המרכיב הכי בריא שחסר לכם בתפריט
היתרונות שלהן כל כך מובהקים, אז למה אנחנו אוכלים כל כך מעט קטניות? אולי זה מסע ההשמצה נגד הסויה, אולי תחושת הנפיחות, מה שבטוח לקטניות תפקיד חשוב ביותר בהארכת החיים. תשאלו את האוקינאווים
סרדיניה מלאה בשדות פול. באוקינאווה אוכלים סויה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם, ואנשי ההונזה אוהבים להנביט את הקטניות שלהם. אצל כל מאריכי החיים, הקטניות הן מרכיב חשוב בתפריט היומי.
"קטניות הן מרכיב חשוב מאוד בתזונה בריאה, ומומלץ לאכול מהן כל יום", אומרת
ד"ר דנית שחר, דיאטנית ואפידמיולוגית, חוקרת ומרצה על תזונה בגיל המבוגר ועל אפידמיולוגיה תזונתית באוניברסיטת באר שבע. "הן משמשות מקור מעולה לוויטמינים מקבוצת B, לסלניום, לסיבים תזונתיים, לברזל ולאבץ".
ליתרונות אלה אפשר להוסיף גם את המדד הגליקמי הנמוך של הקטניות, העוזר לתחושת שובע מתמשכת, לשמירה על משקל תקין ועל רמות מאוזנות של סוכר ושומני דם.
סויה - מלכת הקטניות?
"מבין הקטניות נראה שלסויה יתרונות מיוחדים", אומרת ד"ר דנית שחר. "היא עשירה באיזופלאבונים, פיטואסטרוגנים וחלבון איכותי יותר מקטניות אחרות, אך עם זאת יש לקחת בחשבון את ההסתייגויות של משרד הבריאות בנושא זה".
ד"ר שחר מתכוונת להמלצות של ועדה מטעם משרד הבריאות שהתפרסמו ב- 2005 ועוררו גל של תגובות וביקורת. המלצותיה של הוועדה מופיעות בהרחבה גם בגיליון השבוע של עיתון "לאישה". הן כוללות, בין השאר, המלצה להגביל את צריכת סויה לתינוקות ולילדים, ונקיטת אמצעי זהירות בנוגע לסרטן השד ולאלה הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס.
צלחת בריאות של אפונה ונבטים (צילום: (ויז'ואל פוטוס)
ביקורת על הביקורת
"למיטב ידיעתי, נכון להיום כל המחקרים על סויה והורמונים נעשו על בעלי חיים", אומר פרופ' צבי צדיק, אנדוקרינולוג ילדים ויו"ר רשות המחקר בבית החולים "קפלן" ברחובות. "במחקר שפרסמנו לאחרונה עקבנו אחרי כ־700 תינוקות, מלידה עד גיל שנתיים, ולא מצאנו כל הבדל משמעותי בהתפתחות המינית בין אלה שצרכו פורמולות על בסיס חלב סויה, ובין אלה שצרכו פורמולות חלב פרה או ינקו.
"בנוסף, גם מניתוח נתונים ממאגר מידע, הכולל מעקב אחר 1,700 בנות מגיל לידה עד גיל 18, לא מצאנו כל בעיה. התפתחות מינית מוקדמת מתרחשת מזה מספר עשורים בכל העולם המערבי, וישנן כמה השערות בעולם המדעי מדוע זה קורה: בגלל עלייה בצריכת מוצרי סויה, בגלל חשיפה מוגברת לזיהום סביבתי, בגלל עלייה בשכיחות ההשמנה (רקמות השומן מפרישות הורמונים) ובאופן כללי בגלל הזנה טובה יותר ורפואה טובה יותר, המאפשרים לילדים וילדות להתפתח טוב יותר ומהר יותר. מבין כל ההשערות הללו, לדעתי לסויה יש את ההשפעה השולית ביותר, אם בכלל".
פרופ' צדיק מוסיף, שלגבי השפעת הסויה על בלוטת התריס המצב די דומה. "פרט למחקר בודד שפורסם ב-30 שנה האחרונות (ועקב אחר 5 ילדים בלבד), לא מוכרת בעולם בעיה בנושא".
ומה לגבי האזהרות ביחס לפיטואסטרוגנים שבסויה?
"פיטואסטרוגנים הם 'הורמונים צמחיים', הדומים בפעילותם לזו של ההורמון אסטרוגן, אך חלשים ממנו בעשרות עד מאות אחוזים" מסבירה ד"ר שחר. "מאחר שהם מתחרים על אותם קולטנים, הם יכולים רק לתרום לאיזון הורמונלי, כפי שנמצא בנשים בגיל מהעבר כשנבדקה השפעתם על גלי חום. אם חסרים הורמונים בגוף, הפיטואסטרוגנים יתחברו לקולטנים הפנויים, ויתגברו את הפעילות ההורמונלית החסרה. במקרה של עודף הורמונים בגוף, הם יתפסו חלק מהקולטנים במקום האסטרוגן, וכך יחלישו את ההשפעה ההורמונלית הכללית בגוף".
המלצות מהמזרח הרחוק
מעבר לכל המחלוקות המדעיות נמצאים אנשי אוקינאווה, כנראה צרכני הסויה הגדולים בעולם: הם אוכלים בין 60 ל־120 גרם מוצרי סויה טבעיים ביום (1-2 מוצרים ביום), כמות שהיא פי 24 יותר מהאמריקאי (וכנראה גם מהישראלי) הממוצע.
ובכל זאת, אצלם שכיחות סרטן השד היא מהנמוכות ביותר בעולם, וכך גם לגבי מחלות לב, שבץ וסוגי סרטן נוספים. גם עצמותיהם חזקות הרבה יותר משלנו.
אין ספק שהסויה אינה האחראית הבלעדית לבריאותם המופלאה של אנשי אוקינאווה, ובכל זאת: מול הטענה שאכילה רבה של סויה גורמת לסרטן שד חייבים להסתכל על הנתונים. אלה אומרים שבמקום שאוכלים בו הכי הרבה סויה בעולם, יש גם שכיחות נמוכה ביותר של סרטן שד. מוזר, לא?
בשורה התחתונה כדאי לזכור כי מכל הנתונים נראה שלבריאות אופטימאלית רצוי להוסיף קטניות לתזונה היומיומית שלנו. לגבי סויה הויכוח כנראה עוד ימשך זמן רב, ולו רק בגלל שסכומי כסף גדולים קשורים בתעשייה הזו, ובעיקר במתחריה – שוק מוצרי חלב הפרה. נכון להיום נראה שמוצרי הסויה הטבעיים המשמשים אוכלוסיות בריאות מזה אלפי שנים, מומלצים מאוד. הם כוללים טופו, פולי סויה (טריים או מיובשים), חלב סויה, רוטב סויה, טמפה ומיסו (ממנו עושים מרק מיסו או משתמשים בו כתבלין). מוצרי הסויה המתועשים, כגון חלבוני סויה המשמשים לשניצלים מהצומח, גבינות סויה וגבינות טופו, מומלצים פחות. לגבי הסובלים מסרטן השד ותת פעילות בלוטת התריס מומלץ להתייעץ ברופא.
בגיליון "לאישה" שיצא השבוע תוכלו לקרוא על הדרכים הרבות בהן ניתן לשלב בקלות קטניות בתפריט היומי, וכיצד להתמודד ביעילות עם תופעת הנפיחות המרתיעה רבים מאכילתם.
לכל הכתבות בסדרה "100 שנים של בריאות לחצו כאן
אופיר פוגל הוא ראש תחום נטורופתיה במרפאת שיר"מ, בית חולים "אסף הרופא", מחבר הספר "הלב - המדריך המלא לבריאות ולשיקום" יחד עם פרופ' רפי קרסו.
