היה הייתה במזרח התיכון מדינה קטנה ושמה ישראל. במרכזה הוקמה תל אביב-יפו, מטרופולין ללא הפסקה שריכזה את רוב הפעילות הכלכלית והתרבותית של המדינה. בשנת 1973 הורתה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, להתחיל לתכנן את הרכבת התחתית כחלק ממערכת להסעת המונים שתקל על הנגישות לתל-אביב. בארץ היו אז כ-3.4 מיליון תושבים שרק 240 אלף מהם התניידו ברכבים פרטיים. לגולדה מאיר היה ברור שקליטת מיליוני עולים וההתפתחות הכלכלית העתידית של המדינה מחייבים חשיבה לטווח בינוני וארוך גם בתחום התחבורתי.
שנה אחר שנה תכננו משרדי הממשלה תוכניות, הפעילו מנגנונים ושילמו משכורות. עשרים שנה חלפו עברו - ורכבת אין! התוצאה הייתה פקקים ועוד פקקים ומצוקת חניה קשה מנשוא.
השנה היא 1993. כ-4.1 מיליון תושבים חיים במדינה ובכבישים נעות כבר 970 אלף מכוניות פרטיות. באותם ימים הגיע העירה מלך חדש, ראש העיר רוני מילוא, שהתחייב לקדם מערכת להסעת ההמונים. לשם כך גייס מילוא את ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו עם כניסתו לתפקיד ב-1996.
נתניהו נענה בחיוב, הגיע לתל אביב, הפשיל שרוולים והצטלם ליד החפירות לבדיקת הקרקעות. בשנת 1997, הוקמה סוף סוף החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לתכנון מערכת להסעת המונים. השנים עברו, ובינתיים המשיכה המדינה לשלם משכורות ולממן מערך לוגיסטי לתכנון הפרויקט.
שש שנים חלפו ביעף - השנה היא 2003. במדינה חיים כ-6.7 מיליון אלף תושבים ועל כבישיה נעים כבר כ-1.5 מיליון רכבים פרטיים. תושבי ישראל מתבשרים כי המדינה הוציאה מכרז סופי להקמת מערכת הסעת המונים לקו I, "הקו האדום", מבת-ים לפתח-תקווה. גזירת הסרט - כך הוכרז - תתקיים בשנת 2010.
הנה באה הרכבת?
הגענו ל-2006 עם יותר מ-7 מיליון תושבים ו-1.7 מיליון כלי רכב פרטיים. העם ספקן לגבי מימוש הפרויקט שמתוכנן יותר משלושים שנה. אלא שאז אנחנו מתבשרים שיש זוכה במכרז! הזוכה היא קבוצת אם-טי-אס, הכוללת את אפריקה ישראל, סימנס, אגד ושלוש חברות זרות מסין, פורטוגל והולנד. גזירת הסרט - כך מבטיחים - תתקיים בשנת 2014. ארבע שנות איחור – אומרים התושבים – לא נורא, לעומת שלושים ושלוש שנות המתנה...
המכרז הוא בשיטת B0T- (מימון, בנייה ותפעול) על ידי תאגידים בינלאומיים בשילובם
של גורמים ישראלים. מדובר בפרויקטים שנבנים ומתופעלים על ידי הסקטור הפרטי, כשחלק מהמימון מגיע מקופת המדינה. הכנסות היזם יתקבלו בעיקר מתשלומי ציבור המשתמשים בפרויקט. הקבוצות המתמודדות דרשו מהמדינה מענק של 9.5 מיליארד שקל. המדינה הסכימה לשלם 8.4 מיליארד שקל וזכאות לתפעול הפרויקט ל-32 שנה. קבוצת אם-טי-אס הייתה אמורה לחתום על הסכם פיננסי בינה לבין הבנקים שילוו את הפרויקט עד סוף שנת 2008, ולסיים את ביצוע הקו תוך חמש שנים. אלא שאז אירע המשבר הכלכלי העולמי והקבוצה בקשה וקבלה ארכה של מספר חודשים.
אנחנו בשנת 2009. אוכלוסיית המדינה גדלה ל-7.4 מיליון תושבים, וכבישיה עמוסים ב-1.9 מיליון כלי רכב פרטיים. היזם הודיע שאין באפשרותו לגייס את הכספים הדרושים ומבקש להגדיל את המענק של המדינה. בחודש יולי התחילו הדיונים בין היזם ובין משרד האוצר על המשך המימון. המדינה ממשיכה לשלם משכורות ולממן מנגנונים עבור תוכניות שכבר קרוב לארבעים שנה נותרות על הנייר, אחרי שהשקיעה מיליוני שקלים בהזזת תשתיות לאורך "הקו האדום". ובינתיים ממשיכים האזרחים להיתקע בפקקים אינסופיים כשזיהום האוויר בגוש דן הולך וגדל.
יותר מ-1,000 איש בשנה נפטרים בגלל זיהום האוויר, כ-28 אלף ילדים בשנה מאושפזים בגלל בעיות בדרכי הנשימה, ועוגת התקציב הלאומי ממשיכה להיאכל: הפסד של שעות עבודה בגלל תחלואה ומוות בטרם עת, אשפוזים, תרופות, בזבוז שעות בפקקים וכיו"ב הפסדים המסתכמים בכ-77.4 מיליון דולר לשנה.
אדוני ראש הממשלה, האם לא עדיף לחשב את הוצאות המשק בעשר השנים הקרובות ולהשקיע במערכת להסעת המונים? "המתחיל במצווה", מר נתניהו, "אומרין לו גמור!" בקדנציה הקודמת התחייבת בפני תושבי גוש דן להקים מערכת להסעת המונים. ביצועו של "הקו האדום" הוא תחילת הסיום של מצווה זו. וכל יום נוסף שבו מימוש המערכת מתעכב עולה לנו ביוקר.
- הכותבת היא רכזת וועדת התחבורה של "הפורום הירוק" של מטרופולין ת"א.
- המכללה החברתית-כלכלית
מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
