שתף קטע נבחר

האבל חוזר ובענק - עם תמונות חדשות ומרהיבות

טלסקופ החלל בן ה-19 חוזר לצלם ומשגר תמונות ראשונות מאז השיפוצים שעבר במאי השנה. בתמונה שלפניכם רואים את "ערפילית הפרפר", הממוקמת במרחק של כ-3,800 שנות אור מאיתנו, ופולטת גז רותח במהירות של יותר ממיליון קמ"ש

העצם השמימי שנראה כמו פרפר עדין, אינו רגוע כמו הפרפרים על כדור הארץ. מדובר בקדירה רותחת של גז המתחמם לטמפרטורה של כעשרים אלף מעלות צלזיוס. הגז נפלט לחלל במהירות של למעלה ממיליון קמ"ש – מספיק כדי להגיע מכדור הארץ לירח ב-24 דקות.


ערפילית הפרפר. ותודה למצלמה מספר 3 (צילום: נאס"א)

 

כוכב מת שהיה פעם בעל מסה של פי 5 מהשמש נמצא כעת במרכז הטירוף. הוא השיל את מעטפת הגזים שלו וכעת הוא משחרר זרם של קרינה אולטרה-סגולה הגורמת לחומרים לבהוק. העצם הזה ההוא דוגמה של ערפילית פלנטרית, הנקראת כך משום שרבות מהן הן עגולות ומזכירות כוכב לכת כאשר צופים בהן מטלסקופים קטנים.

 

המצלמה רחבת השדה מספר 3, המצלמה החדשה של טלסקופ החלל האבל, צילמה את התמונה של הערפילית הפלנטרית המכונה NGC 6302 אך ידועה יותר כערפילית החרק או ערפילית הפרפר. המצלמה הותקנה בידי האסטרונאוטים במשימת השידרוג האחרונה של טלסקופ החלל האבל בן ה-19 במאי 2009.

 

NGC 6302 נמצאת בתוך שביל החלב שלנו, במרחק של כ-3,800 שנות אור בכיוון קבוצת עקרב. הגז הזוהר הוא שכבת הגז העליונה של הכוכב שהושלה ממנו לפני כ-2,200 שנה. ה'פרפר' נמתח למרחק של למעלה משתי שנות אור, כמחצית הדרך בין השמש לכוכב הקרוב אלפא קנטאורי.

 

ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן

 

אי אפשר לראות את הכוכב המרכזי משום שהוא מתחבא בתוך טבעת אבק בצורת כעך, הנראית כרצועה אפלה הצובטת את הערפילית במרכזה. חגורת האבק העבה לוחצת על החומר הזורם החוצה וגורמת לתצורה הדו-קוטבית הנראית בכמה ערפיליות פלנטריות.

 

טמפרטורת פני השטח של הכוכב מוערכת בכ-220 אלף מעלות צלזיוס, דבר ההופך אותו לאחד הכוכבים החמים הידועים בגלקסיה שלנו. תצפיות ספקטרומטריות מטלסקופים קרקעיים מראות כי חומו של גז זה הוא כ-20,000 מעלות צלזיוס, חם מאוד בהשוואה לערפילית פלנטרית טיפוסית.

 

עוד ב"הידען": יש להגדיל תקציב נאס"א אחרת הנחיתה על הירח תידחה או תבוטל

 

היסטוריה של פליטות

המצלמה הפלנטרית מס' 3 חושפת היסטוריה מורכבת של הפליטות מהכוכב. בתחילה הכוכב התפתח לענק אדום גדול במיוחד בקוטר של פי אלף מהשמש. לאחר מכן הוא איבד את השכבה העליונה. כמה מהגז נפלט מקו המשווה במהירות נמוכה יחסית של כ-32 אלף קמ"ש וייצר את הטבעת דמוית הכעך.

 

גז אחר נפלט בניצב לטבעת במהירות גבוהה ויצר את הכנפיים המתרחבות של המבנה בעל צורת הפרפר. מאוחר יותר כאשר הכוכב המרכזי התחמם, רוח שמש מהירה בהרבה, זרם של חלקיקים מיוננים שטס במהירות של למעלה מ-3 מיליון קמ"ש חתך דרך התצורה הקיימת של הכנפיים, ושכלל את הצורה עוד יותר.

 

בתמונה רואים גם מספר גדול של הצבעות גז דמויות אצבע בחזרה אל הכוכב, דבר המסמן בועות דחוסות יותר בזרם הגז המתנגדות ללחץ של רוח השמש.

 

עוד ב"הידען": דיסקברי עזבה את תחנת החלל

 

השכבות החיצוניות של הערפילית גדולות יותר בשל האור הנפלט מהחנקן, דבר המעיד על קיומו של גז קר יותר בתמונה. המצלמה הפלנטרית מס' 3 מצוידת במגוון רחב של מסננים המבודדים את האור הנפלט ממספר יסודות כימיים, ומאפשר לאסטרונומים לבנות פרופיל של הגז בערפילית, כגון הטמפרטורה שלו, צפיפותו והרכבו.

 

האזורים בצבע לבן הם אלה שבהם האור נפלט מגופרית. אלו אזורים שבהם גז הנע במהירות השתלט והתנגש עם גז איטי שפלט הכוכב בשלבים מוקדמים יותר, יוצר גלי הלם בתוך הגז (הקצוות בלבן בהיר בצד הפונה לעבר מרכז הכוכב). הבועה הלבנה בעלת הקצוות הפריכים בחלק הימני העליון של התמונה היא דוגמה לאחד מגלי ההלם הללו.

 

הערפילית צולמה ב-27 ביולי 2009 בידי המצלמה הפלנטרית מס' 3 של האבל באור אולטרה-סגול ובאור הנראה. מסננים בודדו את הפליטות של היסודות חמצן, הליום, מימן, חנקן וגופרית מהערפילית הפלנטרית ומכל אלה נוצרה התמונה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
האבל. חוזר לצלם
צילום: איי אף פי
לאתר הידען
מומלצים