מסמכים: המחבל מלוקרבי שוחרר תמורת נפט

ה"טיימס" מכה בממשלת בריטניה: יום אחרי שחשף כי בריטניה הבטיחה לארה"ב לא לשחרר את המעורבים בפיצוץ המטוס בלוקרבי, ממשיך העיתון הלונדוני לחשוף פרטים על הפרשה, ומגלה כי הממשלה לא ממש התכוונה לעמוד בהבטחה. על פי מסמכים שמפרסם הבוקר (א') העיתון, עשרה ימים לאחר שחרורו מעורר המחלוקת של המחבל הלובי עבד אל-בסט אל-מגרהי, כבר לפני שנתיים הכשיר שר החוץ ג'ק סטרו את שחרורו, בנימוק שהדבר יאפשר קידום עסקת נפט - שהיא "אינטרס עליון" של בריטניה.

באופן רשמי, הוחלט לשחרר את אל-מגרהי בגלל מצבו הרפואי הסופני. אולם מיד לאחר שחרורו רמז שליט לוב מועמר קדאפי כי מדובר היה למעשה בעסקה, כשהודה למלכת בריטניה על השחרור. הממשלה הבריטית הכחישה, אך מיד לאחר מכן התפרסמו דברים שאמר בנו של קדאפי, סאיף,

למחבל המשוחרר, שלפיהם השחרור היה חלק מעסקת גז ונפט, שהחלה להתגבש עוד בימי ממשלתו של טוני בלייר.

חשיפת ה"טיימס" הבוקר לא מותירה מקום לספק בעניין: מדובר במכתב שכתב שר המשפטים הבריטי, ג'ק סטרו, למקבילו בממשלת סקוטלנד, קני מק'אסקיל. האחרון היה זה שספג את עיקר הביקורת על ההחלטה לשחרר את אל-מגרהי, אולם כעת מתברר כי ההחלטה השנויה במחלוקת התקבלה למעשה בלונדון ולא באדינבורו.

על פי חלופת המכתבים שנחשפה, בתחילה, במכתב מיולי 2007, דרש השר סטרו שלא לכלול את אל-מגרהי במסגרת רשימת לובים המיועדים לשחרור במסגרת עסקת חילופי אסירים. אולם במכתב נוסף, חמישה חודשים מאוחר יותר, הוא שינה את דעתו והכשיר את השחרור - בטענה שמדובר ב"אינטרס עליון" של בריטניה. זמן קצר לאחר מכן הוסרו המכשולים מעל חתימת עסקת נפט בהיקף מיליארדי ליש"ט בין לוב לענקית האנרגיה הבריטית, BP.

הפרסום מחזק עוד יותר את הביקורת הפוליטית בממלכה על ההחלטה. "זו העדות החזקה ביותר עד כה לכך שממשלת בריטניה הייתה מעורבת לאורך זמן בשיחות בעניין אל-מגרהי, שבהן שיקולים מסחריים מילאו תפקיד משמעותי", אמר אדוארד דייווי, דובר הליברל-דמוקרטים לענייני חוץ.

"האישור להוציא כסף היה תלוי בפוליטיקה"

העסקה המדוברת, שהיקפה עשוי להגיע לכ-15 מיליארד ליש"ט, החלה להתגבש במאי 2007. חצי שנה לאחר מכן, בדצמבר, היא עדיין המתינה להיחתם. במכתב מה-19 לדצמבר, הודיע סטרו למק'אסקיל כי ממשלת בריטניה זונחת את כוונתה להשמיט את אל-מגרהי מרשימת המשוחררים. "בעבר הכרתי בחשיבות עניינו של אל-מגרהי לסקוטלנד, ואמרתי שאנסה להוציאו מהעסקה", כתב סטרו במכתב, שהודלף לעיתון על ידי מקור בווייטהול. "אולם לא הצלחתי להבטיח את העניין. המגעים בעניינים רחבים עם הלובים מגיעים לשלבים מכריעים, ולנוכח האינטרסים העליונים של הממלכה המאוחדת, יש להשלים את חילופי האסירים כמתוכנן, מבלי להשמיט איש".

ההתפתלויות המילוליות של השר עשו את שלהן, אל-מגרהי נשאר ברשימה - וחודש וחצי לאחר מכן נסגרה העסקה ה"תקועה".

 עסקת חילופי האסירים הושלמה לבסוף במאי השנה.

מקורות נוספים מאשרים כי כך היו פני הדברים. "איש לא הטיל ספק בכך שלוב רצתה את עסקת BP", אמר סר ריצ'רד דלטון, לשעבר שגריר בריטניה בלוב. "אבל האישור של הסמכות העליונה להוציא כסף בפועל היה תלוי בפוליטיקה".

גם במשרד המשפטים הבריטי מוכנים להודות כעת כי "שיקולים מסחריים היוו פקטור" במגעים על עסקת האסירים. "המגעים על העסקה היו חלק ממגעים רחבים יותר במסגרת נרמול היחסים עם לוב", אמר דובר משרד המשפטים. "אלו כללו מגוון נושאים, כולל מסחר".