בגלל הגדר: נורבגיה מחרימה את אלביט מערכות

הקרן, המחזיקה נכסים בשווי 400 מיליארד דולר, פועלת על פי קווים מנחים אתיים הנקבעים בידי ממשלת נורבגיה. הקרן מנוהלת בידי הבנק הנורבגי המרכזי, ומטרתה להבטיח שימוש יעיל והוגן יותר בכספי הנפט הנורבגיים.

בהצהרה מטעם ממשלת נורבגיה נמסר, כי הקרן מכרה את כל אחזקותיה באלביט מערכות, בשווי של 5.39 מיליון דולר, עוד בטרם פרסום ההחלטה.

"אנו לא רוצים לממן חברות שתורמות באופן כה ישיר להפרות של החוקים ההומניטרים הבינלאומיים", אמרה שרת האוצר הנורבגית, כריסטין האלפורסן. "חופש התנועה של אנשים המתגוררים בשטחים הכבושים הוגבל באופן בלתי מתקבל על הדעת על ידי בניית הגדר".

ועדת האתיקה, שלפי המלצתה פעלה ממשלת נורווגיה, פרסמה שאלביט מערכות סירבה לענות לשאלות שהוצגו לה בחודש מרס ונועדו להבהיר את מעורבותה של החברה, או חברות הבנות שלה בהספקת ציוד מעקב לגדר ההפרדה. בין השאלות שנשאלו: מהו הציוד המסופק, והאם מדובר בהספקה מתמשכת? לטענת הוועדה, במכתב תשובה שנשלח באפריל השיבה אלביט ש"היא אינה נמצאת בעמדה המאפשרת לה לענות על שאלות אלו ולפיכך תימנע מלעשות כן".

לטענת נורבגיה, מערכת המעקב שמספקת אלביט - מערכת לפיד, היא אחד המרכיבים המרכזיים בגדר ההפרדה ו"במשטר השליטה" הקשור אליה. מערכת המעקב תוכננה במיוחד בשיתוף פעולה מלא עם הלקוח ואין לה יישומים אחרים. בנוסף לכך, אלביט מערכות מודעת בדיוק היכן וכיצד יתבצע השימוש במערכת".

עוד נטען בהצהרה, כי בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי הגדר מפרה את אמנת ז'נבה, ו"ממשלת נורבגיה פועלת בהתאם לכך". לטענת האלפורסן, מועצת האתיקה הממשלתית בנורבגיה מבססת על פי רוב את הערכותיה על התנהלות החברה, ולא על הפרות אפשריות המבוצעות בידי ממשלות או גופים אחרים. עם זאת ציינה השרה, כי פעילת אלביט מערכות עלולה להיות קשורה ל"הפרות זכויות אדם".

"המועצה העריכה את הרמה שבה חברות יכולות להיחשב כתורמות להפרת זכויות אדם המבוצעות בידי ממשלות גם במקרים קודמים, כמו פעילויות של חברות בבורמה", נטען בהצהרה.

נורווגיה, לה 4.8 מיליון תושבים, מפנה עודפים תקציבים, המצטברים הודות להיותה יצואנית גז טבעי ונפט גדולה, לקרן הפנסיה הממשלתית. תחת להפנות את המשאבים האלו לצריכה ציבורית ולהביא ל"התחממות הכלכלה" (המתבטאת באינפלציה גבוהה), היא מפנה את המשאבים להשקעות זרות.

באלביט מערכות סירבו להגיב.