אל תאמינו להם, המשבר עוד כאן

חנוך לוין, שבימים אלה צוין עשור למותו, כתב באחד משיריו: "אל תסתכל בקנקן אלא בסוחרי הקנקנים". מדריך זה לחיים בעולמנו הקפיטליסטי תקף גם לגבי המשבר הכלכלי הנוכחי, שלדברי רבים כבר חלף, או עשוי לחלוף בקרוב. "אל תסתכל במשבר, אלא בסוחרי המשבר", היינו משכתבים את מילותיו של לוין ביחס למשבר שחלף, שעשוי לחלוף... או שלא היה בכלל.

נשיא ארה"ב הצעיר, ברק אובמה, רואה "שיפור בתעסוקה", כאשר מספר המובטלים, או ליתר דיוק הרשומים כמובטלים והזכאים לדמי אבטלה, ירד בחודש האחרון מ-9.5% ל-9.4% מכוח העבודה.

בנימין נתניהו אמר ש"הנתונים המצטברים של הרבעונים האחרונים מעידים על כך שמצב המשק הישראלי טוב יותר מזה של הכלכלות המובילות בעולם. העליות בצריכה הפרטית, בייצוא ובגביית המסים מעודדת מאוד". ניתן היה למלא עמודים רבים עם הודעות השמחה על "תום המשבר".

אז מדוע לא להאמין בהם? כאמור, המספרים לא מסתדרים. יש מכוני מחקר בארה"ב הסבורים שמספר המובטלים האמיתי, הכולל את אלה שעבורם הסתיימה תקופת הזכאות לדמי אבטלה אך אין להם עבודה - הוא בין 16 ל-17% מכוח העבודה.

בישראל הגיע אחוז הבלתי מועסקים במאי 2009, על פי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-8.4%. מדובר בעלייה של כ-40% בשיעור האבטלה במשך 12 החודשים האחרונים. כך חזרה רמת האבטלה כשלוש שנים אחורה – לספטמבר 2006.

אם המשבר יחריף כפי שסבורים התעשיינים, רמת האבטלה עלולה להגיע לשיעורה שבשנים 2002 ו-2003, בה אחד מכל עשרה עובדים היה מובטל. אלה שנות המשבר הקודם, פרי שילוב האינתיפאדה הפלסטינית ומשבר תעשייתיות ההיי-טק בעולם.

אבל מדוע להביא דווקא את הנתונים הקשים? האם אין בורסה? או מדד מנהלי הרכש? או מדדי הנדל"ן? למה להתעקש ולהשחיר את התמונה? 

מכל הנתונים הכלכליים המסופקים חדשות לבקרים על ידי העיתונות, הבורסה והממשלה, יש לשים לב תמיד לנתון מרכזי, לנתון הקובע: כמה אנשים עובדים. במילים אחרות, מול מבול הנתונים והפרשנויות, יש לנתח את מפלס הכלכלה באמצעות מד פשוט ויעיל: כמה עובדים מועסקים ומהי רמת השכר שלהם.

ככל שיותר מועסקים מוציאים יותר כסף ("ביקושים" בלשון הכלכלנים), כך ניתן יהיה לקבוע אם המשבר מאחורינו. אם לשפוט על פי רמת התעסוקה והאבטלה בשני הקצוות: ארה"ב, במרכז הגלובליזציה הקפיטליסטית, ומדינת ישראל שבפריפריה הרחוקה - המשבר עדיין עמנו.

ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית