סטיב באלמר הוא אדם מאוד עסוק. הוא מנהל את חברת התוכנה הגדולה בעולם, שמוצריה נמצאים כמעט בכל מחשב שנמצא בבית שלנו, בעבודה בבית ספר, במשרדים ובמוסדות וחברות שאנחנו נעזרים בהן.
אבל בשביל לשמור על המעמד הזה, חשוב למנכ"ל מיקרוסופט העולמית גדול הממדים ועתיר הכריזמה גם למכור את המוצר שלו. הוא צריך לדחוף אותו לכל מחשב ולכל שוק בעולם ולא להרפות.
במסגרת המכירות האסרטיביות שלו, הגיע סטיב באלמר לישראל לפני חמש שנים ונפגש עם בנימין נתניהו,
אז שר האוצר. הוא נפגש גם עם מנכ"לית משרד החינוך דאז רונית
| לפני 5 שנים: |
|
| משרד החינוך בחר מיקרוסופט / גל מור, מורן זליקוביץ' |
|
במשרד החינוך ומיקרוסופט שבו והכריזו על חתימת הסכם התוכנות ביניהם בחודש מאי. ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר פרטים על המניעים להתקשרות המקיפה וארוכת הטווח הזו |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בחודש ינואר הקרוב, ממש באמצע שנת הלימודים תש"ע, יפוג תוקף ההסכם עם מיקרוסופט, ומשרד החינוך יצטרך להחליט כיצד ממשיכים. בימים אלה, מקיים המשרד דיונים פנימיים באשר להמשך הפעילות, אומרים במשרד.
להסכם מחודש כזה עם מיקרוסופט יש כמובן יתרונות. חברה עם גב כלכלי חזק, נציגות בארץ, ואנשי תמיכה מיומנים - מספקת מוצר פופולרי במחיר משתלם מאוד, ומשקיעה במחשוב של מערכת החינוך.
זאת ועוד, ידע והשכלה בהפעלת המחשב ותוכנות בסיסיות חיונית מאוד לתלמידים בעידן המידע בו הם יוצאים לעולם ממוחשב. החברה גם עוזרת, במידה מסויימת לצמצם את הפער הדיגיטלי. אלא שזה תלוי כמובן גם בזמינות של מחשבים וחומרה שעדיין יקרים ולא זמינים לכל תלמיד בישראל.
מה מיקרוסופט מרוויחה? בטווח הקצר היא מקבלת הכנסות מצרכנים בדמות המורים, התלמידים ובתי הספר. בטווח הארוך היא מרוויחה צרכנים שכבר מגיל קטן מכירים את התוכנה שלהם, משתמשים בה ומיומנים בה, ולא בתוכנות אחרות. כך נשמרת הדומיננטיות של מיקרוסופט - לאורך שנים.
מוצרי מיקרוסופט, חשוב גם לציין הם טובים ועשירים בתכונות. אין סיבה לא להשתמש בהם רק מטעמים אידיאולוגיים, והשיקולים צריכים להיות גם של עלות ותועלת.
ונכון, גם תוכנות קוד פתוח צריכות גוף שיקח על עצמו את ההכשרה, ההתקנה והתמיכה הטכנית – בין אם זו חברה מסחרית, ובין אם זו עמותה שוודאי תצטרך תרומה כלשהי
בשביל להצליח להוציא לפועל תוכנית כזאת בכל כך הרבה בתי ספר.
אף על פי כן, לקראת ינואר, אז תיגמר ההתחייבות למיקרוסופט – כדאי למשרד החינוך בכל זאת לשקול חלופות למוצריה, או שימוש בהן בנוסף – ובחירה של יישום או תוכנה לפי המטרות שהיא צריכה לשרת – החל מהגשת עבודה פשוטה ללימודים, דרך בניית מאגרי מידע וטבלאות נתונים.
התוצאה של פעולה כזו, הכנסת הקוד הפתוח למערכת החינוך, תהיה תלמידים עם מיומנויות במחשב, אך גם צרכנים נבונים שמודעים לאפשרויות אחרות מלבד מוצרי מיקרוסופט - הנה לנו כבר רפורמה אחת שבה יצאנו נשכרים.
השתתפה: יהלי מורן זליקוביץ'.
לכל הטורים והמדורים - "זמן ynet"
