שתף קטע נבחר

להכיר בקנטונים הפלסטיניים

רק הבנה שיש שני פלסטין לצידנו תקרב אותנו לדיון על תום הסכסוך

המציאות היא נקודת המוצא לעיצוב העתיד. כל דרך אנושית שמטרה בצידה, ראשיתה בנקודת מוצא וסופה, אם צלחה, בנקודת הסיום, קרי: בהשגת המטרה. תנאי הכרחי אם כן להצלחה בעתיד - היא הכרה במציאות והבנתה.

 

ההנחות הן כי מטרת הפלסטינים להגיע לעצמאות מדינית באמצעות השגת ריבונות על טריטוריה מוגדרת ובעלת גבולות מוסכמים. וכן, שהאינטרס של ישראל הוא בהכרת המרחב דובר הלשון הערבית בקיומה ככזו, וכי הכרה כי זו לא תושג, אלא באמצעות חלוקת ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות לאום לשני העמים.

 

ליישום שתי הנחות יסוד אלה יש כורח בהבנת המציאות שהתקבעה עם השתלטות תנועת החמאס על רצועת עזה. השתלטות שסימנה הצהרת החמאס על כוחו מחד גיסא ועיוורון של הרשות הפלסטינית וקברניטי מדינת ישראל לגבי כוחו מאידך גיסא, מציאות ששררה בפועל בטריטוריה זו.

 

תושבי רצועת עזה המקוריים ופליטי העימות האלים ב-1948, כפלשתינים, נושאים במידה רבה חותם נוסף, חותם של העם האחר ממנו היגרו מרביתם, חותם העם הערבי המצרי, הגירה מתקופות מאוחרות. זאת, בשונה ממוצא תושבי ההר של יו"ש שרבים מהם ישבו בו עוד מקדם והתאסלמו בלחץ הכובש האיסלאמי במהלך השנים. השוני מתבטא במציאות גם ברכיבי תרבות וגם ברמת בגרות מדינית לאומית, המחייבת ריסון של הדומיננטיות המשפחתית והשבטית, בניהול החיים הציבוריים.

 

מעקב אחר תהליך התגבשות התנועה הלאומית הפלסטינית מלמד, כי התפשטותה בעזה הייתה מאוחרת יותר וכך גם השתתפותם הפעילה וחלקם בתהליך ובגלי העימות המתפתח עם האוכלוסייה היהודית. עזה ופליטיה לא היו צריכים לאמץ את הפונדמנטליזם כאורח חיים יום יומי, הוא היה שם מאז ומעולם. התגבשותה המהירה יחסית של תנועת החמאס בעזה נשענה בעיקר על הקיים.

 

השתלטות החמאס על הרצועה רק נתנה מעטה פוליטי וטריטוריאלי נבדל, לרבות הגדרת גבולות בינלאומיים, למציאות דמוגרפית-תרבותית קיימת. הלכה למעשה, פוליטית יצר החמאס את קנטון עזה ובכך, בדרך הניגוד, יצר גם את קנטון יו"ש.

 

השתלבותו בעתיד של קנטון עזה במסגרת מדינה לאומית פלסטינית לא תמחה את הפערים הקיימים בינו לבין קנטון יו"ש אלא בתהליך רב-דורי. המחשה לבעייתיות של ניגודים דמוגרפיים-תרבותיים בתהליך גיבוש לאומי ניתן לראות במצבה ובמעמדה של העדה הנוצרית הפלסטינית בשטחי עזה ויו"ש.

 

החציצה בין עזה ויו"ש על ידי תחומה של מדינת ישראל תתרום את חלקה לחיזוק הנבדלות בין הקנטונים ולא להחלשתה. וסביר ונכון יהיה להניח כי מבנה פדרטיבי של מדינה לאומית פלסטינית, הנשען על מבנה קנטונלי, יאפשר גיבוש מדורג שלה בחיכוך מינימלי וללא שפיכות-דמים, כפי שהתחוללה עד כה.

 

גם לישראל עדיפה ההכרה במציאות הקיימת וביתרון הנובע ממנה, לגיבוש פתרון של שלום במרחב כולו. התקדמות לקראת הסדר הנשענת על הכרה בפער הקיים בבגרות ובבשלות הפוליטית, החברתית והמדינית בין קנטון יו"ש לקנטון עזה תאפשר השגת הסדרים מול כל קנטון, בהתאם למידת בשלותו להסדר כולל, ובלו"ז תואם לרמת בשלותו.

 

אסטרטגיה מדינית כזו מחייבת את ישראל לדיאלוג נפרד עם כל קנטון, ולהתייחסות עניינית התואמת לצרכיו הוא ולהדדיות הנדרשת ממנו, בכל שלב בהתקדמות.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בגבול עזה רפיח
צילום: AFP
מוטי אשכנזי
צילום: ניב קלדרון
מומלצים