשות, ופתאום הוא מרגיש צורך להיפתח".