הליגה האיטלקית בדעיכה? אל תהיו בטוחים
למרות עזיבת כוכבים כמו קאקה וזלאטן, לא בטוח שאין מה לראות בסרייה A. שימי ששון, בתפקיד הסנגור, משיב לטענות התביעה הטוענת כי הכדורגל האיטלקי כבר לא רלוונטי. מה עמדתכם?
אולם בעשור הנוכחי, ככל שחולפות השנים, מעמדו של הקאלצ'ו איטליאנו הולך ודועך. האצטדיונים מיושנים, הכסף כבר לא גדל על העצים ויש הטוענים כי עזיבתם של קאקה וזלאטן איברהימוביץ' את המגף, מסמלת את ירידתה הסופית של הליגה מנכסיה.
חרף הטענות הללו, מצבו של הכדורגל האיטלקי טוב בהרבה מהמתואר, וכותב שורות אלו מתכוון להוכיח זאת. עבדכם הנאמן ריכז את הקובלנות הנפוצות כנגד הליגה האיטלקית, ועל תקן הסנגור ניסח כתב תגובה כנגד כל אחת ואחת מהן. אתם מוזמנים להתחפש לשופטים ולקבוע - האם הסרייה A עדיין רלוונטית?
איפה הכוכבים?
התביעה: מספיק להעיף מבט במפה המפרטת את תפזורת הכוכבים העולמית ולראות שאף דגל קטנטן לא ניצב בתוך תחומי המגף. כל השחקנים הגדולים מעדיפים את ספרד או אנגליה, ואיטליה נותרה ללא אף סופרסטאר אחרי עזיבתם של קאקה וזלאטן.
סופרסטאר זלאטן עזב, אטו הגיע להחליפו (צילומים: רויטרס)
דבר הסנגור: אכן, שני הכוכבים הגדולים נטשו, אך הליגה בהחלט יכולה להתאושש מכך. בל נשכח שמחליפו של קאקה במילאן, רונאלדיניו, נחשב עד לא מזמן לשחקן הגדול בתבל, ואם יחדש ימיו כקדם, שהרי הסרייה A הרוויחה כוכב גדול עוד יותר. יש לציין כי שני יורשים פוטנציאליים למשבצת הכוכב של קאקה נמצאים ביובה ופאלרמו - הראשון הוא דייגו, ברזילאי לא פחות מוכשר שסופסוף עושה את קפיצת המדרגה, והשני, חבייר פאסטורה (פאלרמו), עילוי של ממש שכבר זכה לכינוי 'קאקה הארגנטינאי'.
באשר לזלאטן, לאינטר אין מחליף ראוי, אך הליגה קיבלה את סמואל אטו, מגדולי החלוצים על הפלאנטה. זאת ועוד - עם רכש של פליימייקר איכותי, הנראצורי יהיו חזקים יותר מאשתקד, ובכך תרוויח הליגה קבוצה יותר טובה.
פליפה מלו. אחרי המונדיאל ידברו עליו הרבה (צילום: רויטרס)
אגב, תמונת המצב בכל הנוגע לכוכבים עשויה להשתנות אחרי גביע העולם, שהרי שחקנים שהפכו לבכירים אך עדיין לא פרצו לגמרי לתודעה, דוגמת פליפה מלו (יובה), עשויים לקבל אחרי הטורניר תווית של סטארים. שימו לב, כמעט חצי משחקני נבחרות ברזיל וארגנטינה משתייכים לליגה האיטלקית. זאת ועוד, לא שכחנו שכמה מהשחקנים הטובים בעולם בתפקידם עוד נמצאים באיטליה, בין היתר בופון וסזאר (שוערים), מייקון (מגן ימני) וקייליני (בלם).
וכמובן, איך אפשר לומר על ליגה בה משחקים אלסנדרו דל פיירו ופרנצ'סקו טוטי - שני גאונים ותיקים שמאפשרים לצופה להתרפק על העבר וההווה בו זמנית - שהיא נטולת כוכבים?
עזוב את הכוכבים, איפה כרטיס האשראי?
התביעה: הסרייה A לא יכולה לחזור לימיה הגדולים. בשנות ה-90 היתרון שלה על פני הליגות האחרות היה הכסף שזרם בכמויות, והיום היא כבר לא רווחית. בין היתר בגלל אותם אצטדיונים מיושנים, שפשוט מוציאים את החשק לצפות במשחקים.
מראדונה בנאפולי של שנות ה-90'. הליגה הטובה בעולם? (צילום: AP)
דבר הסנגור: ראשית, אבקש להשתמש במיצג א' - תכנית ההינתקות של הליגה הבכירה מליגת המשנה. הסרייה A תעבור לפורמט זהה לזה של הפרמייר ליג בעונת 2010-2011, כשאפילו שוקלים שם לשנות את שם הליגה. כתוצאה מהניתוק מכרו הקבוצות את זכויות השידור לעונת 2010/11 ו-2011/12 ב-1.5 מיליארד אירו ל'סקיי', סכום שעוד יאמיר עם מכירת חבילות שידור לחברות נוספות.
בניגוד לשנים קודמות, בהן מכרו הקבוצות את הזכויות באופן אינדיבידואלי (יובה, למשל, הרוויחה 100 מיליון אירו לערך - הקטנות הרוויחו פרוטות), ההסכם האחרון נחתם קולקטיבית, והסכום יחולק בין 20 קבוצות הליגה. הרווחים של הגדולות יקטנו, אך זה ישתלם להן בטווח הרחוק. הקבוצות הצנועות יקבלו נתח גדול משמעותית ויוכלו להשתדרג, מה שמבטיח ליגה טובה ותחרותית יותר בעשור הבא.
אוהדי מילאן סוגדים לקאקה. עלייה במכירת המנויים (צילום: רויטרס)
זאת ועוד, נדמה שבאיטליה הבינו סופסוף שנדרש שיווק אגרסיבי של הליגה, וכצעד ראשון העתיקו את משחק הסופרקופה האחרון לבייג'ינג. האווירה הייתה מחשמלת ואנשי אינטר ולאציו, הקבוצות המשתתפות, נדהמו מהאהדה שהרעיפו עליהם הסינים. למי שלא יודע, הליגה האיטלקית היתה הראשונה שמשחקיה הועברו בשידור ישיר בסין (ובמשך שנים, גם היחידה), לפני 20 שנה בערך, והפופולאריות לא שככה. צפו לצעדים דומים שיגבירו את החשיפה ברמה הגלובלית.
באשר לאצטדיונים - אכן, איטליה מוצפת במתקנים מיושנים עם אקוסטיקה נוראית, אך זה הולך להשתנות. הדלה אלפי המחודש, שנבנה בימים אלו בסטנדרטים אנגליים, ייפתח ב-2011. נשיא פאלרמו, מאוריציו זאמפריני, הכריז כי הוא מתכנן לבנות אצטדיון חדש בסיציליה בעלות של 400 מיליון אירו.
איצטדיון דלה אלפי. חכו, חכו למודל החדש (צילום: גטי אימג'ס)
בקליארי יבנו בקרוב מחדש את ה'סטאדיו סנט'אלייה'. וישנן גם תכניות לבניית אצטדיונים חדשים במילאנו, רומא, פירנצה ואפילו ג'נובה, כשבעיר האחרונה אף החל קמפיין למניעת התוכנית הלא ברורה להריסתו של ה'מראסי' היפהפה.
התביעה: ובכל זאת, שוב כסף. ברלוסקוני מציע תקרת שכר, ולוטיטו (לאציו) כבר תומך בו. ככה חוזרים לפסגה?
דבר הסנגור: קצת שפיות לא תזיק. קודם כל, בעולם בו שחקני כדורגל עוברים מקבוצה לקבוצה עבור סכומים שיכולים להאכיל מיליוני רעבים לשנה שלמה, רעיון תקרת שכר אינו תלוש מהמציאות. חוץ מזה, לאיטלקיות מגיעות מחמאות על ההתנהלות המתונה והסירוב להיגרר אחרי פלורנטינו פרס החוצפן.
פלורנטינו פרס. מי אמר שכולם צריכים לשפוך מיליונים כמוהו? (צילום: AFP)
ברלוסקוני אמנם סגר את הארנק, אך אין שום רע בקיץ אחד מתון. יובנטוס התנהלה בשנים האחרונות בזהירות ואת העונה האחרונה סיימה ברווח של 7 מיליון אירו. העונה היא כבר הרשתה לעצמה לבזבז יותר מ-50 מיליון, והיא לא הקבוצה האיטלקית היחידה שפעלה במרץ בשוק.
כמו כן, יותר ויותר מיליארדרים מנסים לרכוש קבוצות מידי המשפחות השלטות. טימותי ברטון, איל הון טקסני, כבר רכש את בארי מידי וינצ'נזו מטראזה, שהחזיק בקבוצה מ-1983. פרנצ'סקה מנאריני (בולוניה) ורוזלה סנסי (רומא), שירשו את קבוצותיהן לאחר מות האבא, כמעט התפתו ומכרו הקיץ, אבל רק כמעט. בעלי ממון כאלו יזרימו כספים וישדרגו את הקבוצות, אך ספק אם חובבי הליגה רוצים שתעבור לידיים זרות ותהפוך למעין פרמייר ליג, עם קבוצות שמחליפות את הרומנטיקה בסכומי כסף חסרי פרופורציה (ע"ע מנצ'סטר סיטי).
כרטיס אשראי? התכוונו 'כרטיס אוהד'
התביעה: מה עם האלימות? זו אחת הסיבות שאין קהל במגרשים.
דבר הסנגור: באיטליה מפיקים לקחים והחליטו לנקוט בצעד שנוי במחלוקת. מדצמבר הקרוב תתאפשר הכניסה למשחקים רק לאוהדים שינפיקו 'כרטיס אוהד' אלקטרוני, שיהפוך בעצם לתעודת הזהות של האוהד במגרשים. הכרטיס אמור למגר את האלימות ולהקל על תפיסת מתפרעים והרחקתם מהאצטדיונים. האולטראס, כמובן, כבר מוחים.
יציעים ריקים באיטליה. המטרה - להרחיק את החוליגאנים (צילום: AFP)
אגב, האוהדים מביעים אמון בכדורגל האיטלקי ועד כה נרשמה עלייה במכירות המנויים לעומת העונה שעברה (15,000 לערך יותר לעומת אשתקד, נכון ללפני שבועיים), נתון מרשים לאור העובדה שיותר ויותר משחקים משודרים בטלוויזיה. אינטר מובילה עם 40 אלף וגנואה מדהימה עם שיא היסטורי של 23,125 (אצטדיונה מכיל 32 אלף מקומות). נתון פיקנטי - ורונה, מהליגה השלישית, הגיעה ל-10,000 מינויים, בעוד שהיריבה העירונית, קייבו, מהליגה הבכירה, מכרה רק 6,000. אגב, ממוצע הקהל במגרשים נמצא בעלייה מתמדת - 25 אלף אשתקד לעומת 18.5 אלף ב-2007.
התביעה: נו, אז איזו ליגה נראה העונה?
דבר הסנגור: כפי שכבר הרחבנו בכתבות קודמות, הפליימייקר חוזר למרכז הבמה, מה שמבטיח כדורגל מרתק. כמו כן, באיטליה מבינים שצריך לשלב צעירים כדי שלא יברחו, והשנה הם יקבלו יותר דקות. הדרום ינסה לתת פייט לצפון בעזרת נאפולי ופאלרמו המלהיבות, ומאמנים צעירים יקבלו צ'אנס א-לה פפ גווארדיולה (פרארה ולאונרדו).
ליונל מסי לא בליגה האיטלקית, אבל חצי נבחרת ארגנטינה כן (צילום: AP)
התופעה שתעמוד במוקד היא הזרימה הדרום אמריקאית למגף,
שמשופע בשחקנים לטיניים. אין כל רע בשילוב בין הטאץ' הדרום אמריקאי לסטייל האיטלקי, אולם צמצום של מספר הזרים (הבינוניים והחלשים שביניהם, ולא חסרים כאלו), יאפשר מתן הזדמנות לצעירים מקומיים. לא פחות מ-116 דרום אמריקאיים ישחקו העונה בליגה הבכירה באיטליה לפי ספירה שלנו, רובם מארגנטינה וברזיל, כשהמקרה הקיצוני ביותר הוא בקטאניה, המחזיקה לא פחות מ-11 ארגנטינאים.
עם קצב לטיני וטקטיקה איטלקית, הכדורגל המשובח צפוי להאפיל על כל המגרעות, ונראה כי העשור הבא מבטיח גדולות ונצורות לקאלצ'ו איטליאנו. נו, השתכנעתם? שתהיה עונה מוצלחת.
- גם העונה, כמו בשנה שעברה, תוכלו לראות את תקצירי הליגה האיטלקית כאן ב-ynet
