אם ראיתם במקרה גמל מצרי, תגידו לו שהוא חשוד

במשרד החקלאות רצו להמית את שני הגמלים שהסתננו לישראל ממצרים בשבוע שעבר. במשרד דחו כל הצעה להשאירם בהסגר עד לבירור מצבם, והתעקשו שהגמלים עלולים להפיץ מחלות ולהדביק גם בני אדם. אלא שבית המשפט עצר את המתתם, והגמלים - שלפני רגע היו סכנה לציבור - הושארו קשורים לאבן בלב המדבר ללא השגחה. בסוף השבוע מישהו לקח אותם וכעת לא יודעים - גם לא במשרד החקלאות - היכן הם ומי חשוף אליהם.

הגמלים חצו את הגבול בין ישראל ומצרים ונתפסו על ידי כוח של מג"ב בערבה. ב"חאן שחרות", שם ישנה חוות גמלים פעילה, הציעו לאמצם ואף הציעו לממן עבורם חיסונים ובדיקות רפואיות ולהשאירם בהסגר על פי חוק, כדי לוודא שאינם חולים.

אך במשרד החקלאות התנגדו בתוקף. במשרד התעקשו שהגמלים חשודים כמי שנגועים במחלות מידבקות המסוכנות גם לבני אדם, והתכוונו להמיתם. אנשי שחרות ועמותת "תנו לחיות לחיות" ניסו לסכל את ההמתה, וטענו כי חלופת ההסגר היא פיתרון מצויין לבירור מצבם הבריאותי. לטענתם, אנשי המשרד היו אטומים לפניותיהם ולכן נאלצו לבקש סעד מבית המשפט.

בית המשפט השלום בבאר-שבע דן בנושא ביום חמישי והוציא צו ביניים לשמונה ימים האוסר על משרד החקלאות להמית את הגמלים. אך מרגע שנאסרה המתתם, נדמה שבמשרד החקלאות איבדו בגמלים כל עניין והחיות - שלפני רגע היו חשודות כמי שנושאות מחלות מסוכנות - הופקרו במדבר, ללא שום השגחה.

הגמלים "המסוכנים" הופקרו ללא השגחה

מאז החלטת בית המשפט נותרו שני הגמלים בנקודה בה נתפסו ונקשרו לאבן, סמוך לכביש מספר 12. לא אנשי משרד החקלאות כי אם בעלי חוות הגמלים בשחרות הם שסיפקו להם מזון ומים בכל אותם ימים. בית המשפט אמור לדון שוב בעניינם ביום שלישי, אך ביום שישי הם נעלמו. 

אנשי "תנו לחיות לחיות" טוענים כי למקום הגיעו אנשים שהציגו עצמם כאנשי משרד החקלאות ולקחו את הגמלים. במשרד מכחישים זאת בתוקף. בעמותה מתעקשים שעורך דינם שוחח עם גורמים במשרד החקלאות, שהבהירו לו שהגמלים נלקחו ולא יאונה להם כל רע. "עכשיו הם אומרים שהגמלים לא אצלם... האם יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה?", תוהה דוברת העמותה, אתי אלטמן.

במשרד החקלאות מבהירים באופן חד משמעי כי בעקבות הדיווח הראשוני על הגמלים, "ולאור הסכנה המרובה בכניסתם של גמלים שאינם מוכרים לישראל, הורה מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שלא להזיזם ממקום הימצאם, על מנת למנוע כל סיכון של חשיפת אזורים נוספים למחלות".

במשרד אמרו כי המטרה של השארת הגמלים במקום בו נמצאו נועדה למנוע את השמתם בהסגר. לדבריהם, החשש של השרותים הווטרינרים הוא לשלומם של בעלי חיים רבים נוספים, שנוכחות הגמלים היתה מעמידה אותם בסיכון מאוד גבוה".

אך נדמה שההתעקשות של משרד החקלאות בנושא ההסגר לא הוכיחה את עצמה, בלשון המעטה. בפועל, המשרד איבד את הגמלים החשודים כמפיצי מחלות, אינו יודע היכן הם, אינו יודע האם אכן חולים והאם הם באים במגע עם גמלים אחרים או בני אדם.

בתגובה לשאלות ynet בנושא אמרו במשרד שביום שישי, עם קבלת הדיווח על היעלמות הגמלים בלשכה הווטרינרית בבאר שבע, נפתחה חקירה של יחידת הפיקוח על החי והצומח. "המשרד אינו יודע לאן הגמלים נעלמו. למותר לציין, כי למשרד אין יד ורגל בהיעלמותם".

במלים אחרות, לא רק שהגמלים החשודים כמסוכנים הושארו ללא השגחה ונעלמו, כעת גם משקיעה המדינה משאבים של יחידת הפיצו"ח על מנת לאתרם. אולי היה עדיף להשאירם בהסגר בחווה בשחרות? 

במשרד מתעקשים שלא, וטוענים כי זאת בדיוק הסיבה שעדיף היה להמית את הגמלים מלכתחילה. "הימנעות מהמתה לאורך זמן מסכנת את הסובבים ולא מותירה ברירה אלא להשאיר את בעלי החיים בנקודה בה נמצאו, על מנת למנוע סכנת פגיעה רחבה יותר מזו הקיימת".

ב"תנו לחיות לחיות" זועמים על החלטת המשרד להשאיר את הגמלים מופקרים בשטח. "לא רק שהשרותים הווטרינרים לא ביצעו בדיקה יסודית כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת מהגמלים, אלא שכעת הם מהווים סכנה אמיתית לציבור ולבעלי החיים. הצענו להשאירם בהסגר אלטרנטיבי בחוות הגמלים, ואפילו להקים הסגר בסמוך לגבול על חשבוננו, אך ללא הועיל".