עונשים כבדים אינם הפתרון

בישיבת הממשלה האחרונה עלתה הצעה לזרז חקיקה שתחמיר את ענישת הפושעים. לכאורה פתרון פשוט, זול ויעיל: אם הפושעים ייכלאו לתקופות ארוכות יותר מאחורי סורג ובריח תסבול החברה פחות ממעלליהם והעונשים הכבדים עשויים להרתיע אחרים מלעבור על החוק. אולם המציאות שונה: באמצעים הקיימים, עונשים כבדים לא יפתרו את הבעיה.

באופן פרדוקסלי, בישראל של 2009 החמרת הענישה ללא בניית מתקני כליאה נוספים לא תאריך את שהותם של פושעים בכלא. ומדוע? כבר כיום, כאשר נגזרים עונשים קלים, נאלץ שירות בתי הסוהר לשחרר מהכלא אסירים לפני תום תקופת מאסרם בשל חוסר במקומות כליאה. ללא בניית מתקני כליאה החמרת הענישה והארכת תקופת המאסר כביכול, תגרום לקיצור נוסף בזמן המאסר ותשים ללעג את בעלי הכוונות הטובות.

יתרה מכך, כיום כ-80 אחוז מכתבי האישום נגד עבריינים מסתיימים בעסקאות טיעון ובעונשים מופחתים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חוסר היכולת של הפרקליטות לנהל משפטים רבים, בשל חוסר בתקנים של פרקליטים ותובעים. גם בבתי המשפט העומס עצום וכל תיק נוסף, המחייב ניהול משפט מלא, מאריך את התור ודוחה העמדה לדין של אחרים. אילו היו העבריינים מקימים ועד, מסרבים לכל עסקאות הטיעון ודורשים לנהל משפטים המערכת הייתה קורסת ורבבות תיקים היו מושלכים לפח ללא כל טיפול. לראיה, מדי כמה שנים נגנזים אלפי תיקים, לרבות תיקי פשע, והעבריינים אינם מובאים לדין כלל, בשל מצוקת כוח אדם בפרקליטות ובתביעה המשטרתית. הקשר הישיר ברור: יותר פרקליטים, שופטים ושוטרים - יותר ענישה. חקיקה לא תועיל כאן.

המאבק באלימות ובפשע מחייב התמודדות בשורה של זירות: בחינוך, ברווחה, בשיקום, במניעה ובאכיפה. רק פעולה מערכתית כוללת ומתואמת בכל הזירות יכולה להניב תוצאות אופטימליות.

הממשלה חייבת להקים מטה משולב למלחמה בפשע ובאלימות, שיכין תוכנית כוללת ויממן את פעילותן של כל זרועות הממשלה בתוספות תקציביות בסדרי גודל של מיליארדי שקלים בכל שנת תקציב. רק גישה רב-מערכתית אשר תטפל בפשיעה מתוך נקודת השקפה של מניעה, חינוך ושיקום ותחזק גם את הענישה והאכיפה, היא זו שתביא מזור לחברה הישראלית, ולא חקיקה בלבד, אשר לא תועיל, אפילו לא כעלה תאנה לחפות על ערוותנו.

מיכאל איתן הוא השר המתאם את שירותי הממשלה