שתף קטע נבחר

הנה באה הרכבת

"טרנסיביריאן" תיקח אתכם למסע מותח ומהנה, "50 גברים מתים מהלכים" יגרום לכם לחשוב ו"ברוריה" לא ממש עושה את העבודה. דובדבני על שלושה סרטי דיוידי חדשים

הנה לכם אחלה סרט לצפייה ביתית. במסורת "מותחני הרכבות" הקלאסיים - ע"ע "הגברת נעלמת", "רצח באוריינט אקספרס", "מעברים צרים" ו"קו הכסף" – סרטו של בראד אנדרסון ("המכונאי") מספק נסיעה מהנה ומותחת.

 

העלילה מתרחשת לאורך אחד מנתיבי הרכבות המפורסמים בעולם, זו העושה מסלול בן שמונה ימים וחוצה את סיביר בדרכה מבייג'ין למוסקבה. על הרכבת הזאת עולים זוג אמריקאים, בעל ואישה (וודי הרלסון ואמילי מורטימר), שסיימו זה עתה את מלאכתם הנוצרית הטובה בקרב ילדים עניים בסין. בקרון הם מתוודעים לשני צעירים, אמריקאית מבולבלת וספרדי מעורר חשד שמתברר חיש מהר כמוצדק. ההמשך כולל את היעלמותו המסתורית של הבעל חובב הרכבות, כמו גם נוכחותו הספק-מאיימת ספק-ידידותית של בלש ממחלק הסמים במשטרה הרוסית (בן קינגסלי), שכמסתבר לא נמצא על הרכבת במקרה.

"טרנסיביריאן". מי נגד מי? 

 

מי הוא מי ולמה, הן בדיוק השאלות שמותחן מסוג זה בא להעלות, וכל עוד לא משקיעים מחשבה יתרה בעניינים של סבירות והגיון, העסק מה-זה עובד. צילומי הסרט נערכו בליטא המושלגת ובמסורת המקובלת לאחרונה בסרטים דוגמת "הוסטל 1+2", "חטופה" ו"רכבת האימה", מעלה דימוי מרתיע של האוכלוסייה המזרח-אירופית לשעבר - הרוסים כולם הם עוינים, כעורים וחסרי יכולת תקשורת בסיסית.

 

אנדרסון עצמו נסע ברכבת הטרנס-סיברית ב-1988, אחרי שסיים לימודי רוסית וספרות רוסית בקולג'. “הטיול הזה היה הזרע של הרעיון לסרט", מסביר אנדרסון בסרטון "מאחורי הקלעים" המצורף לדי.וי.די, "ובניתי את הדמויות באופן חופשי על בסיס האנשים שהכרתי ברכבת".

 

תוספות מיוחדות: מאחורי הקלעים וקדימון.

 

  • טרנסיביריאן. NMC יונייטד, כ-106 דקות.

 

חיים כפולים

בבוקר אחד של שנת 1998 נורה מרטין מק'גרטלנד שש פעמים בידי שני מתנקשים ליד בית המסתור שלו באנגליה. על אף פציעתו החמורה הוא נותר בחיים, ושנה מאוחר יותר כתב את הספר "50 גברים מתים מהלכים", שבו גולל את סיפורו כמשת"פ בשורות המחתרת האירית.

"50 גברים מתים מהלכים". סוגיות של מוסר ואחריות

 

עלילת "50 גברים מתים מהלכים" (הכותרת הזומבית משהו מתייחסת למספר הנפשות שמק'גרטלנד משוכנע שהציל בזכות הלשנותיו על חבריו ב-IRA) מתרחשת בבלפסט, צפון אירלנד, ב-1988. מרטין (בגילומו של ג'ון סטרג'ס המרשים) הוא פושע ונוכל זעיר מבית עני, המנותק מהמציאות הפוליטית שמסביבו. חייו עוברים טלטלה דרמטית כשהוא מוצא עצמו פועל הן בתוככי ה-IRA, והן בשירותו של קצין בריטי (בן קינגסלי, פעם שנייה במדור) שלו הוא מעביר מידע על פעולות המחתרת האירית.

 

הצפייה בסרט, שביימה קארי סקוגלנד הקנדית, מעודדת אמנם השוואות עם מציאות קרובה הרבה יותר, אך אין כאן יותר מאשר דיון ראשוני בסוגיות של מוסר ואחריות. הסרט לא מספק הסבר משכנע לגבי מניעיו של מרטין להפוך למשת"פ, למעט, כמסתבר, האפשרות לרכוש מכשירי חשמל חדשים. מערכת היחסים שהגיבור בונה עם שתי דמויות אב יריבות – מפקד במחתרת והקצין הנ"ל – מעניקה לסרט מורכבות מסוימת, וכך גם יחסיו עם שתי נשים, בת זוגו התמימה והמתייסרת ופעילה מפתה ב-IRA (רוז מקגוואן).

 

עם ההכרזה על הפסקת אש בצפון אירלנד, פנה מק'גרטלנד לנשיא ה"שין פיין", גרי אדמס, בבקשה שיאפשר לו לחזור הביתה, אך נענה בתשובה שמדובר בעניין שבינו לבין המחתרת האירית לשעבר. זו, מצדה, מסרבת עד היום לסלוח, ומק'גרטלנד חי מזה שני עשורים במחבוא. אגב, יציאתו של הסרט לאקרנים לוותה בביקורת מצדו שנגעה לאי דיוקים הנוגעים לסיפורו (כך, למשל, בסרט ההתנקשות בחייו מתרחשת בקנדה שבה מעולם לא להתגורר, ולטענתו גם לא היה נוכח בהוצאתו האכזרית להורג של מלשין אחר).

 

ללא תוספות מיוחדות.

 

  • 50 גברים מתים מהלכים, פורום פילם, כ-112 דקות.

 

שתישאר במטבח

דימוי מצמרר של שריפת ספרים על ידי אברכים בירושלים עומד במרכז "ברוריה", פרפרזה עדכנית על סיפורה של אשת התנא רבי מאיר. מדובר היה באישה שנודעה בזכות חכמתה ואף העזה ללעוג לאותם חכמים שגזרו כי "נשים - דעתן קלה". כדי להוכיח אותה על טעותה, שלח אליה בעלה את אחד מתלמידיו על מנת לפתותה, והלה נדנד עד שנעתרה לו. משנחשף קלונה, בחרה ברוריה להתאבד, ואילו בעלה המיוסר מתוצאות מעשהו גלה לבבל.

 

עלילת הסרט מתרחשת בירושלים של ימינו ובמרכזו ספר שנכתב לפני 30

שנה ועניינו הפרשה הנ"ל. רבני העדה החרדית מורים על החרמתו של הספר ועל שריפת עותקיו. הגיבורה (הדר גלרון, שגם היתה שותפה לכתיבת התסריט), בתו של המחבר שהיתה עדה בילדותה לאירוע הנורא, יוצאת לחפש אחר עותק אחד ויחיד, שככל הנראה שרד את האש. זאת, למורת רוחו של בעלה (ברוך ברנר, אף הוא מכותבי התסריט), מורה בבית ספר דתי, שכרבי מאיר לפניו מגלה עמדה שמרנית כלפי ידענותן של נשים.

 

למרבה הצער, הסרט בבימויו של אברהם קושניר מתנהל באופן יגע, תוך ניהול עילג של רבות מהסצינות, והחיבור בין סיפורה של ברוריה ההיא לזו של היום, כדי להעמיד אמירה שעניינה התשוקה הנשית אל הדעת בקרב הפלג המחמיר של החברה הדתית-לאומית, אינו צולח.

 

תוספות מיוחדות: קדימון.

 

  • ברוריה, NMC יונייטד, כ-89 דקות.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברוריה. מייגע
ברוריה. מייגע
עטיפת הסרט
מומלצים