האתיופים הם לא פצצת הזמן האמיתית
אפליית התלמידים האתיופים בפתח תקווה היא רק קצה המזלג של הבעיות במערכת החינוך. אריאנה מלמד מציעה לגדעון סער לטפל בפצצות הזמן לפני שיהיה מאוחר מדי
בוקר טוב, כבוד השר. קראתי בעיתון שאתה משתדל לקרוא את כל המכתבים שמגיעים אליך. כל הכבוד, באמת: כמעט והתפתיתי לשלוח אחד, אבל מיד נזכרתי שממש עכשיו, בימים האלה, אתה טרוד עד מעל לראש בפתרון בעיות קשות בפתח תקווה, ואין סיכוי שתקרא בזמן. וגם אם תקרא, מה תעשה?
אני מבקשת להאיר את עיניך לבעיה שמתחת לבעיה של אפליית התלמידים האתיופים בבתי הספר הפרטיים בפתח תקווה. אם תקלף את המעטה המרגיז כשלעצמו, הבלתי נסבל, תגלה את פצצת הזמן האמיתית הרובצת לפתחך. מה תעשה בה?
יותר משליש מחניכי המערכות שלך הם ילדים עניים. רבע מהם בכלל לא מתכתבים עם מערכת החינוך הממלכתית ובוחרים במוסדות לימוד שאינם מחויבים לכלום, למעט תפילה ותחנונים. יותר מרבע מן הקליינטים שלך לא ישירו את ההמנון, ובצדק גמור, כי הוא המנון של יהודים והם לא נולדו כאלה. מי שלא ישיר, לרוב גם לא ילמד עברית ברמה שתאפשר לו להשתלב מאוחר יותר כשווה בשוק העבודה. מי שנולד וגדל כילד עני, לא חשוב מאיזו עדה, ימצא שבית הספר שלו לא נמצא ברשימה של הללו עם ההישגים המפליגים בבגרויות. מי שהוריה מקפידים על צניעות לבושה יותר מאשר על השכלתה, עלולה למצוא את עצמה בתום 12 שנות לימוד הרחק מאחורי ילדה אחרת, עם חצאית קצת יותר קצרה.
שברים פשוטים מעולם לא היו הצד החזק שלי. האנשים שניסו ללמד אותי חשבון היו מורים גרועים, ואין לי סיבה לחשוב שכרגע מצויים במערכת טובים מהם. לפיכך, לא אוכל לסכם את שיעורם היחסי של חניכיך החרדים, העניים והערבים - מה גם שקיימת חפיפה מדאיגה בין אלה לאלה. עם זאת, אני סמוכה ובטוחה כי במשרדך מצוי איזה מישהו שיכול להאיר את עיניך: לפחות מחצית מאזרחיה העתידיים של המדינה הזאת באים בשערי מערכת החינוך כשהסיכויים שלהם להצליח מאוד מאוד נמוכים.
ומה עושה המערכת? מתייחסת אליהם בשוויון מוחלט, שבמקרה הזה הוא שוויון נפש, כלומר - אדישות, כלומר - בכייה לדורות. המערכת יודעת לספר כי התקציב "פר תלמיד" הוא, בשקלולים המתחייבים מאופי המקום ומרמת ההכנסה של אזרחיו, ממש בסדר גמור. יחסית, כמובן.
אבל המערכת לא יודעת להתבונן במגוון החברתי העצום והמאתגר של נתיניה הקטנים ולומר - רק רגע - שוויון מתמטי? שוויון של מטומטמים, זה מה שיבטיח לקטנים האלה הזדמנות שווה, או אולי צריך לחשוב שנית, בעוז ומחוץ לקופסה, ולבדוק מיהו אותו תלמיד, אותה יחידה קטנה ומתוקצבת?
השוויון המתמטי פשט את הרגל, כבוד השר. אם תתבונן בנעשה מעבר לפתח תקווה, תראה שארצך עשויה מכתשיםמכתשים של בערות, של בינוניות אפרורית, של חוסר סיכוי אמיתי לעניים, לערבים, לחרדים. הגענו לשם בדיוק בגלל האמונה ששוויון מתמטי הוא פתרון הגון. אלא שאין פתרון מרושע, מפלה ואידיוטי ממנו.
סיכוי שווה לילד עני עולה יותר. הוא זקוק למה שהורים אחרים, לא הוריו, יקנו עבורו בנדיבות ובקלות: הוראה מתקנת, חוגי העשרה, שיעורי עזר, אפילו בית ספר שלם.
סיכוי שווה לילד חרדי עולה גם עולה, מפני ששם נדרש מהפך תפיסתי עצום כדי להוביל את המערכת בכוח לתוך המאה ה.21- המערכת אינה מעוניינת בזה, שנים רבות מדי ישבו קודמיך בחיבוק ידיים וראו כיצד פורחת שיטת החינוך החרדית בלי הישגים כמותיים, בלי לימודי ליבה ובלי מראיתעין של סיכוי להשתלבות בשוק תעסוקה תובעני ותזזיתי.
סיכוי שווה לילד ערבי? הצחקתם אותו: מסלול לימודיו הממלכתי תוקע אותו בעמדת האזרח סוג ב' כשהוא בגובה מטר וקצת, ומשם קשה מאוד להמריא. כדאי לך, כשתתפנה קצת מן הלוחמה העיקשת בגזענים הקטנים של פתח תקווה, להתבונן בחומרי הלימוד של המגזר הערבי, לשוחח קצת עם מורים ומנהלים - ועד מהרה תגלה כי כאן רובץ לב ליבה של הגזענות החינוכית הממלכתית לעילא של ישראל.
להזכירך, איך שלא תחשבו את זה - ביחד מדובר ביותר ממחצית האוכלוסייה. רוב עשוק מלכתחילה, רוב של ילדים דוממים שאין להם קול ואין להם פה במשרד המפואר עליו אתה חולש. שום צילומי שלום-כיתה-א' עם כבוד השר יושב על כסא קטן-קטן לא יכולים להסתיר את התמונה הזאת, אם מישהו באמת מעוניין לראות אותה. רק מחשבה חדשה לגמרי, רק אופק רחב ואמיתי ולא "אופק חדש" יכולים להועיל כאן, ורק מהפכה - לא עוד רפורמה - של תקצוב דיפרנציאלי ואחידות בלימודי הליבה יכולים לצמצם במעט את הפערים המבהילים שמאיימים על הילדים עכשיו ובשנים הבאות.
האם יש לך הכוח להתבונן בזה ולהחליט שכך אי אפשר להמשיך? האם תוכל להתעלות מעבר לסיסמאות ניאוקונסרווטיביות אופנתיות ולעשות מעשה? ספק גדול. ההיסטוריה של קודמיך מלמדת כי ניסו, פה ושם ובקטן, ולא התגברו על המערכת שהיו אמורים לנהל. האם תשרוד בתפקידך, האם תוכל להוביל את המערכת להכרה בחובתה לשוויון מהותי - או שתהיה, כקודמיך, שר-חינוך-המיעוט, זה שהרוב הדפוק לגמרי נעלם מעיניו?
בוקר טוב, כבוד השר. תודה שקראת. אני באמת לא מצפה לתשובה, עכשיו או בחודשים הבאים. בנותיך וילדיי זקוקים לתשובה הזאת. המערכת שלך אמורה להצעיד את כולנו קדימה. בשולי הדרך, יותר מדי ילדים דוממים ושקופים זקוקים לתשובה. האם תראה אותם?